חברים יקרים, אתם יודעים, מלבד העובדה שאברהם הוא אבינו הראשון, יש לנו גם אפשרות להיות מתלמידיו וכך הוא יהיה הרב שלנו… באמת, כך אומרת משנה מפורשת בפרקי אבות המדברת על התכונות המאפיינות את "תלמידיו של אברהם אבינו". יש כל כך הרבה דברים שאפשר ללמוד ממנו, וגם דברים שכבר למדנו בעבר – אפשר להתבונן בהם שוב ולמצוא מה הוא מורה ומנחה אותנו.
אחרי ששרה נפטרה נאמר "ויבוא אברהם לספוד לשרה ולבכותה", אבל מיד אחר כך הוא ניגש לפעולות מעשיות ורוכש את מערת המכפלה לצורך קבורתה. גם אחרי שהאירוע הסתיים אברהם לא עוצר להסתגר בכאבו, והוא מתחיל לטפל בשידוך של יצחק אבינו.
הנקודה הזו היא כל כך יקרה. הרבה פעמים הכאב שמציף את האדם בעקבות הפסד, צער, אובדן ושכול גורם ללב להישאר בתוך המצוקה, אבל הסוד הגדול של עולם התיקון הוא לצאת לפעולה שעניינה להרבות חיים. "לא אמות כי אחיה".
אין זמן, אין מקום
יש סיפור על אישה שבשוגג גרמה למות התינוק שלה, כאשר בעת השינה שכבה עליו, ובאה שבורה לגמרי אל אחד מגדולי החסידות כדי לבקש תיקוני תשובה. היא חשבה שהרבי יגיד לה לערוך תעניות או תיקוני תשובה מסוגים שונים שהיא שמעה עליהם בעבר, אבל הרבי אמר לה שתיקון התשובה שלה הוא שמכאן והלאה היא תאכל טוב ותשתה טוב, כך שתזין את עצמה כראוי וכנדרש, ותלבש בגדים יפים כדי להכין את עצמה באופן יסודי להבאת חיים חדשים לעולם.
הסיפור הזה ממש מצא חן בעיניי. הוא מלמד שעומק תיקון התשובה נועד להרבות חיים. מה את צריכה? מה נכון עבורך כאמא? לפעול כדי להכין את עצמך להופעתם של חיים חדשים אצלך, ולכן את נדרשת לעוד שמחה, יצירה, חיוניות ותזונה בריאה, כי כל הממדים הללו מביאים את התיקון המשמעותי ביותר.
קראתי שיעור של הרב עדין שטיינזלץ זצ"ל, בישיבת תקוע, בו הוא מספר על ביקור שערך בבית אבלים בעקבות אישה צעירה שהלכה לעולמה. הוא אמר: חשבתי לעצמי, מה אפשר להגיד לבעל שעבר אירוע מזעזע שכזה. בסוף חזרתי לו על מה שאומרים בשם הרבי מקוצק: יש דברים שיש להם זמן ומקום. לאוכל יש זמן – כשהאדם צעיר הוא צריך לאכול יותר. לשינה יש מקום – בקבר… שם אפשר לישון כמה שרוצים. אבל לעצבות – אין לא זמן ולא מקום. מעצבות לא צומח שום דבר מועיל, זו ארץ צייה וצלמוות.
כמובן – המשיך הרב שטיינזלץ – כשאני בא לבן אדם השרוי באבל על יקירו אינני מתכוון לומר לו לשכוח ממנו, אבל ניתן לומר לו לעשות כנגד הצער המשתק פעולות של חיים ולא להתקבע בפולחן של מוות, כל אחד לפום שיעורא דיליה.
