מי שיש לו כמה ילדים וחשוב לו ש"והגדת לבנך" יצליח, חשוב שיכין את ההגדה טוב עוד לפני ליל הסדר, כי הילדים לומדים בגן ובבית הספר לא מעט. כדאי גם לפנות זמן ובימים שלפני ליל הסדר ללמוד עם כל ילד לפי ערכו.
ההלכה אומרת שההגדה צריכה לבוא כתשובה לשאלה, מה שמלמד אותנו שצריך להביא את הילד לשאלה. אמנם יש לנו את הנוסח הקבוע של הקושיות אבל זה לא סותר קושיות נוספות. שינויים בלילה הזה גורמים להתעניינות. פעם הכנתי עם אחת הבנות שלי את ההגדה ושרנו "מה נשתנה" וכשהגענו למילים "שבכל הלילות אנו אוכלים שאר ירקות”, הוספנו "מלפפונים ועגבניות". הילדה התלהבה, זה היה משעשע ואז היא הבינה בפעם הראשונה את הקושיות...
מצוות הסיפור היא אמנם מהמצוות היחידות מן התורה שהן גם לילדים, אבל היא בהחלט גם למבוגרים. לכן הילדים הגדולים יותר מקשיבים בסבלנות לקושיות של הקטנים כי הם יודעים שזאת המצווה והתור שלהם יגיע בהמשך הסדר. חשוב להתייחס לדבריהם, כמו לומר שהשאלה טובה ונמשיך לדבר עליה בזמן ה'שולחן עורך' או אחריו, ויהיה להם זמן להעמיק.
אני מתעסק בחינוך, ומניסיון אומר שכשמדברים עם ילד בגובה העיניים זה עובד. זה מה שהתורה רוצה. לדבר עם הילד ולהקשיב לו, הילד יודע לזהות אם ההתעניינות אמיתית או נובעת רק מכך שהפסיכולוג הורה לשוחח עם הילד... זוהי מצוות "והגדת לבנך" שעוברת מדור לדור. אני זוכר את סבא שלי מספר על הסבא שלו, הדברים נשארים לתמיד ומעבירים אותם גם לדורות הבאים.
ועוד בעניין פער הגילאים. אצל אנשים זרים הרצאה שמתאימה לגיל עשרים לא מתאימה לילדים בגן, אבל כאן מדובר על הילדים שלך, ועל חוויה משפחתית. הילדים שלי יודעים שאגיע לכולם, וביחד נחווה את מתנת הקשר לקדוש ברוך הוא שמתחדש ביום הזה שבו יצאנו מעבדות לחירות ועכשיו קרבנו המקום לעבודתו. ובפרט לפי הפירוש החסידי שזה קורה ממש עכשיו. עכשיו אנחנו יוצאים ממצרים ועכשיו אנחנו מתקרבים לעבודתו.
חשוב גם לזכור שמצוות "והגדת לבנך" היא לא רק לבנו, אמנם יש קדימה לבנו אבל אמרו חז"ל "בניך - אלו התלמידים”. אנחנו צריכים לדאוג לכל יהודי.