"התורה שקיבלנו במעמד הר סיני מחוברת ישירות אל הרובד של חיי היום יום של כל אדם מישראל. זאת תורת חיים – כזו שמחברת בין הקולות והברקים לבין דיני ממונות שעוסקים בפרטים הכי קטנים של החיים", מרצה הרב איתן שנרב את התורה על רגל אחת. "גם פרשיית עשרת הדיברות וגם פרשת קדושים שחוזרת על המצוות של עשרת הדיברות, עוסקות בעניינים שבין אדם לחברו. רש"י מדגיש שפרשת קדושים נאמרה בהקהל: "דבר אל כל עדת בני ישראל… קדושים תהיו!", והשפת אמת בדרכו הנפלאה לומד מזה שהדרך להיות קדוש היא רק על ידי חיבור לכל כלל ישראל. רק באמצעות קיום אמיתי של דיני ממונות, אדם יודע איך לנהוג נכון עם יהודי אחר, וכשיודעים להתחבר ליהודים אחרים ולחיות אהבת ישראל אמיתית – נעשים קדושים".
כשהרב שנרב מדבר על 'תורת חיים', זאת לא רק כותרת. הלו"ז הצפוף שלו מלא בהפעלה של עשרות מיזמים מרתקים שכולם חותרים לחיבור והתאמה של התורה לחיי המעשה: "האמת היא שהמילה 'מיזם' היא קטנה על כל הדברים האלה", הוא מדייק, ומסביר בעיניים קורנות אהבת תורה ובהתלהבות שקשה לעצור. "כל תכנית כזאת היא הרבה יותר ממיזם! אלה דברי תורה שנלמדים ומאירים את החיים באור חדש. זאת תורת חיים שמדליקה אותי באופן אישי, ואני זוכה להיות עסוק בדברים הללו בערך מחמש בבוקר עד שתיים עשרה-אחת בלילה".
הרב איתן שנרב (53) גר בעיר לוד, שבבתי המדרש שבה הוא קבע את מושבו כבר לפני שנים רבות. הוא משמש כראש כולל ורב קהילה, ועוד הרבה מעבר לזה. את השיחה לרגל חג השבועות, אנחנו מקיימים בסיום השיעור שלו באחד המיזמים שהגה – כולל דיינות לאנשים עובדים: "מדובר במיזם של כולל אחרי צהריים שמגיעים אליו אנשים עובדים – עורכי דין, אנשי הייטק ועוד שמגיעים מכל האזור – ולומדים דיינות בצורה רצינית. יש מבחנים פנימיים של הכולל ויש כאלה שנבחנו ועמדו בהצלחה גם במבחנים של הרבנות הראשית.
"החיבור של הלומדים ללימוד נושאים של דיני ממונות משמעותי במיוחד, בגלל שהם חיים בעולם המעשה ופוגשים את הביטוי המעשי של ההלכות האלה מקרוב. זה חלק מהרעיון בכלל של התורה כתורת חיים. דיני ממונות זהו התחום הכי קשור לחיים, ולצערי הוא קצת נשכח. לא לומדים אותו הלכה למעשה בישיבות. אנשים לא מתרגמים את בבא קמא לחיים שלהם! מה הדין כשאדם שאל רכב מחבר שלו ועשה תאונת דרכים? צריך לשלם או לא? מה הדין אם זרקו עליו אבנים?" הוא מוסיף שאלות מהשיעור ממנו יצא וגם מחייו האישיים: "הנה, מחר למשל יש לבן שלנו בר מצווה (מזל טוב מזל טוב!), והזמנו מלצרים – אם מלצר שובר צלחת תוך כדי האירוע, הוא צריך לשלם או שבעל הקייטרינג צריך לספוג את הנזק? אלה שאלות שאנחנו עוסקים בהן הלכה למעשה".
