שלום חברים, אנחנו נמצאים בזמן מיוחד – שבת מברכים חודש תמוז, שהשנה חלה בתאריך כ"ג סיוון.
בטח אתם רוצים לברך את החודש כמו שמברכים ילד אהוב שיהיה לו טוב, וכך שהחודש יבוא עם מיטב הברכה לכולנו. יש אנשים שבשבילם ברכת החודש אלה כמה מילים שנאמרות בסידור, ויש כאלו שיודעים את הכח העוצמה והברכה שיש במילים הללו. אצל חסידים אפילו מכינים כלי לקבל את ברכת החודש, כמו המנהג החב"די לקרוא בשבת מברכים את כל ספר תהילים.
אתם ודאי מכירים את לוח 'היום יום', שהוא החיבור הראשון שהרבי מלובביץ' ערך ופרסם לציבור. למעשה, למראית עין, החיבור הוא ליקוט של פתגמים לכל יום בימות השנה מאת האדמו"רים הקודמים לו, אך היה מי שאמר שבליקוט צנוע זה טמונה תמצית הנהגתו ודרכו של הרבי.
בהקשר לשבת מברכים, כך כותב הרבי בלוח היום יום בתאריך כ"ה שבט: "אמירת כל התהלים בשבת מברכים – על כך יש מאוד להקפיד. זה נוגע לו, לבניו ולבני בניו". ללא ספק, אלו דברים מופלאים.
יש כאלה שאמירת כל ספר התהילים כבדה עליהם, תדעו שאפשר גם לחלק את זה עם בני הבית או חברים. נכון, זו לא חב"דיות תקנית לחלק את התהלים… אבל בדורנו של התחזקות בו כולנו מחפשים לראות טוב בכל פעולה ומעשה, לעניות דעתי אפשר לאמץ בכל דרך שהיא את הרעיון להכין כלי לקבל את ברכת החודש, ולהעצים את משמעותה של שבת מברכים שממנה נובעת ברכה לכל החודש הקרוב.
מרד ירבעם בג'ונגל
נוסף על שבת מברכים, התאריך של השבת הוא כ"ג בסיוון. מי זוכר מה קרה בתאריך הזה? נכון, זה מצלצל כמו פורים. זה התאריך החגיגי בו נשלחו האגרות השניות של אחשוורוש, בהן נכתב שמותר ליהודים להגן על נפשם מאויביהם, בעקבות מפלת המן ובקשת אסתר מהמלך. כמו כן, מכיוון אחר לגמרי, זהו היום עליו נאמר שבתקופת בית ראשון ירבעם בן נבט אסר בו על הבאת ביכורים לירושלים.
נתחיל דווקא מכך שירבעם בן נבט לא הרשה להביא ביכורים לירושלים, שזה מתחבר לפרשה שלנו – "והימים ימי ביכורי ענבים". ובהקשר הזה של ירבעם אני רוצה לספר לכם סיפור.
יש לי חבר, ברוך שמו, שגר בגבעות של איתמר. בתקופה לפני שחזר בתשובה הוא טייל בג'מייקה, וביקר אצל קבוצה שיש להם תנועה דתית שנקראת 'ראסטפארי'. זו תנועה לא גדולה במיוחד, וחברים בה כמה מאות אלפי מאמינים. הדמות הנערצת עליהם היא זו של קיסר אתיופיה, היילה סלאסי, שייחס את עצמו כצאצא של מלכת שבא ושלמה המלך, והם אף מייחסים את עצמם לשבט יהודה. הסמל שלהם זה 'גור אריה יהודה', והם בכל הזדמנות קוראים בתנ"ך. הם גם מגדלים את השערות שלהם בצורת ראסטות ונזהרים לא לגלח אותן, מה שיוצר מראה כמו רעמה של אריה.
ברוך סיפר: "הגעתי לשבט הזה ששכן בכפר באיזה ג'ונגל, כיבדו אותי שם מאוד כי סיפרתי להם שאני צאצא של שבטי ישראל, ושהיתי שם תקופה לא קצרה.
"פעם אחת הם הזמינו אותי להיכנס איתם לאחד הצריפים, למין טקס בו הם הקדישו זמן לשמוע תוכנית רדיו שבועית שבה סיפרו סיפורי תנ"ך. כולם ישבו מסביב לרדיו הישן, ובדיוק באותו יום היה שיעור על סיפור מרד ירבעם. עם הרקע החסר שלי ביהדות" – אמר ברוך על עצמו – "אף פעם לא שמעתי על ירבעם. לא קיבלתי חינוך דתי ולא למדתי תנ"ך. רק ידעתי שאני בן לעם ישראל ועלי לחפש את דרכי.
