פרק זה לא לחינם נקרא פרק חית, כיוון שהפרק הזה עוסק בעומק של החטא… לא בחטאים רגילים המלבישים את הגוף שלנו במעשים שמושכים אותו כלפי מטה, מעשים שמחברים אותנו לקליפות, אלא במעשים אסורים שהם מחלחלים לתוכנו.
המעשים שלנו והנפש שלנו קשורים מאוד זה בזה. מי שחושב שאפשר לנתק ביניהם לא מבין כמה הנפש האלוקית שלנו, האישיות שלנו, קשורה אל המעשים, והראיה – אוכל. אדם שאוכל מקבל כוח לנפש שלו, וכך דבר מגושם מהעולם הזה, כמו בעל-חיים או צומח, יכול להפוך ממש חלק ממני ולהועיל לי במצוות שאעשה. במקביל, כך גם יכול להיות בצד השני, ולכן החטא של אדם הראשון, שהוא יסוד החטאים כולם, קשור לאכילה. גם הכניסה לארץ ישראל קשורה לעניין האכילה, וגם לעתיד לבוא כתוב שהצדיקים יושבים ונהנים ואוכלים מסעודת שור הבר והלוויתן.
כפי שלמדנו בפרקים הקודמים, תפקידנו לבחור בה' ולהיזהר מלפגום בנקודה האלוקית שלנו, בבינוני שלנו, בבין-לבין, בבחירה המיוחדת שלנו. מה יכול לפגום בדבר הזה חלילה? מאכלות אסורות. זה הדבר הראשון שאדמו"ר הזקן אומר לנו, כי המאכל הופך להיות חלק ממני. יש לנו 32 שיניים – כנגד 'לב נתיבות חכמה'. ולכן אדם צריך לשים לב איך הוא אוכל: הברכה, הכוונה, הלעיסה, המחשבה, המתינות, וכמובן הברכה לפני ואחרי, וכמובן להיזהר ממאכלות אסורות על כל סוגיהן.
בנוסף, אומר לנו בעל התניא, צריך לשים לב למחשבות. המחשבות גם הן חלק מאיתנו. מה עלול להשפיע על המחשבה שלי הנוצרת מהחכמה-בינה-דעת? חכמות אומות העולם. כשאדמו"ר הזקן מדבר על חכמות אומות העולם שהיא חכמה אסורה, ובפרט ביחס לחכמת התורה, כזו שיכולה להכניס לאדם בתוך מחשבתו דברים שליליים, אני חושב שהוא לא מתכוון למדע ניטרלי, לדעת מתמטיקה, איך להפעיל מכונה, איך לתפעל את האינסטלציה בבית. זו לא הנקודה. החכמה החיצונית היא התפיסה החיצונית של העולם, שכביכול החיצוניות היא עצמה חכמה.
אדם יכול לחשוב שכל מה שקורה בעולם קשור למנגנון שנקרא 'הטבע', ולא לראות את העולם בשורש שלו. והוא צריך לדעת שבתפיסה כזו הוא מכניס לתוך המוח שלו, לתוך הסלון של הבית שלו, המקום הכי שמור שלו, את ה'שייגעצים' האלו, את הפראים האלו שעלולים בהרהורי עבירה לפגום ביכולת שלו להביא את הלבושים של הנשמה האלוקית שלו לכלל יכולת לבטא אותה ולבחור בטוב.
ככל שאדם יודע מיהו, שתפקידו לבחור ולהלביש את הנפש האלוקית בתוך העולם, כי הבחירה גורמת נחת רוח עצומה בשמים, עד כדי כך שהקב"ה משפיע לתוך העולם שלנו מדרגה יותר גבוהה מכל מדרגה גבוהה של עולם הבא, הרי הוא נזהר שלא חלילה לקלקל את הדבר הזה, שלא לפגום את היכולת שלו לבחור בטוב. ואיך הוא נזהר מהחטא? הוא נזהר בפרק חית – ממאכלות אסורות ומהחכמות חיצוניות, מהחיצוניות של החכמה. ה' יעזרנו על דבר כבוד שמו.