מיגון לצמיחה
כדי להסביר את הרעיון שמאחורי הפרויקט הזה, ובעצם את הרוח החיה בכל הפעילויות שלו סביב תורה, הרב שנרב משתף איך מבחינתו הכל התחיל: "ברוך ה', זכיתי להתחיל את דרכי בעולם התורה כשלמדתי בישיבת ההסדר במעלות אצל מורי ורבי הרב יהושע וייצמן שליט"א, שיש לי קשר אישי איתו עד היום. אחר כך הגעתי ללוד לכולל של ישיבת ההסדר שאז הייתה פה, ובמשך השנים למדתי בעוד כמה מסגרות. לפני שתים עשרה שנה פתחנו פה כולל, שמאז שנפתח למדנו את הנושאים של רבנות עיר, וכעת נושאים של מבחני דיינות".
"לאורך כל שנות הלימוד, נמשכתי מאוד ללימוד כזה שהוא לא רק דרך הסוגיות: גמרות, ראשונים, בית יוסף, שולחן ערוך והלאה. חיפשתי כל הזמן את הצד המעשי – מה עושים עם מה שלמדנו. הדרך שמצאתי ללימוד כמו שרציתי היא, לשאול שאלות מהחיים: מצאתי עט ברחוב, להחזיר או לא? האם מברכים בנפרד על עוגה בסעודה? כך הסיכומים שלי על הלימוד הפכו להיות בעצם תשובות לשאלות שכתבתי לעצמי. לא חשבתי בכלל לכתוב ספרים ולא על הפצה של הדברים בצורה רחבה, אלא רק סיכום של החומר דרך שאלות מעשיות שהתשובות עליהן מתחילות מהגמרות ומגיעות עד לגדולי הדור בזמננו – הרב עובדיה יוסף, הרב מרדכי אליהו, הציץ אליעזר ועוד – לראות איך הם פוסקים למעשה. חשבתי גם על זה שאני רוצה לשתף אחרים בסיכומים ובדרך הלימוד הזאת, אבל כך הדבר נמשך עד שהגיע הפיגוע".
ביום שישי כ"ב מנחם-אב תשע"ט יצא הרב איתן שנרב עם ילדיו לטיול ליד היישוב דולב. כשצעדו בדרך לעין בובין, הופעל עליהם מטען נפץ עוצמתי שגרם למותה של אחת מבנות המשפחה – רינה הי"ד. הרב איתן נפצע בעצמו קשה מהפיצוץ ובנו דביר נפצע באורח אנוש. אחרי תקופה ממושכת, החלימו שניהם מהפציעות הקשות בגוף, אבל יחד עם המשפחה הם היו צריכים להתמודד עם הקושי הנפשי שהביא אתו השכול.
"ברוך ה', כבר בהתחלה חוויתי את הדברים בדרך של אמונה, שהכול מהקדוש ברוך הוא. ניסיתי להבין גם מה הקדוש ברוך הוא רוצה ממני במצב הזה. ברגע שיכולתי, ישר רצתי לכולל כדי להמשיך ללמוד. הלימוד ממש החייה אותי, וגם נתן לי את הכיוון להמשך, כשעוד לא ידעתי מה ואיך לעשות עם הסיכומים שלי בהלכה".
כעבור כמה שבועות, קיבל הרב שנרב שיחת טלפון מהמוסד לביטוח לאומי, שהפתיעה אותו בהצעה שבאה לו בצורה הכי מדויקת שאפשר לבקש: "האחראית על המקרה שלנו אמרה לי שבגלל שנפצענו קשה בפיגוע, מגיע לנו סכום של כמה עשרות אלפי שקלים לכל אחד למטרת שיקום, אבל היא הסבירה לי שאת הכסף נקבל רק אם יושקע בפרויקט מסוים. המחשבה הראשונה שלי הייתה שאין לי מה לעשות עם זה, אבל אז נזכרתי בספר שרציתי להוציא. שאלתי אם זה אפשרי והיא הסכימה מיד, בתנאי שיהיה לי ליווי של מישהו ואני אתאר להם מה בדיוק אני הולך לעשות. אמנם העלויות גדלו והיינו צריכים אחר כך להוסיף עוד כסף, אבל בעצם כך נולד הספר הראשון של סדרת הספרים: 'שאלות מהחיים'. הנושא של הכרך הראשון הוא הלכות מציאה פיקדון ושמירה שלמדתי בתקופה של הפיגוע".
