חברים יקרים, היום אני רוצה שנתוועד קצת על דמותו המיוחדת והפלאית של רבי קלמן קלונימוס מפיאסצנא הי"ד, שעלה על המוקד בשואה הנוראה במהלך ימים אלו של תחילת חודש מר־חשון. יש כאלו שמכירים אותו על שם ספריו המפורסמים, כמו 'חובת התלמידים', יש מי שמכירים אותו כאחיו של 'האדמו"ר החלוץ'. כך או כך בואו ניכנס קצת לדמותו הכל כך מיוחדת וננסה לקבל ממנה משהו אל חיינו.
לפני שנתחיל, כדאי להזכיר שהרבי הטמין את כתביו בגטו ורשה, בימים בהם המצוקה מסביב גברה והוא מאוד קיווה שיהיה מי שימצא אותם ובעת המתאימה הם יגיעו לבית הדפוס. במכתב שכתב בקשר לכתבים שלו הוא מבקש: "תואילו להשתדל להדפיסם כפי ראות עיניכם הטובות", ומוסיף "להשתדל לחלקם ביעקב ולהפיצם בישראל". דרך אגב, כל אחד מאיתנו יכול לקיים את הצוואה שלו – לקנות עותק או שניים ולתת לחבר או ידיד שככל הנראה עדיין אין לו את הספרים הללו. והרבי מוסיף בבקשתו: "ונא להדפיס על כל הקונטרסים" – הכוונה היא לכל העותקים – "שאני מבקש ומתחנן לפני כל אחד מישראל שילמד בספרי, ובטח זכות אבותיי הקדושים יעמוד לו ולכל ביתו בזה ובבא".
אז היום תהיה לנו הזדמנות ללמוד יחד פסקה מתוך ספריו הנפלאים, שיש בהם הדרכה נפשית של ממש. הייתי אפילו משתמש בביטוי שהרבי היה מנטור דגול כדי לעורר אנשים לצמיחה, לצאת מקיבעון ולהגיע להתפתחות אמיתית. הדברים מכוונים גם למי שלא מכיר את ספריו, כדי לעורר עניין בהם, להכיר ולטעום ממשנתו, וגם למי שכבר מכיר ויודע – לעשות סבב חדש על ספריו במבט רענן, חדש ומתפעל.
תפילה של שעשועים ואגוזים?
לפני שאביא בפניכם את הפסקה שרציתי שנלמד יחד, אני רוצה להזכיר את אמו ואת אשתו. תראו איך הוא כותב עליהם, ואיזה קשר מיוחד היה ביניהם: "לזכר עולם כבוד קדושת אימי מורתי… מרת חנה ברכה זצ"ל… בכל שנות חייה עבדה את השם בכל לבה ונפשה, וברוב טרדה ועמל דחקה אף ביטלה את עצמה לגדל את בניה לתורה".
כשהוא מזכיר את אשתו, מרת רחל חיה מרים, נראה מהשורות הבאות שכנראה היה ביניהם קשר מאוד מיוחד, ולא יכולתי שלא לקרוא את המילים שהוא כותב עליה: "צדיקה מצוינת הייתה, מידותיה מידות תרומיות… כאם רחמנייה הייתה למרי נפש בכלל ולחסידים בני תורה בפרט". ועכשיו שימו לב למילים הבאות, שעבורי היו כל כך משמעותיות: "בתורה עסקה יום ויום, גם בספרי חסידות עיינה, בכדי להכיר את צור מחצבתה ולהתקרב אל קדושתו יתברך". ומוסיף הרבי: "דעת והתרגשות, מוח ולב, התמזגו בה יחד, וגם לי בכל פעולותיי הייתה לעזר". איזה דברים נפלאים! כמה הערכה והדדיות עולות מהם!
ועכשיו, סוף סוף, אביא בפניכם קטע מתוך החיבור הקצר שלו, 'צו וזירוז' (סעיף יח):
"אם לא טעמת עוד את טעמה של תפילה כשהיא נקייה מבקשת צרכיך, אם לא בכית עוד בסַפֶּרְךָ את שבחי ה' ולא נתפעלת כל כך עד שתרגיש שבדבריך מן השם ואל השם דוחקת ויוצאת דרך לבך ומוחך גילוי אלקות שאין אתה משיגה ויודעה, אז בכיותיך שאתה בוכה בעת בקשת צרכיך בלבד נראות בשמיים כמעשה ילדוּת הבוכה ומבקש שעשועים ואגוזים…"
כאן הרבי מעניק הנחייה מעשית: "עשה זאת, איפוא" – כמובן, הדברים מכוונים גם ללשון נקבה, לכל מי שקוראת את הדברים ומבקשת לתרגל אותם – "עזוב אל שעה, אל שתיים, את העולם ושאונו… והתבודד יחידי, ואם אפשר לך – לך היערה והווי רואה את עצמך ליצור תם פשוט בין יצורי השם, יחד עם השמש והירח, הציפורים וכל עצי היער, לשיר לפני ה'. באת לגלות ולמלא את כל העולם מגדולתו יתברך. החל נא, למשל, להכריז להם ולכל העולם את "אדון עולם", את "ידיד נפש", ותראה אם לא תתפרץ נפשך ותפארתה החוצה לקראת מלכה וקונה שהתקרב אליך כביכול, להקשיב לקול שירתך. ואש של מעלה תוקד בקרבך, אשר רק שטף של דמעות יצילוך וירגיעוך".
חברים יקרים, בקטע הזה הרבי ממש מזמין אותנו לטעום איזו תפילה שכל עניינה הוא השתפכות הנפש, לפאר ולרומם את ריבונו של עולם. יש כאן למעשה המלצה ייחודית – לקחת שני פיוטים שכל כך מוכרים לנו, "אדון עולם" ו"ידיד נפש", ולשורר אותם בין עצי היער יחד עם בעלי החיים, ולומר אותם מעומק הלב בשימת לב למילים ולכל המשפטים הנפלאים שנמצאים בהם.
את הנוער אני מבקש
לסיום, אני מזכיר את זה שבתחילת שיחתנו הענקנו לרבי את התואר 'מנטור'. גם מי שצורם לו לכנות כך את הרבי הכל כך קדוש בתואר הזה, כדאי לדעת שזה היה חלק מהחזון שלו. בתקופה בה רבים כל כך מקרב הנוער לא מצאו את עצמם בהיכלי הקדושה והלכו לרעות בשדות זרים, הרבי חיפש את ההדרכות, את הניסוחים ואת התרגולים שיביאו את הנוער, ובכלל כל מבקש השם, לכדי שמחה והתפעלות והתרגשות מהקודש.
יהי רצון שנזכה כולנו לפגוש מחדש את משנתו והדרכותיו של הרבי, לפנות זמן לתרגל את הדברים בפועל ולראות את התוצאות הטובות, ואולי יהיה גם מי שהדברים יעוררו את ליבו לקיים חבורת לימוד ותרגול מתוך כתביו של הרבי מפיאסצנא. בעבר שמעתי על חבורות כאלה, ואנשים סיפרו על תוצאות נפלאות שראו כתוצאה מהליכה מסודרת במסגרת חבורה הצועדת עם רעיונותיו והדרכותיו. לחיים לחיים, זכותו תגן עלינו – שנזכה להרבות בחיים של דעת השם בכל עת ובכל שעה.
