בתוך לשכת ראש הממשלה, הוצגה לפני ימים אחדים שאלה לא שגרתית: "היכן בתוך המלחמה הארוכה הזו, מעבר לכישרון המודיעיני והצבאי, הרגשת שיש כאן משהו מעבר – סיעתא דשמיא?". התשובה של בנימין נתניהו, הייתה רק רגע אחד מתוך פגישה מרתקת וייחודית של הרב דני לביא עם ראש הממשלה.
הרב לביא הגיע ללשכה כדי להגיש לנתניהו את "מגילת עם כלביא" שחיבר. המגילה מגוללת את מאורעות המלחמה בסגנון התנ"ך, והיא פורסמה לראשונה ב'קרוב אליך'.
"ראיתי חשיבות מאוד גדולה במאורע הזה", מספר הרב לביא, המשמש כראש מכון עולמות ור"מ בישיבה הגבוהה באלון מורה. "אנו נמצאים בתקופה גדולה אך מאתגרת – אנחנו מציינים 3 שנים לפרוץ המלחמה שבעקבותיה נהרגו ונפצעו אלפים, ויש עוד אתגרים רבים שעומדים לפנינו. משום כך יש חשש שנביט על המלחמה הזו בעיניים ממורמרות ומדוכדכות. אך מבט כזה מפספס את התמונה הגדולה. חז"ל אומרים ש'אין בעל הנס מכיר בניסו'. כשאנו בתוך סערת המאורעות, קשה לנו לראות את הסיפור הגדול שאנחנו נמצאים בתוכו".
כדי להמחיש זאת, הרב לביא מצטט מתוך שירו של יהודה עמיחי 'ניסים': "מֵרָחוֹק כָּל דָּבָר נִרְאָה נֵס, אֲבָל מִקָּרוֹב גַּם נֵס לֹא נִרְאֶה כָּךְ. אֲפִלּוּ מִי שֶׁעָבַר בְּיַם-סוּף בִּבְקִיעַת הַיָּם רָאָה רַק אֶת הַגַּב הַמַּזִּיעַ שֶׁל הַהוֹלֵךְ לְפָנָיו…".
לדבריו, "גם ניסים גדולים עשויים להיראות מקרוב ככאוס אחד גדול של סבל וייסורים. הדבר יכול אולי להסביר את התלונות הרבות של בני ישראל במדבר, אף שירד להם מן ושליו, וענני כבוד הקיפו אותם. לכן חייבים באופן מודע לעשות 'זום אאוט', כדי לראות את המציאות בפרספקטיבה רחבה, ולהכיר טובה לקב"ה על הניסים הגדולים שעשה עמנו. שהרי על אף האבדות הכבדות הכואבות לכולנו, אם התכנית האיראנית המקורית הייתה מתבצעת, מדינת ישראל באמת הייתה עומדת בסכנת השמדה. לפי הערכות ריאליות של אנשי ביטחון, אפילו רק אם חיזבאללה היה תוקף במקביל – חוליות של חמאס וחיזבאללה היו נפגשות במרכז הארץ. בפועל, בחסדי ה' התוכנית האיראנית התפוררה בעקבות תקיפת החמאס, והתקיים בנו 'ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם'. הכינו באויבינו בכל מקום שהם, ורבי המחבלים חוסלו בזה אחר זה באופן מעורר השתאות. גם אם טרם סיימנו את המלאכה, אנחנו נמצאים בעיצומה של נסיקה במעמדה של מדינת ישראל בעולם. כיום רואים אותנו כמעצמה אזורית, ובמובנים מסוימים אפילו מעצמה עולמית. את הפרספקטיבה הזו בדיוק מבקשת המגילה להעניק לנו".
השלב הבא של מדינת ישראל
"כשהגשתי לראש הממשלה את המגילה, אמרתי לו שאנחנו זוכים לחיות בתקופה תנ"כית, ושהמגילה באה לציין זאת ולהאיר את הגודל המיוחד של התקופה", משחזר הרב לביא. "הוספתי שהוא זכה למלא תפקיד מרכזי במגילה, ולהנהיג את עם ישראל בעת ההיסטורית והמיוחדת הזו. במהלך המפגש הספקנו לקרוא בפני ראש הממשלה מתוך המגילה את תחילתה ואת פתיחת הפרק השני, העוסק בכך שהוא ראה בסוגיה האיראנית את משימת חייו, ובמשך שנים הוא התריע מפני הסכנה ועמד על כך, אף שזכה לבוז ולעג". ראש הממשלה התרשם והתרגש מהמגילה.