הספר עבר עוד ליטוש ועריכה עד שיצא לאור, ואחריו באו עוד ועוד ספרים שמהווים היום נדבך נוסף במיזמי הפצת התורה של הרב שנרב: "ב"ה עשרה דיינים עברו על כל השאלות והתשובות ונתנו לי הערות לשיפור. פנינו למאיירת מקצועית שהוסיפה ציורים שימשכו את העין ויפנו לקהל רחב יותר, וכך הספר ששייך לעולם הדיינים נעשה מיועד גם לילדים מגיל שבע ומעלה. למיטב ידיעתי, מאות ילדים ונערים קראו ונהנו מהספר. הם כותבים לי שאלות ותגובות שזה ממש משמח ומחמם את הלב. קצת קשה לחשוב על זה, אבל 'בזכות' הפיגוע הספר יצא לאור, ואחריו באו לעולם עוד אחד עשר (!) ספרים בסדרה הזאת שכבר כוללת גם נושאים אחרים. ככה אנחנו משתדלים למנף את הקושי ולקפוץ למדרגה הבאה במקום לרדת".
סיפרת על ילדים ונוער, איך התקבל הספר אצל הלומדים המבוגרים יותר?
"אולי מפליא לשמוע, אבל גם אצל המבוגרים יש התלהבות. תראה, ברגע שמדובר בשאלות ותשובות שלקוחות מסיפורים מהחיים, הן מעניינות את כולם, מילדים ועד דיינים. זכינו להרבה הסכמות, כמו של הרב זילברשטיין שליט"א ועוד, שהספרים שלו גם הם כתובים בצורה דומה. כשביקשתי הסכמה לספרים מהרב הראשי הרב דוד לאו שליט"א, הוא ביקש זמן לעיין בספרים, וכשהתקשרתי אחרי כמה שבועות הוא אמר לי שהוא לומד בספרים האלה כל שבת עם הבן שלו! עוד הרבה אנשים סיפרו לי שלומדים את זה עם הילדים, ומכיוון אחר לגמרי שמעתי מאברכים בהר המור וכרם ביבנה שהם נעזרים בהם לקראת מבחני דיינות… הדברים כתובים בצורה שמתאימה למנעד רחב של גילאים וב"ה יש ביקוש גדול לתורת חיים הזו. אני חייב לומר שאני בעצמי נהנה מהספרים האלה בצורה מטורפת! כל השאלות האלה התרחשו באמת, כשחלק גדול מהן באו מהחבר'ה בישיבה התיכונית כאן בלוד, שהכולל שלנו ישב בתוכה הרבה שנים".
כיום עובד על הספרים צוות של רבנים שכותבים את השאלות והתשובות לצד צוות מקביל שמגיה את הדברים. כאמור, הסדרה גם כוללת תחומים אחרים במרחבי השולחן ערוך, כמו שבת, ברכות ותפילה. "השנה עומד לצאת הכרך האחרון על חושן משפט, ובעזרת ה' יתקיים מעמד סיום גדול בהשתתפות הרבנים הראשיים לרגל סיום סדרת הספרים. סידרנו גם אינדקס לפי גמרות, כך שכל מורה שמלמד בבא קמא או מסכת אחרת מנזיקין, יוכל להיעזר ולהביא דוגמאות מתוך 850 השאלות שיש בסדרה 'שאלות מהחיים' על חושן משפט".
