חיוכים של סוכות

חיוכים של סוכות

מי שייצא החוצה במוצאי יום הכיפורים, ישמע מכל החצרות בנחלאות את קולות דפיקות הפטיש והמסמר. אמרתי לעצמי שזה לא רק השכנים. אותן דפיקות מרמזות לפטיש של מעלה… השופט, היד והשולחן. הקדוש ברוך הוא מכריז משמים ומכה על השולחן: זכאים! זכאים! זכאים!
סוכה כשרה נבנית מארבע דפנות, משלוש דפנות ואפילו משתיים וטפח. זה מקביל לצורות האותיות של המילה "סכּה". "ס" ארבע דפנות, "כ" שלוש, "ה" שתיים ועוד טפח.
אם כן, היושב במרומים מביט עלינו מלמעלה ורואה פתאום כיצד מופיעות בכל העולם המון אותיות ס' כ' ה', ס' כ' ה', ס' כ' ה', ומיד מתמלא שמחה על בניו.

שאלתי פעם את סבתא פאני שלי ז"ל על סוכות בנכר, אי שם באירופה.
"הייתי בת שבע או שמונה, בבית הכנסת" סיפרה, "רוחות וסערה זה כמה ימים רצופים. ברגע מסוים לחש לי אבי: עכשיו יש תפילה מיוחדת על הגשם.
"התפלאתי. הרי קר והגשם לא חדל כבר ימים מספר, למה שלא נבקש שייפָּסק? ענה לי אבי: בתי, אנחנו מתפללים עבור ארץ רחוקה. ארץ שחיינו בה לפני מאות שנים והיא זו שצמאה עכשיו למים. לא חלמתי שיום אחד אזכה לשבת בסוכה בירושלים עם נכדיי, באווירה הנעים כל כך".

ועכשיו נעבור לבקשה קטנה מהערבה: אל נא תזכרו רק את המדרש שלמדתם בגן, על ארבעת המינים המסמלים את כל סוגי היהודים. ואני ללא טעם וריח כמו אותם יהודים בלי תורה ומצוות (האם יש כאלה בכלל?). הרי התורה קוראת לי "ערבי נחל" משום שאני חיה וצומחת ליד הכנרת, הירדן ושאר נחלי ארצנו. כשאתם מניפים אותי לפניו זכרו ובקשו את שפע המים שארץ ישראל מחכה לו. ומה שואבים בבית השואבה? מים, שהם גם שפע של תורה ושל שמחה לכל השנה שלפנינו.

עשרה מיני שמחה ירדו לעולם, מי מכיר? מי יודע? שמחה של חתונה. של מצווה. של פורים. של חתן וכלה. שמחה של תורה. של צדקה. שמחה של נתינה. שמחה של הקופצים ברחובות ושמחה של האיש הרכון על הגמרא.
יש הנראים אך אינם באמת שמחים, כאותו איש עצוב שביקש רפואה לנפשו, וכשיעצו לו ללכת לקרקס ולראות את הליצן אמר: הלא אני הוא הליצן…
ויש השמחים אך שמחתם היא פנימית. הם לא מקפצים בצמתים אבל לבם פועם בשמחה. כאותו מעשה ששמעתי מאַרנִי לורֵנס, נגן ג'אז יהודי זקן שבא ארצה בערוב ימיו, לנגן ולהיקבר בירושלים: חבר שלו היה מנגן סקסופון בלי לרקוע ברגל, וזה הרי לא ייתכן! מוסיקת הג'אז כל־כך קצבית וסוחפת, עד שכל מי ששומע אותה, בידוע שכף רגלו מתחילה מיד להתנועע.
ניגש אליו ואמר לו : "ג'וֹ, כל ימיי רציתי לשאול אותך ולא העזתי: איך זה שאתה נגן הסקסופון היחיד שמנגן ולא מרים ומוריד את כף רגלו לפי הקצב?"
ענה לו: "ארני, הבעיה שלך היא שאתה פשוט לא רואה את האצבעות שלי בתוך הנעל…". חג שמח!

אהבת את המאמר? שתפו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד מאמרים שיכולים לעניין אותך

מצאתם טעות בכתבה?

נשמח שתדווחו לנו וככה נוכל לתקן...

דילוג לתוכן