אל הרב הקדוש ר' שלומק'ה מזוועהיל היה מגיע מדי יום שישי בחור בן עלייה, עם בקשה קבועה בפיו, אותה ר' שלומק'ה היה ממלא בשלימות. אותו בחור שידע כי לר' שלומק'ה כוחות מיוחדים של ראייה רוחנית, ביקש בכל שבוע מחדש לדעת מה עליו לתקן בשבוע הקרוב. זאת אמנם בקשה לא שגרתית, אבל היות ואותו בחור היה עובד ה' גדול, ר' שלומק'ה קיים את בקשתו.
באחד השבועות בא הבחור לפני ר' שלומק'ה כמנהגו בקודש, אך משום מה הפעם זה היה שונה.
ר' שלומק'ה הסתכל על המצח שלו ו'קרא' אותו, אבל הדבר ארך זמן רב מהרגיל, מספר דקות שנדמו כנצח. בסוף פנה ר' שלומק'ה אל הבחור ושאל אותו: "יכול להיות שבמשך השבוע החולף עמלת בתורה יותר מהרגיל?"
"אמת" ענה הבחור במבוכה, "השבוע השקעתי בלימוד יותר מהרגיל, נדרשתי למאמצים גדולים יותר".
"אם כך, אני מבין מה קרה", אמר ר' שלומק'ה. "עמל התורה שלך מכסה ממני את כל המעשים שלך, ואיני יכול להביט בהם".
אותו בחור, מגודל חפצו לדעת את האמת על מצבו, הרהיב עוז ופנה לר' שלומק'ה ואמר: "נו, רבי, מה בכל זאת אתה מצליח לראות?" אך ר' שלומק'ה ענה לו: "אם ה' רוצה שהתורה תטהר את הכל, למה שאני אסתכל בכל זאת?…"
פרשת חוקת פותחת בדיני טהרה מטומאת מת, ומשתמשת במילים "זאת חוקת התורה". כלומר, מי שמטהרת באמת זאת התורה, לא הפרה.
ה'באר מים חיים', רבי חיים מצ'רנוביץ', כותב על הפסוק המתאר את תהליך הטהרה "הוּא יִתְחַטָּא בוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִטְהָר", שהכוונה היא לתורה הקדושה ולשבת קודש שמטהרות את האדם.
כי "יּוֹם הַשְּׁלִישִׁי" ירמוז על התורה הקדושה הנקראת "אוֹרְיָאן תְּלִיתַאי" [=תורה משולשת, המתחלקת לתורה נביאים כתובים] כמאמר חז"ל, ו"יּוֹם הַשְּׁבִיעִי" מרמז על יום השבת. ואם בשני הדברים האלה הוא מתחטא ומִטהֵר אז ודאי "יִטְהָר" כנאמר. ומכלל הן אתה שומע לאו, כי "אִם לֹא יִתְחַטָּא בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי" שהן כללות התורה, "לֹא יִטְהָר" לעולם טהרה גמורה הראוי כמדובר.
התורה שייכת לספירה השלישית – ספירת התפארת, והשבת לספירה השביעית – ספירת המלכות.
יש שתי דרכים לזכות לטהרה השלימה, ושתיהן נדרשות.
הדרך הראשונה היא עמל התורה, יגיעה בתורה, הוספה של עוד ועוד מאמץ בלימוד התורה, והדרך השנייה היא להוסיף חיות ושמחה בכל העבודות המיוחדות של שבת קודש, להדר בכבוד השבת ולרומם בתוכנו את גדולתה.
התורה והשבת הן המפתח הגדול של הטהרה, והמפתח הזה נמצא ממש בידיים שלנו.