הגיע זמן המשפט
כדי להדגיש את החשיבות של לימוד דיני ממונות, הרב שנרב מוסיף נגיעה לאקטואליה: "אפשר לראות איך לאורך התקופה שאנחנו נמצאים בה, נושא בתי המשפט עומד בראש סדר היום. הבחירות הקודמות, וגם אלה שבפתח, ההפגנות על הרפורמה והמלחמה שבאה בעקבותיהן – הכל סובב על הציר של המשפט. הקב"ה בעצם קורא לנו שנפסיק להשאיר את דיני ממונות בקרן זווית, ונתחיל לבסס אותם בכל מרחבי החיים שלנו. כל עוד חיינו בקהילות מבודדות בגלות, דיני הממונות הסתכמו בשאלות בתוך הקהילה, אבל כשאנחנו הולכים לקראת גאולה ויש לנו מדינה, דיני הממונות מתפרצים למקומות חדשים ומתפרסים בכל תחום הרבה יותר למעשה – איך בונים כלכלה נכונה, איך מנהלים צבא, בתי משפט ומדינה על פי תורה, וכמובן צריך לשאוף ולכוון לסנהדרין ובתי דין של תורה שידריכו את העם בדרך ישרה.
"כידוע, החפץ חיים אומר שבלי ללמוד הלכות שבת קרוב לוודאי שאדם יגיע לחילול שבת. הדבר נכון בוודאי באותה מידה, ואפילו הרבה יותר, בדיני ממונות. למי שלא לומד, כל כך קל לעבור על גזל וריבית, שפשוט אי אפשר לדלג על הלימוד הזה. מעניין שהרב קוק כותב באורות התשובה, שהדרך המעולה ביותר לשוב בתשובה היא לשנן היטב דיני ממונות! כך התורה הופכת לתורת חיים".
אתה רואה שמצד הנפשות של הדור יש חיבור ללימוד הזה?
"בהחלט כן", עונה הרב איתן בהתלהבות. "אני יכול לספר שזה לימוד מתאים לכל כך הרבה אנשים, ואפילו כאלה שאינם שומרים תורה ומצוות מתעניינים בו מאוד! בתור רב צבאי במילואים, אני יכול לספר לך שאני מחלק את הספרים האלה בצבא באלפי עותקים! תראה, אם תיקח את מצוות תפילין, לדוגמה, לאדם לא דתי אין יותר מדי מה לומר עליה. אין לו דעה אם הקשר של תפילין של יד צריך להיות כך או אחרת. לעומת זאת, כשתשאל אותו בדיני ממונות – ויכוח בין שני אנשים, אם צריך לשלם על נזק כזה או אחר- זה מרתק אותו! ברור שיש לו מה לומר על זה, והוא מיד מתחבר לעניין. אם הוא שומע רגע אחד את השאלה בדיני ממונות, הוא כבר אומר לך 'תמשיך, זה מעניין… מה, לתורה יש מה לומר גם על זה?' בדרך כלל אנשים חושבים שבתורה כתוב רק על ציצית, שבת וכדומה. פתאום הם מגלים כמה התורה נמצאת בתוך החיים, ולדעתי זה מה שיביא את הדור בחזרה לתורה. לכן הלימוד של ההלכות האלה הוא צו השעה".
מה התפקיד שלך במסגרת הצבא?
"בסייעתא דשמיא, אני כבר הרבה שנים משמש כרב של חטיבת אלכסנדרוני. התפקיד נוגע גם בתחום של מסורת – ליל סדר, חגים ועוד צרכי דת. מעבר לזה, עיקר העשייה היא בתחום של רוח הלחימה, כמו בשיחות לחיילים שמתקיימות גם בחטיבות אחרות. בשלוש השנים האחרונות זכיתי להרבה מאוד ימי מילואים וזאת עשייה מבורכת מאוד".
חיי תורה – הדור הבא
קשה שלא להתפעל מהיקף המיזמים של הרב שנרב שמגיעים למעגלים רחבים מאוד, כשאת כולם חורזת נקודה אחת – לימוד תורה שמח ומאיר.
