לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא,

חכה רגע,

תרחם עליי,

תן לי רק דקה להסביר את עצמי,

אחר כך תעשה לי מה שאתה מבין.

*

שלוש דקות זה לא הרבה, אבל אני אנסה.

כן, אני מודע לעובדה שאתה רעב ורמת הקשב שלך תואמת רמת קשב של עכבר שדורכים לו על הזנב, בכל זאת תעשה מאמץ להקשיב לי בסבלנות.

שתיים וחצי דקות, אל תדאג, אני עם עין על השעון.

*

מיום שנברא העולם עד עכשיו כל העולם חיכה לרגע הזה, אני חיכיתי לרגע הזה.

אתה קולט? העולם כולו עוצר את נשימתו ומחכה לראות מה תעשה, לאן תחליט ללכת, למעלה או למטה.

נשמע לך מופרך? זה לא מופרך בכלל. למעשה בשבילי זה יום הדין, הרגע שבו נחתכים הדברים סופית. מכאן אין כבר דרך חזרה.

סליחה, נגמר לי הזמן, אני את שלי אמרתי.

*

אתה נותן לי חנינה? לא מעוניין בחנינה. להיפך.

אבל אני אנצל את ההפוגה הקצרה להסביר לך יותר בפירוט.

היית בצבא? לא משנה. אתה לפחות מכיר את הקטע שהכל מתחלק לשלוש? לא משנה.

בכל מקרה, רק שתדע שזה לא נכון. אם תפתח תניא תראה שהעולם מתחלק לשתיים (כן, אתה צודק, שניים. חלק אחד, שני חלקים).

בצד האחד של המציאות נמצא הצד של הקדושה, נכלל בו כל מה שבטל לה' בתכלית: מלאכים, נשמות, נשמות בגופים שבחרו להתבטל וכו'.

בצד השני נמצא כל מה שלא קשור לקדושה, והשם שלו הוא הברקה ממש: סטרא אחרא – הצד האחר.

יופי, עכשיו תשאל מה עם כל הדברים שהם נטולי זהות? תפילין בטוח בצד של הקדושה. אוכל לא כשר בטוח בצד השני. אבל עשרה שקלים בארנק שפשוט מחכים שמישהו יעשה איתם משהו, איך אפשר לדעת לאיזה צד הם שייכים?

או, שאלה נפלאה, באמת אי אפשר, זה תלוי.

אם נותנים אותם לצדקה, או משמחים בעזרתם את ה' יתברך באלף ואחת צורות אחרות אז הם קשורים הכי גבוה ושייכים מיידית לצד הקדוש והנכון. לעומת זאת, אם חלילה משתמשים בהם לדברים לא כל כך כשרים, או אפילו כשרים, רק שלא משמחים ממש את ה', הם מקבלים צו סיפוח לסטרא אחרא.

בעגה המקצועית קוראים לפלח השוק הזה: 'קליפת נוגה'.

עד כאן שאלות?

*

אם מה שהבנת ממני זה שלא לגעת בעולם הזה, לא הבנת כלום.

למה, אתה מלאך? חי בסרט.

בתור בן אדם אתה לא מפסיק להשתמש בעולם הזה, הכל זו רק שאלה של כוונה, איפה הראש שלך נמצא.

ומכיוון שאתה יהודי, חלק א־לוה ממעל ממש, האחריות על המון דברים שקשורים לעולם הזה נופלת על כתפיך החסונות, אתה זה שתקבע מה יהיה הסוף איתם.

*

בוא נחזור אליי.

לא ביקשתי חנינה, היא רק תזיק לי. מששת ימי בראשית אני מחכה לרגע הזה, לזכות להיפגש איתך וסוף סוף להיות יכול להצטרף באופן פעיל לצד של הקדושה.

אבל איך שראיתי את העיניים שלך קלטתי שאתה עלול לפשל, לזרוק אותי לקליפות. ברגע הזה חדלתי הכל והתחננתי על נפשי.

זהו, אחרי הנאום הזה אפשר להמשיך מאיפה שעצרנו. תברך בכוונה 'בורא פרי העץ'

ותן ביס

בתפוח.