שלום חברים. אנחנו רגילים לדבר על דוד מלכא משיחא כמי שמכין את התשתית לבניית בית המקדש הראשון או כמי שמנצח את מלחמות ישראל. הפעם, לקראת חג השבועות ויום פטירתו, יש לנו ההזדמנות לדבר עליו כעל 'משפיע' חסידי, כמובן – למי שירצה לקבל אותו כמשפיע וללכת בדרכיו.
נתחיל באחת המעשיות הקצרות של רבי נחמן – "מַעֲשֶֹה מִמָטָר" – בה הוא מספר על "מֶּלֶךְ אֶחָד שֶׁהָלַךְ לָצוּד חַיּוֹת וְהָיָה לָבוּשׁ כְּאִישׁ פָּשׁוּט כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נָקֵל לְהַשְֹחוֹק" [-עבור הצחוק והשעשוע של הציד]. כנראה שאם המלך נוסע בלי בגדי המלוכה יש פחות דיסטנס, ואולי זה גם יותר ספורטיבי. בכל אופן, כדאי לשים לב לביטוי הזה – כדי שיהיה נוח וקל יותר להשתעשע.
"בְּאֶמְצַע פִּתְאוֹם יָרַד מָטָר גָּדוֹל מַמָּשׁ מַבּוּל מַיִם, וְכָל הַשָּׂרֵי מְלוּכָה נִתְפַּזְרוּ כֻּלָּם מֵחֲמַת הַמָּטָר וכו'"… אגב, מעניין מה בא להוסיף "וכו'?" – מה אתם חושבים? "וְהַמֶּלֶךְ הָיָה בְּסַכָּנָה גְדוֹלָה וְחִפֵּשֹ מָקוֹם לְהִסָּתֵר בּוֹ, עַד שֶׁמָּצָא בֵּית כַּפְרִי אֶחָד וְהִכְנִיסוֹ הַכַּפְרִי לְבֵיתוֹ בְּכָבוֹד וְהִלְבִּישׁוֹ מַלְבּוּשִׁים חַמִּים וְנָתַן לוֹ אוֹכֶל כַּפְרִי וּפָשׁוּט וְהֵסִיק עֲבוּרוֹ אֶת תַּנּוּר הַחוֹרֶף וְהִנִּיחוֹ לִישׁן עָלֶיהָ כְּדֵי שֶׁיִּתְחַמֵּם, וְכָל כַָּךְ הָיָה עָרֵב וּמָתוֹק אֲכִילָתוֹ וְשֵׁינָתוֹ שֶׁמֵּעוֹלָם לא טָעַם טַעַם עָרֵב כָּזֶה כִּי הָיָה עָיֵף וְיָגֵעַ וכו'.
"וְהַשָּׂרֵי מְלוּכָה חִפְּשֹוּ אֶת הַמֶּלֶךְ עַד שֶׁבָּאוּ לְבֵית הַכַּפְרִי וְרָאוּ שֶׁהוּא יָשֵׁן, וְהִמְתִּינוּ עַד שֶׁנֵּיעוֹר וְרָצוּ שֶׁיַּחֲזוֹר הַמֶּלֶךְ עִמָּהֶם לְבֵיתוֹ. אָמַר לָהֶם הַמֶּלֶךְ: כֵּיוָן שֶׁאַתֶּם לא הִצַּלְתֶּם אוֹתִי וְכָל אֶחָד נִתְפַּזֵּר לְהַצִּיל אֶת עַצְמוֹ, וְרַק זֶה הַכַּפְרִי הִצִּיל אוֹתִי וְאֶצְלוֹ טָעַמְתִּי טַעַם מָתוֹק כָּזֶה, עַל כֵּן הוּא יָבִיא אוֹתִי לְבֵיתִי בַּעֲגָלָה שֶׁלּוֹ, וּבְאֵלּוּ הַמַּלְבּוּשִׁים שֶׁהִלְבִּישַׁנִּי אֵשֵׁב עַל כִּסֵּא הַמְּלוּכָה".
לאמץ מבט משיחי
אלו מילים מיוחדות! "וְסִיֵּם עַל זֶה רַבֵּנוּ זַ"ל וְאָמַר: בְּעִקְבוֹת מְשִׁיחָא יִהְיֶה מַבּוּל [אַפִּיקוּרְסוּת] לֹא שֶׁל מַיִם, רַק שֶׁל מַחְשָׁבוֹת זָרוֹת". חשוב לציין שהכוונה בביטוי "מחשבות זרות" היא למחשבות שלא תומכות בקרבת ה', שלא תומכות באמונה בכל הטוב, מחשבות שלא תומכות בהתקשרות שלנו ב"אילנא דחיי" – בעץ החיים.
"וִיכוּסוּ כָּל הֶהָרִים הַגְּבוֹהִים, וַאֲפִילּוּ בְּאֶרֶץ יִשְרָאֵל שֶׁלּא הָיָה מַבּוּל, רַק מֵחֲמַת שֶׁיָּרַד בְּכֹחַ נִתְּזוּ גַּם שָׁם הַמַּיִם, וְעִם חָכְמוֹת לא יוּכְלוּ לִתֵּן עֵצָה, וְכָל שָרֵי הַמְּלוּכָה יִתְפַּזְרוּ וְהַמְּלוּכָה לא תַּעֲמוֹד עַל עָמְדוֹ… [רק] עִם פְּשׁוּטֵי יִשְרָאֵל שֶׁאוֹמְרִים תְּהִלִּים בִּפְשִׁיטוּת וכו', וְעַל כֵּן כְּשֶׁיָבֹא מָשִׁיחַ הֵם יִתְּנוּ הַכֶּתֶר מְלוּכָה בְּראשׁוֹ".