כאמור, מעבר להיותו ראש כולל ורב צבאי, הרב שנרב משמש גם כרב קהילה בלוד. "כשהגענו ללוד, התרשמתי מאוד מכך שהקהילות בעיר מאוד מגוונות. בכל קהילה יש שילובים בין אשכנזים וספרדים, אנשי העיר ואנשי הגרעין התורני ועוד. באופן אישי אני רואה בזה רווח גדול של 'יחד שבטי ישראל' שלא קיים בקהילות הומוגניות. אמנם יש כאלה שצריכים קהילה שבה כולם מרקע דומה, אבל כשהקמנו כאן את הקהילה שלנו חיפשנו חיבורים. הקהילה שלנו היא אחת מ־15 קהילות של הגרעין התורני בעיר, וב"ה הציר המרכזי של חיי הקהילה היא התורה.
"הנחת העבודה שלנו היא שהחיים לא מסתכמים בשמונה או עשר שעות עבודה ביום והשכבה של הילדים, אלא משתדלים להקדיש כל יום זמן ללימוד תורה, ואם לא כל יום – לפחות פעמיים־שלוש בשבוע, וכמובן בשבתות וחגים. יש לנו בית מדרש קהילתי 'כלנית', שיש בו שיעורים במשך כל השבוע ומגיעים אליהם הרבה אנשים.
"קראנו השבת על הדגלים של עם ישראל במדבר: 'איש על דגלו'. הדגל הוא השליחות של כולנו – של כל השישים ריבוא שיצאו ממצרים, שלכל אחד מהם יש האות שלו בתורה. בבית המדרש שלנו, שהוא מאוד פעיל בערבים, אנחנו רוצים לתת לכל אחד את הדרך לאות שלו ולחיבור שלו, וב"ה משתתפים בשיעורים אנשים מגוונים וגם הרבה בני נוער. יש כאן תכניות של תלמודי תורה לילדים ומדרשה לנוער ולבנות, כשהכיוון הוא לתת כמה שיותר אהבת תורה. זאת התשובה שהנוער מחפש. כמובן, נערים צריכים יעדים מאתגרים, ויש קבוצה מתוך הקהילה שמאוד אכפת לה, והם עובדים הרבה כדי ליזום ולדאוג לנוער ויש הרבה הצלחה גם בכיוון הזה".
דווקא שומעים בימינו הרבה תלונות שאת הנוער כבר לא מעניין כלום…
"אני חושב שקורה ההפך!" טוען הרב שנרב בלהט. "הנוער פורץ קדימה! יש פרויקט ארצי שנקרא 'תורה נוער', הם עושים דברים מדהימים ומגיעים לאלפי בני נוער. בדרך כלל מה שקורה זה שדווקא הנוער מביא את המבוגרים. הילד מתחיל להתלהב, ואז אבא שלו מרגיש לא נעים, 'מה הילד ככה לומד תורה ואני כלום?' וכך גם הוא מתחיל להגיע לשיעורים".
תוכל לתת דוגמא לפעילות שמצליחה לחבר מבוגרים ונוער לתורה?
"יש אמנם הרבה, אבל פעילות אחת בולטת היא ההתוועדויות שאנחנו עורכים כאן במדרשת 'קול רינה'. יש לנו מאחורי הבית מתחם גדול שמשמש כמדרשה לבנות עם תכניות לימוד מגיל כיתה א' ועד בנות בתיכון, וגם פעילויות בתחום של התנדבות בקהילה. במתחם הזה אנחנו מקיימים פעם בחודש התוועדות. זאת פעילות של כמה שעות שכוללת לימוד תורה והתוועדות עם זמר ורב. היו אצלנו למשל מורי ורבי בענייני אמונה – הרב שמואל אליהו, ומורי ורבי בהלכה – הרב רימון, הרב דודקביץ' והרב לבנון, ובצד של הזמרים – נפתלי קמפה ואלייצור, סיני תור ואביעד ועוד הרבה. מגיעים הרבה מאוד אנשים מכל האזור, והחיבור של כולם וה'ביחד' עם התורה ועבודת ה' הוא מדהים".
