שמחת חנוכה מתקרבת. מי לא אוהב את חנוכה – אחד החגים שיכול לחבר קטנים ומבוגרים גם יחד. אפילו בפורים, שנחשב לחג מאיר עד למטה מטה כמו חנוכה, יש מספר פעולות שצריך לעשות כדי לקבל את האור, אבל לחנוכה יש כוח שאין באף חג אחר. חנוכה רק נמצא ודורש שנביט אליו, נדליק נר ו… נתבונן, נתבודד, נישאר על הלהבה הקטנה ונתרכז בסיפור העצום הזה שמכניס נר אחד בתוכו. כן, רק נר אחד. כל שאר הנרות הם שותפים של הנר הראשון שחנך את האור.
חג פשוט, אבל עמוק וחזק. נר אחד, עם סיפור שלם שנמשך מאז ועד היום. נר אחד ששואב משמן הדעת של יהודי שמבין שיש לו את הנשק הכי חזק בעולם. נר שלא נכבה, מהפכים הקטנים שחזר אליהם יעקב – אל הפך הקטן שמצאו המכבים, דרך עוד טיפות שמן שהחזיקו לאורך הדורות.
שמן זה הדעת שלנו כיום, כשאי אפשר לדעת מה מסתתר מאחורי כל מידע או סרטון – האם זו בינה מלאכותית? האם זה עוד חלק מהנדסת התודעה הקטארית או הסינית שעוברת על העולם ולא פוסחת עלי?
כן, הקרב זה היום. הקרב היום הוא על השמן, ממה אתה מתדלק את הדעת שלך? איך אתה מסתכל על כל המופע הזה שנקרא חיים? דרך הדעת ששואב משמן נכון, שמן ששייך לך.
רבי נחמן מסביר שהכוחות הרעים מטמאים את כל השמנים, וגם את המוחין שיש בכל אחד מישראל. אבל בתוך כל אחד מאיתנו יש אור מנקודה קדושה, והשם יתברך מרחם עלינו ושולח לנו בזמן שלנו צדיק שהדעת והמוחין שלו לא נפגמו, כמו השמן שחתום בחותמו של כהן גדול.
אם כך, עניינה של טיפת השמן הוא נקודת התקשרות שאני מוצא קיימת בתוכי, רק שאני צריך להבין מול איזו מתקפה אני עומד וממי לבקש מחסה.
חנוכה הוא נר אחד פנימי ומתמשך בתוכנו. התבונן היטב ותראה שזה נר שלא יכבה לעולם. הוא מחובר לנשמות שלנו, והוא נשמר הרבה מעבר לכל מתקפת תודעה. נכון, המתקפה חזקה, והיא יכולה להעביר אותי בכל מיני מקומות קשים, די להסתכל מה קורה ליהודים בעולם ובארצנו וממש לחשוש מהצונאמי הזה; אבל כן – מסביר לנו רבנו – תמיד תישאר בנו דעת, אמנם קטנה אך מאירה. דעת להבין מה האמת כאן.
"התחלת חנוך האדם בעבודה, וזהו לשון חנוכה, שאדם מתחנך בעבודת השם יתברך, ואי אפשר להתחיל בעבודת השם יתברך כי אם כשיש לו מתחלה מלחמה לשבר כח המדמה" (ליקוטי הלכות, חנוכה א).
המלחמה היא בהתחלה, זאת אומרת שעכשיו עם כל המלחמות שיש סביבנו – אלו שהתעוררנו אליהן ואלו שעוד מתכוונות לעמוד עלינו – כל אלו זו חניכה של אדם שמתקדם בקרב מול הדמיון שלו, המדמה, הסרטים שלו. מול מה שמנסים להכריח אותנו לחשוב. ואנחנו, עם ישראל, עומדים מול הכל ואומרים: לא. זו לא האמת. לימדו אותי אחרת, חנכו אותי אחרת.
אני מסתכל על הנר ונזכר מה כל הסיפור כאן – לטמא שמנים, חוץ מאת זה שאי אפשר לטמא. ולכן אי אפשר שלא להסתכל על הנר ופשוט להתפעל: נר אחד מול כל העולם, והוא יכול אם הוא רק רוצה. אני מבין שהכל מתחיל במעט שמן שמחזיק עם שלם. חנוכיות דולקות בכל מקום, לעיתים בלי שאנחנו מבינים את הכוח הגלום בהתבוננות בנר אחד. בואו נמקד את המבט שם.
חנוכה שמח והתבוננות שקטה ופשוטה מול הנרות.