אך הרב לביא לא הסתפק בכך: "כשם שהיה לי חשוב להודות על העבר, היה לי חשוב להציג בפני ראש הממשלה את החזון לעתיד. אמרתי לו שאני חושב שבימינו עלינו לעבור מפרספקטיבה היסטורית לפרספקטיבה תנ"כית, וזו בעצם חלק ממטרתה של המגילה, לשים לב לא רק לרובד הקיום ההישרדותי של עם ישראל, אלא לתפקידו הרוחני בעולם. איחלתי לראש הממשלה שיזכה להוביל את עם ישראל ואת מדינת ישראל לשלב הבא, והסברתי שלדעתי השלב הזה צריך לבוא לידי ביטוי בשני אופנים: האחד הוא החלת ריבונות רשמית של מדינת ישראל על חלקי ארצנו הנוספים. ציינתי בפניו שהוא כבר רמז לכך במספר הזדמנויות, אך חשוב מאוד גם לבצע זאת באופן רשמי".
"הדבר השני", ממשיך הרב לביא, "הוא המעבר מ'סטארט-אפ ניישן' ל-'מוסר ניישן', כלומר, להביא לעולם את הבשורה הרוחנית והמוסרית של עם ישראל. נתניהו מיהר להשיב: 'אנחנו חייבים את שניהם'. הסכמתי איתו: 'בוודאי, אם לא נהיה סטארט-אפ ניישן לא יהיה מי שיקשיב לבשורה המוסרית שלנו. אבל מוטל עלינו להתחיל לשנות את השפה שלנו בשיח הבינלאומי'.
את התובנה הזו ניסח הרב לביא גם במכתב שצירף למגילה, בו הדגיש כי הניצחון אינו רק צורך ביטחוני, אלא 'צו מוסרי כלפי העולם כולו – מוטל עלינו ללמד את העולם איך משלבים בין חתירה לשלום, לבין מלחמה חסרת פשרות ברוע העולמי. ואיך מחברים בין מזרח למערב – בין משמעות, מסורת ואמונה, לבין קידמה וטכנולוגיה'.
שלוש שאלות: סוד הנצח, אנטישמיות וסייעתא דשמיא
באחד החלקים המיוחדים בפגישה, הציג הרב לביא לראש הממשלה שלוש שאלות ישירות. "השאלה הראשונה הייתה מהו לדעתו הסוד של נצח ישראל, ביטוי שהוא נוהג להזכיר פעמים רבות", מספר הרב לביא. "נתניהו ענה שסוד נצח ישראל טמון בייחודיות שהבאנו לעולם: האמונה בא־ל אחד, התנ"ך והתרבות שלנו – הם הסוד שמצליח לקיים אותנו".
"השאלה השנייה ששאלתי הייתה מה לדעתו גורם לכך שרודפים את היהודים לאורך כל ההיסטוריה", ממשיך הרב לביא. "תשובתו נשענה על הדברים הקודמים: בגלל שיש לנו ייחודיות ואנחנו שונים, שונאים אותנו ונלחמים בשונות ובבשורה שלנו. הסיבה השנייה שציין היא שכמו בין בני אדם, גם בין אומות יש קנאה. הבולטות החריגה וההצלחה הכבירה של עם ישראל אוכלות אותם מבפנים, וגם זה מוביל לשנאת ישראל".
"השאלה השלישית ששאלתי אותו הייתה היכן בתוך המלחמה הזאת, הוא הרגיש באופן מיוחד סייעתא דשמיא – מתי הוא חש, מעבר לכישרון וליכולות שלו, שהיה כאן משהו מעבר?", מתאר הרב לביא. "בתשובתו חזר ראש הממשלה אל שלב ההחלטה על התקיפה הכוללת מול איראן, וסיפר ששם הרגיש שהדבר גדול ממנו. היכולת של מדינה קטנה לצאת לבדה מול עוצמה גדולה כל כך כמו של איראן – מבחינת שטח, מרחק ויכולות – במיוחד כשארצות הברית לא התחייבה בסופו של דבר להצטרף. לא לחינם הוא חתם את אותה ישיבה מכריעה בתפילה 'שהשם יהיה בעזרנו'".
השגחה מאחורי הקלעים
בשיחה עמו מצביע הרב לביא על חשיבות ההקבלה ההיסטורית למגילת אסתר, במיוחד למי שקשה לו לראות את הצד החיובי, עקב מה שעדיין חסר: "אנחנו חוגגים את ימי הפורים, אך כיצד המגילה הסתיימה? אסתר עדיין נמצאת בבית אחשוורוש, עם ישראל כולו עדיין תחת שלטון אחשוורוש, ובכל זאת אנו מציינים את פורים כחג שמח הואיל ובו עם ישראל ניצל. ודאי שהמצב במדינת ישראל בזמננו טוב לאין ערוך".
