שלום חברים!
פעם בשמחת תורה, כהכנה לקראת הימים שאחרי החגים, קיבלתי החלטה טובה – לפרסם כל יום בדף הפייסבוק שלי, נקודה אחת מתוך השיעור של העמוד היומי בליקוטי מוהר"ן. בזכות ההחלטה הזאת נכנסתי למצב של התבוננות עמוקה יותר, כדי למצוא משפט אחד או רעיון קצר. זאת הייתה החלטה טובה בעיניי, כי הרבה פעמים, כשעושים קלוז-אפ על משפט אחד, הוא מאיר את כל היום. כבר דיברנו פעם על זה שדווקא משפט אחד מתומצת מביא ברכה גדולה יותר.
מבין המשפטים שבחרתי לפרסם, היה אחד שתפס אותי במיוחד. בתורה כ"א אומר רבי נחמן כך: "וְהַצְּעָקָה שֶׁאָדָם צוֹעֵק בִּתְפִילָּתוֹ וּבְתוֹרָתוֹ, כְּשֶׁנִּסְתַּלְּקִין הַמּחִין בִּבְחִינַת עִבּוּר, אֵלּוּ הַצְּעָקוֹת הֵם בְּחִינַת צַעֲקַת הַיּוֹלֶדֶת". כאשר אישה יולדת, לפני שהלידה מגיעה אל סיומה הטוב, יש צעקות. רבי נחמן מחדש, שבכל פעם בה יש בתוכנו משהו חדש שרוצה לבוא לידי ביטוי, אם זאת יצירה שתקועה בפנים או אור מסוג אחר שרוצה להתגלות, נוצרים חבלי לידה. הפער בין הטוב שקיים בפנים ורוצה להגיח החוצה, לבין העיכוב, שיכול לקרות מכל מיני סיבות, הפער הזה מביא את האדם לצעוק. רבי נחמן מלמד אותנו, שהצעקה היא לא דבר טכני. הסוד של הצעקה הוא, שבזכותה העניין מגיע לידי גילוי. הצעקה גורמת את הלידה.
צעקה שקטה
המשפטים הקצרים הללו הם 'קורס הכנה ללידה' – גם לגברים. כל אחד מאתנו זקוק לצעקה, שהיא בבחינת צעקת היולדת. כשמסתלקים לך המוחין ואתה ב'דאון', תזכור שעל ידי הצעקה באותו רגע יכול להיוולד ממך משהו.
אם תשאלו האם עכשיו לצאת ולצעוק ברחובות – לאו דווקא. במקום אחר רבי נחמן אומר, שלפעמים אפשר לצעוק ללא קול: "כְּשֶׁנִּתְקַלְקֵל וְנוֹפֵל הָאֱמוּנָה, עַד שֶׁאֵין מוֹעִיל אֲפִלּוּ קוֹל צְעָקָה, שֶׁהוּא קוֹל בְּלֹא דִּבּוּר, אֲזַי צְרִיכִין לְצַעֵק מִן הַלֵּב לְבַד". יש כאן ביטוי מאוד נוגע – 'צעקת הלב', שאפשר לצעוק מן הלב בלבד. "בִּבְחִינַת "צָעַק לִבָּם אֶל ה'".
לרבי נחמן יש כישרון מיוחד לקחת פסוק, שבדרך כלל עוברים עליו ברפרוף, ולהפוך אותו פתאום לאמת יישומית. הפסוק: "צָעַק לִבָּם אֶל ה'" מלמד אותנו שיש צעקה מהלב בלבד. לא מהפה. הדיבור כולל גם קול וגם מלל. למעלה ממנו יש צעקה שיש בה רק צלילים. ולפעמים – רק הלב צועק. רבי נחמן ממש מזמין לתרגול מעשי: "צָעַק לִבָּם אֶל ה'", כלומר, צעקת הלב לבד, בלי קול – "שֶׁהוּא צַעֲקַת הַלֵּב לְבַד, בְּלִי קוֹל, בִּבְחִינַת 'מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה" – מֵעֻמְקָא דְּלִבָּא".
באופן אישי, ניסיתי לתרגל את צעקת הלב בלי קול – מה אומר לכם? היה ממש נפלא! אם הייתם יודעים מה נולד מהעניין הזה, הייתם כולכם מצטרפים! כל פעם שאתם רוצים לסיים משהו ולא מוצאים את הנקודה, או בכל דבר שאתם רוצים שייפתח, אני מזמין אתכם לנסות את הפעולה הזאת של "צעק ליבם אל ה'". אמנם גם הצעקה בקול היא צעקה מבורכת. כשתהיה לכם הזדמנות להיות לבד ביער, ואף אחד לא יתעד אתכם, תנסו אותה. אבל למעלה ממנה יש צעקת הלב, שאנחנו אולי לא כל כך מכירים אותה. רבי נחמן מבאר לנו שזאת צעקת היולדת. זאת צעקה, שאחריה גם אומרים מזל טוב. משהו נפתח בעקבות הצעקה, והוא מביא ברכה גדולה.
צעקה שמחה
צעקת היולדת הזאת מתאימה מאוד לפרשת השבוע שבה אנחנו מזכירים את פקידת שרה ולידתה את יצחק. יש סיפור חסידי יפה על רבי שמואל מקאמינקא: בזמן שבתו הייתה בהריון, הגיע פעם אחת לביקור בעיר הצדיק רבי רפאל מברשד. לטובת מי שלא מכיר, נספר שהוא היה תלמיד של רבי פנחס מקוריץ. רבי שמואל לא היה בבית באותו יום, והבת שלו שהייתה בעלת תושייה, הלכה לבדה לצדיק האורח וביקשה שהוא יברך אותה בלידה קלה ובריאה. רבי רפאל בירך אותה ואמר לה: "סגולה לבנים – שמחה". אחרי שחזרה הביתה, אביה הצדיק חזר גם הוא והיא סיפרה לו את דברי הצדיק מברשד. רבי שמואל אמר לה, שאת הסגולה הזאת למד הצדיק מהתורה, מהנביאים ומהכתובים:
בתורה כתוב "ותצחק שרה", ומיד אחר כך היא ילדה את יצחק. מהנביאים – כתוב בישעיהו: "רני עקרה". הביטוי "רני" הוא בצורה של ציווי. הנביא מצווה: תשמחי העקרה, ומתוך כך ייפתחו לך שערי הלידה. בכתובים נאמר "אם הבנים שמחה", איך האישה נהייתה אם הבנים? על ידי שהיא הייתה שמחה.
הבת של רבי שמואל הקשתה על הווארט שלו: אם שרה צחקה לשם הסגולה לזכות ללדת, אז למה התרעם הקב"ה על הצחוק שלה? השיב לה רבי שמואל: סגולות צריכים לעשות רק כשמקבלים הבטחה מצדיק. אבל כאשר הקב"ה בעצמו מבטיח, אין צורך בסגולות… ולכן הקב"ה נזף בשרה.
שנזכה לצעקת הלב, שתוביל בעזרת ה' לשמחה, ותוביל בסוף להולדה המבורכת. לחיים!