חברים, העניין הזה "שאומרים תהילים בפשיטות", זו התקשרות לכוחו ולנשמתו של דוד המלך. אמנם בסולם ההיררכיה של מדרגות לימוד התורה, כביכול זו יכולה להיחשב המדרגה הכי פשוטה – שהרי גם מי שאין לו הבנה וידיעות בהשכלה תורנית יכול לומר תהילים בפשיטות, ופעם היו אומרים ביטוי כזה בתור זלזול־מה על אנשים מסוימים שהם "אומרי התהילים", ובזה מסתכמת כביכול כל מעלתם – הנה רבי נחמן אומר שיבואו זמנים בהם כל המחשבות והחכמות יוכלו לבלבל בצורה כזו שלא יהיה לנו מענה הולם ואחיזה יציבה, ורק אלו שיהיו קשורים לדוד המלך באמירת התהילים בפשיטות הם שיחזיקו מעמד!
ברוח דומה מובא גם בלוח 'היום יום' של חב"ד (כ"ד באייר), ש"בביאת המשיח תתגלה מעלת הפשיטות והתמימות שיש בעבודתם של אנשים פשוטים שמתפללים ואומרים תהילים בתמימות". ואם נאמר כאן שבביאת המשיח תתגלה מעלת הפשיטות והתמימות שישנה בעבודה המיוחדת הזו, זאת אומרת שאם כבר עכשיו נגלה את המעלה בכך, נרוויח את הזכות להסתכל במבט משיחי. במילים אחרות: אפשר להקדים כבר את הנוכחות של משיח בחיינו, בכך שנגלה את הערך והמשמעות שיש לפשטות הזו.
כמובן, זה לא בא להקטין עיון והעמקה בהשכלה… אבל יש בדברים הללו הזמנה לפתח מיומנות של קשר של פשיטות ותמימות. הרי כל אחד יודע מה עושות המחשבות המורידות בחייו. כולנו מכירים פחדים למיניהם, חרדות, ספקות, תהיות ובלבולים, שכל אלה הם סיפורי המחשבות שלנו. ולעיתים מה שנצרך זה העוגן הבסיסי והפשוט ביותר – לטפח ולפתח את הקשר עם דוד המלך באמצעות אמירת התהילים ומעלת התמימות והפשיטות.
הזמנה להכתרה
חשוב לומר שהקשר עם דוד המלך כמשפיע חסידי – כמו שקראנו לזה בכותרת – לא מסתכם רק בסיפור הזה. אבל הסיפור הזה אומר, קודם כל, להיות בקשר עם מילותיו של דוד המלך בתמימות ובפשיטות. הרי "כל שרי המלוכה נתפזרו", זאת אומרת שכביכול הבלבולים של רוחות הזמן פגעו גם באנשים הכי גדולים ולא השאירו אותם על מקומותיהם, כך שהם לא נשארו ליד המלך, וכאן מתגלה הכוח של התמימות.
כזכור, פתחנו בסיפור שהמלך היה לבוש בבגדים פשוטים. תחשבו שאם הוא היה לבוש בבגדי המלוכה, ייתכן שהכפרי היה ונלחץ ואומר לעצמו: מה?! אני אארח את המלך ואתן לו לאכול מרק גריסים?!… בהתאם לזה, יכול להיות שספר התהילים זהו הלבוש הפשוט של המלך. וכך, בלי דיסטנס, יש לנו היכולת להרגיש נוח בקרבת המלך. ובהמשך לזה, כיוון שכבר נוצר קשר בינינו אל המלך, והמלך שמח בכך שאנחנו מארחים אותו, הוא אומר: אתם תתנו לי כתר מלוכה! כמו שרבי נחמן סיים את הסיפור ואמר "כְּשֶׁיָבֹא מָשִׁיחַ הֵם יִתְּנוּ הַכֶּתֶר מְלוּכָה בְּראשׁוֹ". הכתר הזה, זו כביכול המדרגה העליונה ביותר, אבל כיוון שנוצר קשר בסיסי באמצעות הפשיטות והתמימות שבאמירת התהילים, הקשר הזה עולה ומגיע עד למעלה מעלה.
חברים יקרים, לחיים! בחג השבועות הזה יש לנו, אם כן, הזמנה להתייחס לדוד המלך כמנטור האישי של כל אחד מאיתנו. נתחזק באמירת תהילים בהתמדה, כמקובל בעם ישראל במסלולי התהילים השונים – אם באמירת שיעור התהילים היומי, או כל אחד ומנת התהילים שלו, ומי שליבו ייפתח עוד קצת יזכה לעלות עוד ועוד יחד עם דוד המלך, המשפיע שמאחד בתוכו את ענפי החסידות השונים – התמימות והפשיטות מהמעשייה של רבי נחמן מברסלב, ובמקביל לכך דברי הרבי הריי"צ מלובביץ' בלוח 'היום יום' שבביאת המשיח נגלה את מעלת התמימות והפשיטות של אומרי התהילים. לחיים לחיים. חג שמח!
