ברכה שטרנברג מעולם לא הרגה אחד מחיילי עמלק. ובכל זאת, היא מהמנצחים הבולטים במאבק ארוך השנים בין כוחות הרוע בעולם לעם ישראל.

מנצחת שניצחה את אחת ממהדורות עמלק הקשות ביותר.

את הניצחון שלה היא השיגה לא בגלל מלחמה נקודתית, אלא בזכות מאבק עיקש של חיים שלמים.

ברכה נולדה בפולין, לפני אותה מלחמה ארורה.

כשהייתה בת 9, היא התחילה את המסע הארוך נגד הרוע שניסה להשמיד את עמנו. היא הצליחה להציל את סבא שלה, לאחר ששני חיילים גרמנים רצו להרוג אותו. הם ברחו יחד עם שאר בני המשפחה למחבוא, אך שם הסבא נזכר שהוא שכח את התפילין שלו. ברכה הקטנה, בתושייה רבה, הצליחה לחזור לבית הסבא, למצוא את התפילין ולחזור למחבוא. הסבא שמח מאוד ובירך אותה מעומק ליבו. ברכה זו – ליוותה אותה עד סוף ימיה, ונתנה לה כוח להתמודד עם כל הקשיים.

יחד עם המשפחה היא ברחה לרוסיה, שם הם גלו לסיביר. למרות הקור הנורא והתנאים הקשים הם הקפידו על שמירת מצוות כמה שהיה אפשר. בסוכות הם בנו סוכה (שכוסתה בשלג במהלך הלילה...) ובחנוכה הדליקו נרות תוך סיכון גדול, בעזרת תפוחי אדמה ומרגרינה.

לאחר המלחמה ברכה עלתה לארץ. ולא, זו לא הייתה טיסה של 4 שעות. במשך חודשים, לאחר נדודים וציפייה – היא סוף סוף עלתה על אניית המעפילים שתיקח את אל ארץ ישראל. התנאים היו קשים מאוד, אבל הרוח גדולה וחזקה! ואז, כשארץ ישראל כבר הייתה במרחק נגיעה, הבריטים תפסו את האונייה והגלו את כל יושביה לגרמניה. הלא זוהי האנייה המפורסמת – אקסודוס.

לאחר כל התלאות וייסורי הדרך, הצליחה ברכה לעלות לארץ. לבדה. היא נפצעה מירי במלחמת השחרור במהלך עבודה חקלאית, אבל הקושי לא עצר את ברכה. לאחר המלחמה היא פנתה למשימת חייה – מורה דגולה שחינכה את דור העולים מארבע כנפות הארץ, במסירות וללא משוא פנים.

ברכה גם לא שכחה את המשימה הבסיסית והיסודית של כל יהודי – המשפחה. היא זכתה להקים משפחה לתפארת, בנים, נכדים, נינים ואף חימשים! למעלה מ-220 צאצאים!

בערוב ימיה עלתה להתגורר בירושלים עיר הקודש. בשמחה ובהתרגשות היא הודתה יום יום לבורא עולם על זכותה לגור בירושלים עיר הקודש, ובמילים פשוטות אלה לימדה אותנו ציונות ואמונה.

היא הקפידה לכנות את עצמה 'מנצחת שואה'. ברכה ניצחה את הגרמנים, הרוסים, האנגלים והערבים. ניצחון הטוב על הרע, זרע היהודים כנגד רשעי עמלק. ניצחון של רגעים קטנים, של עשיה יומיומית, גידול ילדים וחינוך תלמידים. ניצחון שצומח דווקא מתוך קושי ומשבר, ואת הרוע והשנאה של העמלק הנאצי הופך למנוע צמיחה של עשיה ענקית.

בשבילנו, ברכה הייתה סבתא ברכה. סבתא אהובה שחינכה אותנו בדרך התורה והאמונה, מתוך חיבור טבעי לארץ ישראל ועם ישראל, יראת שמים ודרך ארץ.

השבוע, בז' באדר ב', יום פטירתו של משה רבנו, סבתא ברכה עלתה בסערה השמימה, בשיבה טובה, בגיל 93.

ואנו, צאצאיה, תלמידיה וכל עם ישראל – נמשיך בדרכה. נמשיך לנצח ולהוסיף טוב בכל רגע של חיים כאן במדינת ישראל. נסתכל במבט רחב: מאירופה הארורה לירושלים הברוכה, מעומק רע לעומק טוב, ונודה על כל השפע האלוקי שזכינו לו בדורנו. נביט בעין טובה ובהערכה על כל צעד קטן שהוא ניצחון ענק.

ומתוך ההודאה הגדולה, נאזור כוח וניקח חלק במסע בן אלפי שנה, עד ירושלים הבנויה.

תהא נשמתה צרורה בצרור החיים.