מתצפתים ומתחברים
"עוד תחום שיש בו חיבור של נוער לתורה הוא המיזם של המצפים והמעיינות לעילוי נשמת רינה", עובר הרב שנרב לספר על הפרויקט הבא. "יש כיום בערך שבעים (!) מצפים על שם רינה. בהרבה נקודות ליד יישובים ומעיינות, בני נוער באים ומשקיעים להקים מצפים יפים על שמה של רינה. הצד שלי בפרויקט הוא לתת שיעורי תורה בלילות חמישי במצפים האלה לנוער. סביב כל הקמה של מצפה כזה אני מבקש מהנוער הנפלא להחיות את המקום גם בתורה. לא רק לשבת עם החבר'ה בכיף אלא גם ללמוד במקום, כי בסופו של דבר, מה שמקדם את החיבור לארץ ישראל זאת התורה".
מדובר על בני נוער שגרים קרוב למקום?
"כן. לדוגמה, המצפה האחרון שהקמנו הוא ליד המושב נחושה. באירוע הפתיחה היה כל הנוער של נחושה, ואפשר היה לראות את האור בעיניים שלהם. הייתה באוויר שמחה של חדוות ההקמה של המקום ואהבת תורה של ממש".
מי מממן את הפעילות הזאת?
"בעיקר עמותת 'קול רינה', שזאת העמותה שלנו לתורה וחסד. על הצד של החסד אנחנו לא מספרים עכשיו, אבל יש המון פעילויות גם בתחום הזה. העמותה גם עומדת מאחורי הקמה של מדרשות ושיעורים בעוד הרבה מקומות, כי אנחנו מבינים שהכול נובע מתוך תורה".
"הזיכרון האחרון שלי מרינה קשור בלימוד תורה", חוזר הרב שנרב ללב הדברים. "רינה כל כך אהבה תורה! היא פשוט אהבה ללמוד. הזיכרון האחרון שלי איתה הוא לימוד משניות משותף שלנו ביחד. אמנם זה היה לבגרות, אבל המבחן לא עניין אותה בכלל. היא פשוט כל כך אהבה ללמוד את המשניות. היא לא חיפשה הנחות בלימוד, והיא הייתה בעלת אמונה גדולה ונשמה מאירה. זה ממש טבעי שמכוחה קמו כל כך הרבה שיעורי תורה ומדרשות".
מה היה המיקום של רינה בין הילדים במשפחה?
"יש לנו ברוך השם 12 ילדים, כמניין שבטי ישראל, ורינה היא הרביעית. היא לגמרי איתנו, ואנחנו חיים אותה ומרגישים אותה בכל נימי גופנו ונפשנו, כל רגע ורגע. כל המיזמים הם דברים על שמה, ודרכם אנחנו מרגישים אותה חיה בתוכנו. אשתי אומרת שזאת הכוונה של הביטוי 'נשמתה צרורה בצרור החיים'. היא ממש חיה איתנו – לא בגוף ממשי, אבל היא נמצאת בתוך החיות שממלאת אותנו ומעניקה לנו כוחות".
מאיפה באמת מגיעים כוחות לעמוד בכל כך הרבה משימות?
"האמת היא שאני מרגיש שהקב"ה נותן לי כוחות כדי שאעשה איתם דברים טובים – ואבוי לי אם אני לא אפעל איתם. ראיתי בחוש שכל עוד אנחנו פעילים, יש שפע אדיר. אני לא מגיע לרמות של טירוף, וברור לי שחלק בלתי נפרד מעבודת ה' זאת החכמה לדעת לעצור ולנוח. מצד אחד אסור לנו לעצור – אנחנו נקראים 'מהלכים', לעומת המלאכים שהם עומדים. אסור לי למנוע טוב מאחרים ומעצמי, ועלי לתת ולפעול כמה שיותר. מצד שני צריך את הענווה שלא עליך המלאכה לגמור, ואני משתדל לעצור להתאוורר, לשחות בבריכה מידי פעם ולטייל. זה חלק מהעניין של השליחות בעולם הזה. כדי להיות שליח טוב אתה צריך לנוח מדי פעם, לעשות ספורט בכיף ולהתמלא בכוחות לחיות בשמחה".
החסידות כהלכה
נחזור לחג השבועות – יש עצה למי שנמצא בתחילת הדרך של לימוד תורה ומתקשה להתחבר ללימוד?
