לפני שנים זכיתי להיות מזכיר במשרדו של הרב יצחק גינזבורג. זה היה על סף עידן האינטרנט והדואר האלקטרוני. העבודה המעניינת ביותר הייתה ללקט את המכתבים
ביום העצמאות תשע"ט סעדנו אצל חברים, עם עוד אורחים מקצוות שונים בעם. ישבנו יחד בנעימות ובאחווה – והרוחות התלהטו כשעלתה שאלת השסע בעם… יש או
לא מזמן נפטר בארץ יהודי יקר – הזמר דוד (דדי) בן עמי. אני עוד זוכר אותו מגיע לישיבה בכפר חב"ד. קירבו אותו אצלנו, הוא שר לנו
שלום חברים! פעם בשמחת תורה, כהכנה לקראת הימים שאחרי החגים, קיבלתי החלטה טובה – לפרסם כל יום בדף הפייסבוק שלי, נקודה אחת מתוך השיעור של
מוצאי שבת קודש חול המועד סוכות, ליל הושענא רבה, תשע"ו. משפחת בניטה מביתר, זוג עם שני ילדים קטנים, מגיעים לקיים מצוות עליה לרגל למקום המקדש,
אחד החסידים שנודע ביגיעתו הגדולה בעבודת ה' היה ר' זלמן משה היִצחקי. רבים מכירים אותו בגלל הסיפורים על סגנון הדיבור החריף שלו, אבל האמת היא שאצלו
אחת העבודות שגיליתי בשנים האחרונות, זה ללעוס לאט. לא שמקפידה לעשות את זה תמיד, אבל לפחות יודעת שכך נכון לעשות. פשוט קלטתי שכשאנחנו אוכלים, אנחנו
שלום חברים! רציתי לשתף אתכם בכך שבאופן אישי אני תמיד שמח להזכיר את הבעל שם טוב הקדוש. האמת היא שהרבה מאוד פעמים אני קודם כל
כשהיה בני בן שלוש, התחלתי מלמדו קריאה. לקחתיו עמי לתפילה, נעמד מול שלט המזהיר על דיבור בעת התפילה. ילד מוכשר, החל במפתיע לקרוא ובלי הכנה
"דוקטור! הרגל של אשתי כואבת לנו!" ללא ספק, הציטוט הזה של ר' אריה לוין זצ"ל, הוא אחד המשפטים המפורסמים ביותר במחוזותינו. אלא שאם כבר זוגיות,