בס"ד

יום שני, 15 אוגוסט, 2022
הכי עדכני
דרכי החסידים – כשקשורים למעלה לא נופלים למטה

דרכי החסידים – כשקשורים למעלה לא נופלים למטה

מכתבי הרבי הריי"ץ מליובאוויטש

"ואין אנו יכולים לעלות"
ישנו פירוש חסידי ב'עבודה' על המאמר "ומפני חטאינו גלינו מארצנו ונתרחקנו מעל אדמתנו, ואין אנו יכולים לעלות": "חטא" הוא "חיסרון"; "ארץ" היינו רצון, כפי המובא במדרש (בראשית רבה ה, ז): "למה נקרא שמה ארץ – שרצתה לעשות רצון קונה"; "אדמה" היא עפר. אדם נקרא בשם "אדם" מפני שאת גוף האדם ברא השם יתברך מהאדמה.
וזהו פירוש המאמר "ומפני חטאינו":
בגלל המגרעות והחסרונות שלנו שלא עוסקים בעבודת החסידות בפנימיות, רק יוצאים ידי חובה בעבודה חיצונית, באמירת פרק תניא כפי שאומרים תהלים יומי, עבודה שבלב – מאן דכר שמיה, הרי בגלל חסרונות ומגרעות אלו "גלינו מארצנו" – גלינו רחמנא ליצלן באופן ששכחנו לגמרי טעמו של רצון אמיתי; "ונתרחקנו מעל אדמתנו", עד שמיום אל יום מתרחקים יותר ויותר מ"אדמתנו" – מה"אדם" שלנו, כלומר, מהאדם הפנימי החסידי השקוע בעבודה פנימית, עד שח"ו "ואין אנו יכולים" – לא יכולים כבר ח"ו "לעלות", התדרדרנו כל כך שאין כבר יכולת להתעלות.


"מאיר'ל קשור למעלה"

היה זה בחורף תרס״ג, אבי [אדמו"ר הרש"ב] שהה כמה חודשים בווינה אצל הפרופסורים. גם אני נלוויתי אז אל אבי, והיה לו סדר לבקר מזמן לזמן בשעות הערב ב"מנינים" של חסידי פולין ("פולישע שטיבלאך") – להיות בין חסידים, לשמוע סיפור שהם מספרים, לשמוע אמרה חסידית, הנהגה ומידה טובה.
ביום רביעי בלילה, ליל חמישי, חמישה עשר בשבט, ביקר אבי באחד ה"מנינים", בו ישבו כמה ישישים ושוחחו ביניהם. כשאבי ואני התקרבנו אליהם, שמענו שהם מספרים סיפורים מהרב הצדיק ר' מאיר מפרימישליאן. אחד הסיפורים היה:
במקום מגורו של ה