"נראה לי שהנקודה הקריטית היא הפיתוח של אהבת תורה. אהבת תורה מגיעה יחד עם עמל תורה. עמל התורה נוגע לכל העניין שדיברנו, לראות איך התורה קשורה לחיים. מה שהקב"ה מבקש מאתנו זה להיות בטלים אליו – 'אם בחוקתי תלכו', שתהיו עמלים בתורה. הכוונה של 'חוקה' היא לעבוד את ה' כך שכל דבר יהיה קשור לנקודה המרכזית של התבטלות לה'. לא רק שטח מסוים בחיים, או זמן מסוים בחיים שייך לתורה, אלא הכל מלא ממנה – בישיבה, בצבא או באוניברסיטה. אין תעודת סיום ללימוד התורה.
"העמל בתורה הוא לא רק סך הידיעות שלך, אלא הוא מבטא את ההתבטלות אל הנקודה של התורה כמרכז החיים. הדרך לשמוח בתורה היא להבין שבעמל הזה אנחנו מתחברים לנקודה שלנו בתורה, שהיא הנקודה המרכזית של החיים והיא השורש לכל. החיבור הזה הוא דבר מאוד שמח, וממילא כדאי להתחזק בו כמה שיותר. התורה נקראת גם 'שירה': 'ועתה כתבו לכם את השירה הזאת'. כשאדם עמל בתורה, היא הופכת להיות שירת החיים שלו, ואז הוא מחובר אליה בכל זמן ובכל מצב".
חג השבועות הוא גם יום ההילולא של הבעל שם טוב הקדוש. איך אתה רואה את ההשפעה של תורת החסידות להוסיף חיבור לתורה?
"ההשפעה של החסידות בדור שלנו היא אדירה!" מתלהב הרב שנרב פעם נוספת. "בדיוק היום אני מלמד שני שיעורים בחסידות, ואפשר לראות על האנשים את ההשתוקקות לרוח שלה שמביאה את הנקודה הפנימית שבכל דבר. היכולת למצוא את העולם הפנימי בתוך העולם הנגלה משותפת היום לכולם. אפילו בישיבות שפעם הטילו על הלימוד הזה וטו שלא מתעסקים בו, היום מבינים שזאת אמת לאמיתה שאי אפשר בלעדיה. זאת ממש חובה בחינוך הילדים ובעבודת ה'. הלימוד של הפנימיות מוסיף חיים ללימוד תורה בנגלה. גם בתוך ספרי ההלכה של הסדרה 'שאלות מהחיים' משולבים ביאורים מהחסידות שמדברים על המשמעות הפנימית של ההלכות, ולדעתי הלימוד הזה הוא ממש חלק מההלכה עצמה".
"באופן אישי אני מחובר בצורה לא רגילה לספר 'שפת אמת'", מוסיף הרב שנרב. "הקב"ה זיכה אותי שאני כמעט לא יכול לעבור יום בלעדיו. החיבור שהוא נותן לפנימיות הוא עצום, והדרך שבה הוא מאיר איך כל התורה והחיים קשורים כולם באחדות אחת, היא אור גדול. זכיתי לאחרונה להוציא לאור ספר עם רעיונות של השפת אמת, שנקרא 'שפת אמת תיכון לעד'. ראיתי שיש לא מעט אנשים שהרעיונות של השפת אמת נשארים סתומים בשבילם, ולכן ניסיתי לכתוב נקודות והארות מהשפת אמת במילים שלנו, שיעזרו ויתנו כלי להתחבר לאור המיוחד הזה".
הרב איתן, תודה על הדברים הנפלאים! לסיום, נשמח לקבל ברכה לעם ישראל לרגל חג השבועות.
"הלוואי שנזכה בחג השבועות להתחבר לעבודת ה', כך שכל אדם מישראל ימצא את מה שליבו חפץ באמת בנקודה הפנימית שהוא צריך לגלות בתורה, ויחד עם זה ומכוח זה נזכה להיות עמלים ושמחים בתורה".