"כמו כן", הוא מוסיף, "אחד המסרים המרכזיים שמגילת אסתר מטמיעה בנו, הוא שהקדוש ברוך הוא מלווה את העם היהודי, גם כאשר אינו נוכח בניסים גלויים".
לדבריו, המסר הזה נוגע ישירות לאירועי המלחמה שלנו: "גם כשהכול נראה בעין חיצונית כפוליטיקה קטנה, מזימות ואינטרסים בינלאומיים, בסופו של דבר הקדוש ברוך הוא חופף עלינו בהשגחתו, וגואל אותנו צעד אחר צעד. אדרבה, חוסר הניסים מבטא שלב בוגר יותר בהיסטוריה שיש בו מעלה, כי הקב"ה נותן בנו אמון להוביל את הגאולה בעצמנו. משום כך, אלו הפסוקים החותמים את המגילה: 'וְאַף שֶׁבַּדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים לֹא קָרַע לָהֶם אֶת הַיָּם וְלֹא הוֹפִיעַ עֲלֵיהֶם בִּבְרָקִים מִן הַשָּׁמַיִם, נָתַן בְּיָדָם כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל, וַיַּעַבְרוּ הֵם בַּיָּם בִּסְפִינוֹתֵיהֶם, וַיָּעוּפוּ בַּשָּׁמַיִם בִּמְטוֹסֵיהֶם, וַיַּבְרִיקוּ וַיַּכּוּ בִּכְלֵי מִלְחַמְתָּם כְּנֶגֶד אוֹיְבֵיהֶם בְּתַחְבּוּלוֹת וּבְמוֹפְתִים. וַיְחוֹלְלוּ הֵם אֶת הַנִּסִּים הַגְּדוֹלִים בְּהַשְׁגָּחַת ה' אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם. כְּבַיָּמִים הָהֵם כָּךְ בַּזְּמַן הַזֶּה. עַד הַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה, בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן.'
האחריות של דור תנ"כי
המפגש בלשכת ראש הממשלה והענקת המגילה מובילים לעוד תובנה חשובה, אותה מסביר הרב לביא דרך מקור מיוחד: "ישנו מדרש נפלא שאומר שאם גיבורי התנ"ך היו מודעים לכך שדבריהם ייכתבו על ידי הנביא לדורות, הם היו עושים הרבה מעבר: 'אילו היה יודע בועז שהכתוב מכתיבו ויצבט לה קלי, עגלים פטומות היה מאכילה', וכך גם לגבי ראובן ואהרון (ילקוט שמעוני נ"ך תר״ד). כשאתה קולט שאתה בתוך מאורע גדול ותנ"כי, חוץ מהכרת הטוב אותה הזכרנו לעיל, ישנה תחושה של אחריות גדולה למעשינו".
"מתברר שדור הגבורה המרשים הזה – אנשי אמונה מדהימים שמסרו את נפשם למען עמם בשמחה גדולה, ופצועים שאומרים כי היו מוכנים להיכנס שוב אל התופת כדי לעזור לעם ישראל – הוא באמת דור תנ"כי, ובעצם כל אחד ואחת מאיתנו הם גיבורים תנ"כיים. ברגע שאנחנו מבינים שהימים שלנו עתידים להיכתב בעזרת השם בהמשך התנ"ך לכשנזכה לחזרת הנבואה, ההבנה הזו מטעינה פתאום כל מעשה קטן באחריות אדירה, וכל דבר מקבל משמעות", מוסיף הרב, "וזה עוד מסר תודעתי חשוב שמודגש בכתיבת 'מגילת עם כלביא'".
"בסופו של דבר, אנחנו חיים בנס, בתקופה תנ"כית ממש", מסכם הרב לביא. "אנחנו צריכים להרים את עינינו ולשים לב לכך. ברור לי שהשנים האחרונות שעברנו, יצוינו עוד דורות קדימה כנקודת מפנה דרמטית לטובה. אנו מתפללים שמתוך ההכרה בטוב הגדול שהקב"ה זיכה אותנו, ומתוך לקיחת אחריות על מעשינו, נזכה שכל התהליכים הגדולים שהחלו, יבואו לסיומם בסוף המתאים והמתבקש לפרקים התנ"כיים הללו – גאולה שלמה ובניין בית המקדש במהרה בימינו אמן!".
