בס"ד

תנצח אותי!

תנצח אותי!

בפרק ט' בספר התניא אדמו"ר הזקן מביא שני משלים – שכל אחד מהם הוא דרמטי בפני עצמו – כדי להבין את מהותה של הנפש הבהמית. אלו דימויים, משלים, שנותנים הרבה מאוד כוח ותקווה.

הדימוי הראשון הוא בין שני מלכים שנלחמים על עיר אחת לכובשה. המאבק בין הנפש הבהמית לנפש האלוקית דומה למאבק איתנים, ויש לכך הרבה השלכות. מי שחושב שהוא יוכל לנצח ולרתום את הנפש הבהמית להיות מרכבה לאלוקות – כמו שכבר דובר בפרקים הקודמים – על ידי שהוא ישב רגל על רגל וילמד דברים פה ושם בצורה ספורדית, הוא לא מבין מה הוא מדבר. יש כאן מאבק, וכמו שבמאבק צריך להיות יצירתי, בתנועה, להתקדם ולבחון כלים שונים, כך גם בהתמודדות עם הנפש הבהמית. הנפש הבהמית ודאי לא נחה על מקומה, היא ודאי יצירתית ובוודאי שהיא פועלת בכל דרך וצורה אפשריות כדי למשוך את האדם אליה. וגם הצד השני צריך להיות יצירתי – וזה מה שעושה תורת החסידות: מגייסת כל כוח אפשרי, כולל במיוחד את פנימיות התורה, כדי לגרום לאדם להיות בתנועה, להפתיע, להיות זריז, ולהצליח בסופו של דבר לנצח בקרב הזה.

בקרב היומיומי הזה, לפני כל אכילה ושתיה, כל פעולה, כל דיבור עם הזולת, אדם צריך להיות מלא בחכמה ובתבונה, בתזוזה ובעצה. לעיתים נדמה שאנחנו צריכים להילחם את הקרב הזה עם יד אחת קשורה מאחורי הגב, אבל צריך לדעת איך להיות יצירתי, רענן וחדשני.

ממש לקראת סוף הפרק מגלה אדמו"ר הזקן רעיון נוסף. הוא זורק איזה רמז: "וכמשל הזונה שבזוהר הקדוש". המשל הזה הוא מאוד חשוב, כי הוא נותן הרבה מאוד תקווה. הרי בסופו של דבר אנחנו אומרים שבמאבק בין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, הנפש הבהמית יותר יודעת להילחם, אז איך נוכל לנצח?! המשל מהזוהר הקדוש מבאר את הדברים. נחזור עליו בקצרה: מלך שהיה לו בן יחיד, נסיך, והמלך רצה לבדוק שהבן באמת ראוי למלוכה. הוא קרא לזונה ואמר לה: לכי ותפתי את בני.

עכשיו, בואו נבחן: מה המלך רוצה שיקרה? המלך ודאי רוצה שהבן שלו יעמוד בניסיון. מה הבן רוצה שיקרה? גם הבן רוצה לעמוד בניסיון. ומה הזונה רוצה שיקרה? היא נמצאת בהתלבטות: מצד אחד, היא רוצה למלא את רצון המלך, ובשביל זה היא צריכה להיות הכי גוררת לעבירה, אחרת היא לא ממלאת את שליחותה; מצד שני, היא יודעת שאם היא תצליח לפתות את הבן, ייגרם הצער הכי גדול למלך, והיא רוצה מאוד שזה לא יקרה! כך יוצא שהיא רוצה למלא את שליחותה באופן המיטבי ביותר, אבל מצד שני היא משתוקקת שבן המלך יתגבר עליה.

אומר אדמו"ר הזקן: זו הפנימיות של הנפש הבהמית. כלפי חוץ, היא באה למשוך אותנו. כלפי פנים, היא בעצמה – לא הנפש האלוקית! – פנימיות הנפש הבהמית רוצה להיות מנוצחת, להפוך להיות מרכבה לנפש האלוקית.

אם כך, זה לא בדיוק קרב בין שווים. כי בעומק הנפש הבהמית יש איזה רצון להיות מנוצחת. זה קצת מזכיר לי את הזמנים שהייתי משחק עם הבן שלי כדורסל כשהוא היה יותר קטן, אבל הוא היה מספיק גדול כדי שיהיה איזה 'פייט'. מצד אחד אני רוצה לנצח, אבל מצד שני, בעומק, אני רוצה שהוא ינצח אותי. וכשאתה מנוצח בדבר כזה, פתאום יש לך איזו שמחה יתירה.

המאבק עם הנפש הבהמית נראה כמאבק איתנים, אבל בפרק הזה מתברר שבעומק שלו מסתתר הרצון הפנימי של הנפש הבהמית להיות בעצמה חלק ומרכבה של הנפש האלוקית.

אהבת את המאמר? שתפו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד מאמרים שיכולים לעניין אותך

מצאתם טעות בכתבה?

נשמח שתדווחו לנו וככה נוכל לתקן...

דילוג לתוכן