התקלפתם פעם?
בואו נתחיל. אתם מוזמנים להצטרף אליי ולהתקלף בעצמכם.
*
מי אתה?
קוראים לי אורי צוקר, אני אוטוטו בן 35, נשוי ואבא ל-6 ב"ה.
העבודה שלי היא בישיבת לב חדש בתור ר"מ ומנהל פנימייה.
בזמן המאוד לא פנוי שלי אני גם כותב טורים משעממים לעלון שנקרא "קרוב אליך", שם אני פורק על המקלדת קצת מהתסכולים הפנימיים שלי.
*
מי אתה?
מקום הלידה שלי הוא ירושלים, מה שמשאיר אותי עם שריטות ירושלמיות עד סוף חיי כנראה. את שנות היסודי ביליתי בממ"ד ירושלמי. בישיבה התיכונית למדתי במקור חיים, אחר כך עברתי לישיבה ברמת גן והייתי במחזור המייסד של הישיבה ברמת השרון.
בהמשך עוד הספקתי זמן כלשהו לחמם קצת את הכיסא בכולל בחברון, ואז התגייסתי לפרויקט שילוב חרדים בתור מלווה של החיילים החרדים ביחידה כלשהי.
אחרי השחרור שימשתי בתור: רכז חברתי, ר"מ במכינה, מובטל, מנהל פנימייה ור"מ בישיבה תיכונית.
*
מי אתה?
אדם טוב בסך הכל, או לכל הפחות מנסה לעשות טוב.
מאוד אכפת לי מאנשים אחרים, גם כשלפעמים זה בא על חשבוני.
אוהב את השקט שלי, מה שכנראה לא לגמרי מתכתב עם השורות הקודמות. גם בחיים האיזון הזה מורכב, פנימית וחיצונית.
מה, להמשיך? לא נראה לי, בסך הכל הכיוון מובן.
*
מי אתה?
טוב, אתם לא באמת מצפים ממני להוציא את כל הזבל מעל גבי במה זו. בואו נסתפק בעובדה שבפנים אני ממש לא מה שאני נראה בחוץ.
כן, החיוך לא תמיד משקף את מצב הרוח שלי, אולי בדרך כלל לא. וזה לא כולל את ההתמודדויות האישיות במגוון תחומים. יש לי הרבה הערכה לאנשים, ובראשם לאשתי, שמסוגלים להכיל אותי לאורך זמן. באופן אישי אני ממצה את עצמי די מהר, הרבה יותר ממה שאתם חושבים.
אה, ואם אני נראה דוס זה בכלל לא מחייב, הנפש הבהמית שלי היא לא פודל חמוד עם תלתלים, גם לא שור זועם, יותר בכיוון של נחש ערמומי, והוא חי ונושך.
*
מי אתה?
יש עוד כמה גלגולים לשאלה הזו, לא נראה לי שהם מעניינים אתכם כל כך, וגם אם כן לא נראה לי שזה הפורום. אולי התוועדות עם קצת משקה וחברים קרובים היא פורום מוצלח יותר לקילוף נוסף.
מה שלא יהיה כל מה שכתוב כאן הוא לא שקר, אבל גם לא האמת כולה. סוג של מסכות, פנימיות וחיצוניות, למשהו אחר.
*
מי אתה?
שקט.
לא יודע, פשוט אין לי מושג, וגם אין לזה מילים.
זהו. הגעת ליעד.
*
פורים זה זמן לקילופים, לא עדינים כאלה שלב אחרי שלב, אלא יותר בכיוון של משהו שמופיע לרגע ונעלם, ומשאיר אותנו לשבריר שניה חשופים לחלוטין, בלי כל הכיסויים הרגילים. גילוי של ההסתר. אחר כך יש לנו שנה שלמה לנסות לעשות עם הרגע הזה משהו.
זה יכול לקרות בקריאת מגילה, בהתבודדות של חצות, במשלוח מנות, בסעודה עם היין או בכל זמן אחר. כל מה שצריך זה לא להפריע לרגע הזה להגיע, וכשהוא בא להרשות לעצמנו לצלול פנימה.
שנזכה לקדושת פורים באמת.