חשוב לציין שבוודאי יש מקום לצער, לאבל ולבכי – אבל באופן מתוחם, ומיד לאחר מכן צריך לשאול: איזה פעולות של חיים אפשר לעשות. בשיעור המדובר של הרב שטיינזלץ, הוא הסמיך על זה את הפסוק "כי זה א־לוהים א־לוהינו עולם ועד הוא ינהגנו על מות". מה זה "על מות?" הוא אמר פירוש כל כך יפה, שאפשר לקרוא את זה "על מוות" – לעלות מעל המוות. כלומר, לפעמים אומרים על מישהו או משהו שהוא "בן אל-מוות" (עם א'), שהוא כביכול לעולם לא ימות, הוא ניצח את המוות. לחילופין, "על -מוות" (עם ע') משמעותו להתעלות מעל המוות, וזו היכולת להרבות חיים. גם אחרי שאדם חווה את המוות – הוא יוצא ממנו לפעולות המרבות חיים.
הבעל האובד והרחמן
חברים יקרים, אני רוצה לספר עוד סיפור אודות רבי נחמן מהורודנקא, תלמידו של הבעל שם טוב שידוע גם בתור סבא של רבי נחמן מברסלב, ומספרים שהבעל שם טוב עשה עבורו את השידוך. זמן קצר אחרי שהתחתן, רבי נחמן נעלם מהבית ואשתו באה אל הבעל שם טוב וסיפרה שבעלה נעלם. אמר לה הבעל שם טוב: רבי נחמן הוא מתלמידיי, ויש לו זמנים קבועים בהם הוא מגיע לכאן. בפעם הבאה שיגיע אליי אשאל אותו על כך, ובואי גם את באותו זמן.
כך היה. כשהגיע רבי נחמן אל הבעל שם טוב, שאל אותו לפשר הנהגתו והוא השיב: אני רואה שכאשר ייוולד לאשתי בן היא תהיה מוכרחת להסתלק מן העולם, ולכן ריחמתי עליה ועזבתי את ביתי על מנת שתחיה. מסר לה הבעל שם טוב את דבריו המופלאים של בעלה הגדול, ומיד ענתה ואמרה: אם הוא אדם גדול כזה שיודע דברים מופלאים כאלו, אני מסכימה על כך גם אם יעבור עלי מה.
כחלוף זמן מה נפקדו הזוג בדבר ישועה ורחמים, ובזמן הלידה שמע רבי נחמן שזוגתו מתחננת ומעתירה לפני ה' שישאיר אותה בחיים לפחות לעוד חודש אחד אחרי הלידה, כדי שתוכל להכיר את בנה ולהשתעשע איתו מעט. נענה רבי נחמן ברוח קודשו ואמר: כעת הוא עת רצון למעלה, והיא יכולה לפעול למען עצמה גם אריכות ימים, אבל אסור לי לגלות את הדבר… ואכן, הרך הנולד נקרא שמו בישראל: שמחה, ובהיותו בן חודש ימים נפטרה עמו והסתלקה לעולמה.
ברוח הפרשה, גם זה הוא סיפור מופלא על שידוכים. יש פעמים בהן אנחנו רואים הנהגה בלתי מובנת של אנשים גדולים, כמו אותו צדיק שנעלם מביתו בלי הודעה מוקדמת, וכאשר לא יודעים את הסיפור השלם זה ממש בלתי נתפס; לעומת זאת, ישנה ההנהגה בפשטות של יצחק אבינו, להביא את רעייתו הביתה "ותהי לו לאישה ויאהבה".
לחיים, שנזכה להידבק בדרכו של אברהם אבינו ולהיות מתלמידיו, כך שאחרי כל מה שנעבור נמצא את הדרך לפעול ולעשות לתיקון העולם; שנזכה ללכת בדרכיו של יצחק המתנחם אחרי הצער שפקד אותו; ושנזכה ללכת עם הרעיון הנפלא שהעניק לנו הרב שטיינזלץ – "הוא ינהגנו על מות". שה' יראה לנו את הדרך להתעלות מעל המוות, ומכוח הכאב, הצער והשבר לעשות פעולות המרבות חיים, טוב, אהבה ואמונה בעולמנו. לחיים, לחיים!
