בס"ד

קרוב אליך ברשת

שים לב! עולם לפניך

שים לב! עולם לפניך

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
שיתוף ב print

שלום חברים!

כבר בשבת הזאת אנחנו מקבלים את פני חודש ניסן, בברכת החודש. בכל שבת מברכין יש מנהג חסידי חשוב, והוא קיום של התוועדות חברים. עם התחדשות העולם מומלץ לחדש גם את המנהג הזה. בהקשר של התוועדות שבת-מברכי ראיתי פעם סיפור יפה כתבתי אותו לעצמי במחברת, מתוך הנחה שיגיע הזמן גם להעביר אותו הלאה:

באחת מההתוועדויות השבתיות הללו ישבו קבוצה של חסידים בשעת צהריים מאוחרת, וגם יהודי בשם ר' העשל צייטלין ביניהם. בשלב מסוים, נכנס לבית המדרש יהודי והביט בפליאה על החבורה המתוועדת: "איזו אסיפה עורכים בשבת אחר הצהריים?" הוא שאל. אותו רבי העשל ענה לו כך: "התאספנו כאן מחמת הבעיה המשותפת לכולנו. הקב"ה שלח אותנו לעולם הזה לבצע שליחות עבורו, אבל הבעיה היא שלכל אחד מאתנו יש יצר שמפריע למלא את השליחות שלו. אז משום כך התאספנו כולנו, כדי לטכס עצה נגדו!" הדברים הללו עשו ממש רושם גדול על אותו יהודי, והוא הצטרף אליהם להתוועדות… הרעיון הזה נותן לנו מוכוונות, לשם מה עושים התוועדות חברים בשבת מברכין. אנחנו מתאספים ביחד לטכס עצה, להתעורר ולהיזכר איך למלא את שליחותנו בעולם הזה. לחיים!

אלא בשבילי!

אנחנו נכנסים כעת לימי ניסן הנפלאים. הימים האלו, שבהם הטבע מתעורר לחיים, מזכירים לי את אחד המשפטים המפורסמים של רבי נחמן. את תורה ה' בליקוטי מוהר"ן פותח רבי נחמן בדברי הגמרא (סנהדרין לז): "כִּי צָרִיךְ כָּל אָדָם לוֹמַר: כָּל הָעוֹלָם לא נִבְרָא אֶלָּא בִּשְׁבִילִי". וממשיך רבי נחמן ומוסיף מסקנה מעניינת: "נִמְצָא, כְּשֶׁהָעוֹלָם נִבְרָא בִּשְׁבִילִי, צָרִיךְ אֲנִי לִרְאוֹת וּלְעַיֵּן בְּכָל עֵת בְּתִקּוּן הָעוֹלָם, וּלְמַלְּאוֹת חֶסְרוֹן הָעוֹלָם, וּלְהִתְפַּלֵּל בַּעֲבוּרָם".

דווקא ימי ניסן מזכירים לי את התורה הזאת, מכיוון שלפי דעת רבי יהושע, ניסן הוא הזמן שבו העולם נברא. רבי נחמן נותן לנו שיעורי בית, איך להתבונן בבריאת העולם שמתרחשת עכשיו. האמירה הזאת היא לא רק רעיון נאה שרבי נחמן מזכיר בספרו, אלא הכוונה שממש צריך כל אדם לומר – וכולנו, כל מי שרוצה להפנים וליישם את הפרקטיקה של הרעיון הזה, צריך עכשיו פשוט לומר בפה – כל העולם לא נברא אלא בשבילי.

חשוב להבהיר, שנקודת המבט הזאת מאוד משמחת, וחלילה לא נועדה לנפח את האגו שלנו. להפך, כשנבין שאת כל מה שקורה סביבנו, הקב"ה ברא עבורנו, תהיה לנו תועלת, שנוכל לקבל ענווה גדולה. עוד לפני שנבין איך זה קורה, חשוב שנדע בכלל איך להתייחס למי שעושה עבורנו דברים. כשמקבלים מתנה, או אירוח נעים, יכולה להיות "גישה פולנית" ויכולה להיות גישה לבבית.

