הרבה רעש, ואז שקט. כך מתוארת קריעת ים סוף.
הים הרועש בקולות הגלים העולים ויורדים, ואחריהם בא השקט. שקט של אדמה בטוחה המונחת תחת כפות רגלי בני ישראל.
צעקות התפילה העולות לשמים, ואחריהן בא הציווי: "מה תצעק אלי". ושקט.
רעש הגלים מלווה בקולות הצעקה. דממת האדמה עטופה בשקט האמונה.
כשר' נחמן נסע לארץ ישראל, התחיל הים סוער מאד. רוח סערה חזקה טלטלה את הספינה, והנוסעים היו בסכנה גדולה מאד. התחילו כולם לצעוק אל ה' בקולי קולות, ורק ר' נחמן יושב דומם. התחילו לצעוק עליו בכעס, מדוע הוא שותק בעת צרה כזו. ור' נחמן שותק ואומר, הלוואי והייתם שותקים גם אתם. אם אתם תשתקו, ישתוק הים מעליכם גם כן. וכן היה, פסקו האנשים מלצעוק ושתקו. ואזי מיד "יקם סערה לדממה". דממה ירדה לעולם, עם שתיקתם.
יש תפילה בצעקת הלב, ויש תפילה בדממה.
יש תפילה שמנסה לאחוז את כל המילים, לומר את כולן, לבטא את הכל, להיכנס לתוך רעש פנימי של עומס מילים הנאמרות, שלא יתפספס שום דבר, שיהיה הכל מוחזק. ולפעמים המילים כבר הופכות לגיבוב מילים מעמיס, שיוצר רעש מיותר בנפש, ומונע ריפוי.
ויש תפילה שמרפה מהצורך לומר את הכל, שיודעת מראש שלא הכל יכול להאמר, שכל אדם צריך גם שקט פנימי שיאפשר לו ריפוי, שקט שהוא עצמו תפילה.
כשכתוב "אז ישיר", אומרים חז"ל שמכאן לתחיית המתים מהתורה. לשון העתיד, ישיר, רומזת לעתיד רחוק עוד יותר. השפת אמת מבאר, שאז, בתחיית המתים, יגיע זמן שבו ישירו באמת את כל מה שרצו אז לשיר. עם ישראל בעצם רצה לשיר הרבה יותר, והשירה שכתובה בתורה היא רק חלק ממה שבאמת היה בליבם לומר. השירה לא יכלה להכיל את כל מה שהרגישו אז בלב.
יגיע זמן שאז יהיה מימוש אמיתי במציאות. יגיע זמן שנוכל לבטא באמת את כל מה שבליבנו. העולם הזה הוא רק שברי דברים שרצינו לבטא. לדבר השלם אנחנו אף פעם לא מגיעים. אף פעם לא יכולים להביע את השלמות שלו.
ההבנה הזו, שכעת זה חלקי, שכעת אי אפשר לצעוק, שכעת אי אפשר לאחוז בכל המילים, שצריך גם לתת לשתיקה קצת מקום, היא זו המולידה שירה. מילים לא סדורות, לא הגיוניות, הנוגעות ברגע טהור של הלב. מילים היודעות שבבסיסן יש שתיקה. שמראש מניחות שלא הכל ייאמר, ולא הכל יישמע, ומי שיזכה אולי וכו'…
וככל שאדם עוסק בדברים יותר אמיתיים וכנים, הוא עוד יותר מרגיש את הפער בין המתרחש בליבו לבין הביטוי שלו במציאות. ככל שאדם חי יותר באותנטיות את החיים, הוא יותר מרגיש את חוסר היכולת להביא לעולם בשלמות את כל מה שבליבו.
ואולי המילים האלו "אז ישיר" נוגעות באיזה רגע בחיינו, שאנחנו יכולים כבר עכשיו בהווה לאחוז גם בעתיד. לקבל שעכשיו זה חלקי, אבל גם לקבל השראה משלמות שתהיה בעתיד.
