מה את שומעת?
נסי רגע לעצור ולחשוב: כמה קולות חלפו באוזנך בשבוע החולף? צפצופים מהפלאפון, שירים מהספוטיפיי, ילדים צוחקים, רבים, וצוחקים שוב. אולי האזנת לפודקאסט או שיעור תורה, יצאת לטייל והקשבת לרחש הגלים או לזרימת הנהר. ומה עם אנשים? כמה שיחות ניהלת? כמה קולות שונים פגשו אותך, בקשות שונות ושיחות חשובות?
והשקט – האם שמעת אותו? קולה של הנשמה?
הפרשה שלנו, פרשת עקב, נפתחת במילים "והיה עקב תשמעון…", השורש ש.מ.ע מופיע מעל 90 פעמים בחומש דברים. רגע לפני הכניסה לארץ מבקש מאיתנו משה רבנו להיות בהקשבה. לזהות ולשים לב לקולות בחוץ, לקולך שלך ולקולו של ה' יתברך.
בחסידות מוסבר שחוש השמיעה הוא עמוק יותר מהראייה. ראייה תופסת את החיצוניות, אך שמיעה נכנסת פנימה. לכן כשאנחנו אומרות את הפסוק "שמע ישראל ה' אלוקינו" אנחנו מכסות את העיניים, מתכנסות לחיבור שלנו עם הקב"ה.
חודש אב, לפי ספר היצירה, שייך לשבט שמעון ולחוש השמיעה. בין ימי החורבן לימי אלול אנחנו מתבקשות לא רק לשמוע ל… אלא לשמוע ב… להיות בהאזנה עמוקה יותר – באיזו טונציה מדברת החברה? מה באמת היא מבקשת? "אֹזֶן מִלִּין תִּבְחָן" (איוב). להתייחס למילים שלה, ואולי להתייחס יותר למה שבין המילים שלה… לפתח הקשבה פנימית ואמיתית, כזו שתכין אותך לשמוע קול שופר. קול שהוא בלי חיתוכים והגדרות, בלי הסבר וכיתוביות, קול קדום שמעורר את הנשמה להופיע במלוא תפארתה.
אחרי מי את עוקבת?
למילות הפסוק הראשון בפרשה "והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם…", כותב רש"י את פירושו המפורסם: "עקב – אם המצוות הקלות שאדם דש בעקביו תשמעון…".
"המצוות הקלות" – כמה הן קשות…
להקפיד על נטילת ידיים, תשלום לבייבי־סיטר בזמן, ברכה ראשונה ואחרונה, אותן מצוות שאני חושבת לעצמי "בקטנה, אז פספסתי, לא נורא", דשה בעקב, מקטינה אותן, 'דורכת עליהן'. אבל עליהן, מסביר רש"י, באמת מבוסס הקשר. הרבה פעמים אנחנו נוטות לתת חשיבות לדברים הגדולים! לקווים האדומים הבולטים, או למקרים של מסירות נפש עצומה. אבל האמת היא שקשר אמיתי מתבטא בעקביות של המעשים הפשוטים, "האפורים". זה בסנדוויץ' של הבוקר או בכוס הקפה של הערב. אהבה וחברות נבנים יחד עם חיוך והארת פנים של יומיום פשוט, עם פרח ביד ומילה טובה שמרחיבה את הלב. הקשר נמצא בעקב, בעקבות שאנחנו משאירות אחרינו.
לתגובות: [email protected]