"מה שקרה הוא, כשהם שמעו על המרד של ירבעם שמרד ראש עשרה משבטי ישראל נגד שבט מלכי יהודה, הם כיבו את הרדיו ופנו אליי בפנים רוגזות ושאלו אותי: מאיזה שבט אתה? עניתי להם בתמימות שאני רק יודע שאני מבני ישראל. אלא שאז קם ראש השבט בכעס ואמר לי: אם אתה מבני ישראל ואנחנו משבט יהודה – אתה מורד במלכות!… וצריך לטפל בך.. וודאי שיערו בתמימותם, שכל הסיפור מתרחש בהווה, בתומי לא ידעתי כיצד להשיב להם והכנתי את עצמי לספוג מכות .. או גרוע מזה, פתאום אשרה אחת רחמניה, פתחה ואמרה סברא נוספת: כל זה נכון כשהיו מדברים על שמות השבטים, אבל אם איש זה קרוי בשם ישראל, כלומר יעקב אבינו, ואילו הם קרויים בשם יהודה בן יעקב, הרי ישראל הוא יותר חשוב מהם , שהרי הוא אביהם, כולם קיבלו את סברתה ובן רגע נרגעו, ומאז והלאה התייחסו אלי בכבוד גדול, וסיים ברוך את סיפורו "אז גמרתי בדעתי להתחיל למוד תורה."
להחזיק חזק בדרך
חברים, ההזדמנות לסיפורו של ברוך היתה בהקשר לכך שבכ"ג סיוון התרחש האירוע ההיסטורי בימי ירבעם שאסר להעלות ביכורים לירושלים, עכשיו נוכל לדבר על האגרות השניות שנחתמו בשם המלך.
שמעתי פעם בשם אחד הקדמונים, שבמובן מסוים האיגרות הראשונות של אחשוורוש מעולם לא התבטלו, כמו שאומרת המגילה "כי כתב אשר נכתב בשם המלך ונחתום בטבעת המלך אין להשיב". ומה כתוב באיגרות הראשונות? להשמיד להרוג ולאבד כל היהודים… זה דיבור מאוד כואב. כביכול הקריאה להשמדת העם היהודי חוזרת ומהדהדת בכל דור ודור מחדש. אבל יש גם חדשות טובות. מה הבשורה? יש איגרות שניות. אמנם הראשונות לא התבטלו, אבל בזכות האגרות השניות אנחנו יכולים לתקן את המצב ולעמוד על נפשנו.
דרך אגב, אסתר באה למלך ואומרת לו "אם על המלך טוב… וטובה אני בעיניו יכתב להשיב את הספרים מחשבת המן", ומה המלך אומר לה ולמרדכי? "ואתם כתבו על היהודים כטוב בעיניכם…". יש כאן תיקון גדול על מה שאמרו המרגלים "ונהי בעינינו כחגבים, וכן היינו בעיניהם", ובימי מרדכי ואסתר התהפך המצב לעין טובה שרואה טוב.
בכל אופן, כדרכנו, אנחנו רואים כאן הזמנה לראות את המלך – מלכו של עולם – שאומר לנו במילים פשוטות: ילדים יקרים, אתם יכולים לכתוב איגרות חדשות כטוב בעיניכם. איך אתם רוצים לראות את החיים שלכם? המשמעות היא שיש דברים מן העבר שאנו לא יכולים לפתור או לתקן אך יש לנו אפשרות לאמץ דרך חדשה, התנהלות מיטיבה, מכאן ואילך, כל עוד נהיה בדרך החדשה, הדפוס הישן נמצא בתרדמת אך ברגע שנזנח את הדרך המיטיבה, המימד הישן והכואב ישוב וינהל אותנו.
האגרות השניות במשמעותם לנפש זה בעצם לאמץ התנהגויות חדשות. כשבן אדם מאמץ דרך חדשה, הוא ממילא עוזב את הדרך הישנה. יחד עם זאת, המשמעות היא שברגע שאתה מזניח את הדרך החדשה – מיד תתעורר שוב הדרך הישנה… כלומר, עלינו לדבוק כל הזמן בדרך החדשה, כי אלה הקשרים החדשים במוח. זאת אומרת, הראשונים לעולם לא יתבטלו, אבל הם לא יהיו פעילים כל עוד נתמיד בהתנהלות המיטיבה שאמצנו .
זו נקודה מאוד חשובה וכשמבינים אותה לעומקה יש בה פוטנציאל משנה חיים לטובה: מותר לנו לכתוב איגרות חדשות כטוב בעינינו, ולחתום אותן בטבעת המלך.