הגישה הפולנית לא חייבת להיות דווקא אצל מישהו שהגיע מפולניה, וכל אחד עלול ליפול בה. הגישה הזאת אומרת: "ריבונו של עולם, אמנם 'כל העולם לא נברא אלא בשבילי' – אבל באמת לא היית צריך… חבל על הכסף, חבל על המאמץ, בשביל מה צריך את כל הסיפור הזה?" כל אחד פוגש גישה כזאת מידי פעם, בעיקר בביקורים אצל קרובי משפחה. בעלי הבית באמת טרחו עבורך, אבל יש לנו נטייה כזאת, שבמקום להודות, להחמיא ולשמוח על כל מה שעשו בשבילנו, נותנים – כמדקרות חרב – מילים כאלה למארחים: "אתה יודע, באמת כל הארוחה הזאת די מיותרת… בשבילי היה מספיק צנימים או אולי מצות מפסח שעבר…".

לעומת הגישה הפולנית, ראוי שנאמץ את הגישה הלבבית שאולי נראית ונשמעת נאיבית, אבל היא אמיתית יותר: "וואו! ריבונו של עולם! תודה על כל העולם שבראת! הכל כל כך יפה כאן. כל מה שקיים בעולם שלך – החרציות, הפרפרים, ואפילו השרב הכבד… כמה נחמדים האנשים המקסימים שאני רואה בדרכי, המכוניות עם הצבעים משובבי הלב", וכך הלאה לפרט את כל מה שאני רואה וחווה.

מניות עולמיות

כשאומרים "כל העולם לא נברא אלא בשבילי", מתוך הסכמת הלב מעמיקה, אז נפתח לנו מבט חדש על העולם שמסביב. רבי נחמן מבהיר לנו, שאם אכן אתה מאמין בזה, גם תגיע באופן טבעי למסקנה הבאה: "נמצא, שהעולם נברא בשבילי". כלומר, כשאני מפנים שאכן כך, אז: "צריך אני לראות ולעיין בכל עת בתיקון העולם". מכיוון שהעולם נברא בשבילי, אז יש לי גם מניות של שותפות, שבהן אני יכול לעשות את העולם שיהיה טוב יותר. לכל אחד יש משימה, יש אתגר, לקחת פרט אחד קטן, ולתקן ולהרים אותו, וכך לעשות את העולם שסביבו יפה יותר.

הביטוי כאן הוא מדוייק: "לעיין בכל עת בתיקון העולם", המילה 'תיקון' היא היפוך אותיות מהמילה 'ניתוק'. הניתוק משמעותו הפרדה בין חלקי הבריאה. יכולה להיות הפרדה בין אנשים, בין עמים, בין יצורים, וכולם חלק מההפרדה בין הבריאה לבורא חלילה. לעומת זאת, 'תיקון העולם' משמעותו לחבר. להתקין את כל החלקים שיהיו מאוחדים. כשהעולם כל כך מושקע וכל כך יפה בעבורי, אז גם אני צריך לראות איך אני יכול להוסיף טוב, אפילו בפרט אחד קטן: "למלאות חסרון העולם ולהתפלל בעבורם".

בספר המידות רבי נחמן אומר, שלפעמים כשאתה מתפלל על מישהו זה בעצמו גם צדקה. כי צדקה זה להיטיב עם מישהו, ולכן גם אם אין לך את המשאבים, בכל זאת יש לך את היכולת להתפלל בעבורו, שמצבו יהיה טוב יותר והוא יהיה במצב יותר שמח ויותר משובב.

אהבת את המאמר? שתפו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
שיתוף ב print

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד מאמרים שיכולים לעניין אותך

מצאתם טעות בכתבה?

נשמח שתדווחו לנו וככה נוכל לתקן...

דילוג לתוכן