חילול שבת בשמים
חברים יקרים, ביום הזה – כ"ג סיוון – אפשר לכתוב איגרות חדשות של רצונות טובים. ואני מתכבד לקרוא לכם את דברי הרבי, בהתוועדות בשבת קודש כ"ג סיוון תשמ"ג, בקביעות כמו שנה זו: "בכ"ג סיון מדי שנה בשנה נקראים 'סופרי המלך' – 'מלכו של עולם', והם כותבים 'ככל אשר צוה מרדכי', שזה נאמר על כל אחד ואחד מישראל, "עם מרדכי", שהוא נעשה המצַווה מה לכתוב… כך שכל העניינים נעשים בהתאם לרצונו.
"ואלו ש'תואנה הם מבקשים', ושואלים: מכיוון שבשנה זו חל כ"ג סיון ביום השבת, כיצד יכול להיות העניין של 'ויכתב' בשבת? מכיוון שמדובר על פיקוח נפש, הרי זה דוחה את השבת, ואדרבה 'מצוה בגדול'". כלומר, בשמים מחללים את השבת לפי בקשתו של כל יהודי בגלל שזה פיקוח נפש, ובהלכות פיקוח נפש שדוחה שבת אמרו חז"ל ש"מצוה בגדול"! ולכן בשמיים כותבים עבורנו בשבת הזו את האיגרות החדשות…
חברים, הדברים נאמרים כאן כלפי כל מי שרוצה לבחור באגרת חדשה. באופן אישי, אני חייב להגיד לכם שהדיבור הזה על האיגרות השניות כל כך מחזק אותי. הרי, כפי ישנם דברים בנפש שלעיתים נראה שאינם ברי פתרון תיקון או ריפוי, וכאן מגיעה הבשורה של כ"ג סיון, האגרות הראשונות לא ניתנות לביטול אך אפשר לכתוב חדשות לגמרי, כל כל כך מעודד ללכת לשלב הבא והחיובי: אפשר לבחור משהו חדש, אפשר ליצור התנהגות חדשה ומיטיבה!
הזמנה לרצונות טובים
אתם יודעים, הפסוק הזה מופיע במגילת אסתר, פרק ח' פסוק ט': "וַיִּקָּרְאוּ סֹפְרֵי הַמֶּלֶךְ בָּעֵת הַהִיא בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי הוּא חֹדֶשׁ סִיוָן בִּשְׁלוֹשָׁה וְעֶשְׂרִים בּוֹ וַיִּכָּתֵב כְּכָל אֲשֶׁר צִוָּה מָרְדֳּכַי אֶל הַיְּהוּדִים וְאֶל הָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים וְהַפַּחוֹת וְשָׂרֵי הַמְּדִינוֹת אֲשֶׁר מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה מְדִינָה וּמְדִינָה כִּכְתָבָהּ וְעַם וָעָם כִּלְשֹׁנוֹ וְאֶל הַיְּהוּדִים כִּכְתָבָם וְכִלְשׁוֹנָם".
כשישבתי על הפסוק הזה השבוע, הוא היה נראה לי מדי ארוך. לא היה זכור לי משהו בגודל כזה. טרחתי לספור את המילים והאותיות לראות עד כמה הוא ארוך. וואו, באמת ארוך! יש בו 43 מילים ו-193 אותיות. אחרי זה ראיתי שזה כבר מובא בספרים, שהוא נחשב לפסוק הכי ארוך בתנ"ך. אפשר לכתוב ללא מגבלת מילים…
ובאותו ענין, ראיתי דבר מעניין נוסף: מזמן כתיבת האיגרות הראשונות עד האיגרות השניות עברו 70 ימים – מי"ג ניסן עד כ"ג סיוון. כמו כן, מהפעם הראשונה בה מוזכר המן – "אחר הדברים האלה גדל המלך אחשורוש את המן…" עד שהתקיים בו "ויתלו את המן" יש 70 פסוקים – זה כל הקריירה שלו.
בכל אופן, נחתום בכך שזכינו ויש לנו שבת מברכים בתאריך הכל כך מיוחד, שביכולתנו להביא בה ברכה לכל החודש ולפעול ישועות לכלל ולפרט ואולי אף לתקן בשורש את חטאו של ירבעם בן נבט -חטא הפירוד וההתנכרות למלכות בית דוד, יחד עם הזכות המיוחדת שבשבת זו אנו יכולים לעורר את הרצונות הטובים שלנו, וכביכול אומרים לנו בשמיים: אל תקדישו תשומת לב רבה למה שאתם לא רוצים – שזה כביכול לבטל את האיגרות הראשונות, אבל זה בהחלט הזמן שלכם לכתוב אגרות חדשות – כהזמנה מה אתם כן רוצים.
לחיים, חברים יקרים! נזכור ונזכיר שמה שחשוב הוא מה אנו רוצים לעשות עכשיו בחיינו, מכאן ואילך. אז אנה בשבת הזו אל תשכחו להגיד לחיים, ושנזכה ביחד לראות ניסים וישועות.
