כשחזרתי בתשובה, אי־אז בגיל 24, חשבתי שביהדות יש רק שלוש מצוות – ללכת עם חצאית, לא לאכול בשר ביחד עם חלב, ולא להדליק אור בשבת.
שלום חברים. אנחנו כבר עומדים בשבת מברכים חודש אדר, החודש אשר נהפך לישראל מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב. לאור זאת, יש לנו היום בתפריט ההתוועדות
הם לא מבינים אותי. בכלל לא רציתי את כל זה. מי ביקש מהם עצות? וואו! זה סיפור ישן, אבל שייך לסיפורים שקשה לשכוח. * כמה
כמו גבירה הצועדת בבטחה, כשלפניה שומר ראש, ואחריה שומר ראש. כך משווה המדרש את התורה הצועדת בבטחה, כשלפניה דינים ומשפטים, ואחריה דינים ומשפטים. לפני מתן
בית לוינשטיין. צמד מילים שמעורר אסוציאציה של כאב, התמודדות, ותנועה מתמדת בין ייאוש לתקווה, אולי המקום האחרון שניתן לדמיין אותו בהקשר של תנופה, הכפלת כוח
לחיים לחיים! בעירי אנטוורפן התגורר יהודי יקר, בעל עסק משגשג שהיה פתוח – למרבה הצער – גם בשבת קודש. לאחר ניסיונות רבים מצידי להשפיע עליו
כבר ארבעים שנה היא מגיעה לבית הכנסת לשמוע פרשת יתרו. לבית הכנסת שלה הרבה נשים מגיעות, גם הן מתרגשות לשמע עשרת הדברות. אך אצלה זה
"שגיא, תעביר את הפינג'אן, מה שאנחנו צריכים עכשיו זה שחור חזק. וואלה חם היום, משהו אש. אוגוסט במיטבו. אבל מה? אין דבר העומד בפני הקפה.
שלום חברים, הפעם אני רוצה להמליץ לכם על ספר טוב – ספר משלי, והפסוק שאני מביא היום להתוועדותנו הוא דברי שלמה המלך: "רעך ורע אביך
בסיס טוב להתחלה זו משפחת מצוקה. אפשר להיות איש חשוב גם אם באתם ממשפחה נורמטיבית ואפילו משפחה שנחשבת חשובה, אבל אז אתם מאבדים נקודות. להגיע
"איה שרה אשתך?" עוד מהדהדת השאלה, והלב מלא געגועים לדמותה הפלאית של הרבנית, הרופאה, ד"ר שרה דרוקמן זצ"ל – אשת חסד ותפילה, שכל חייה היו
"וישמע יתרו", התורה מדגישה שיתרו שומע. כנראה יש משהו בשמיעה של יתרו שהוא כל כך משמעותי, שאיתו נפתחת הפרשה של מעמד הר סיני, ושמיעת התורה.
למה ה' נותן תורה לעם ישראל? במקום להעלות סברות שונות, אפשר להסתכל בתורה עצמה. כשיתרו רואה את העם ניצב על משה מהבוקר ועד הערב, הוא
"נולדתי בשנות השמונים בעיר שדרות לאבא ואמא שהיו מורים בבית הספר. החיים היו פשוטים, ויחסית לשנים המאוחרות יותר – גם שקטים. בכיתה ז' יצאתי מבית
איזה דבר זה התחדשות.. מנוגד לכל הגיון וסדר. העינים שלנו רואות חורף גשם ומלא בוץ והחקלאים רואים פירות מתוקים , עסיסיים. משהו מסתיים ומתחיל. כמעט
מה הוא חושב שהוא עושה? זה מסוכן! מה עם הוא ימות? * קריעת ים סוף. ההאפי-אנד של שעבוד מצרים. הטובים עוברים, הרעים טובעים, תסריט מושלם.
הרבה רעש, ואז שקט. כך מתוארת קריעת ים סוף. הים הרועש בקולות הגלים העולים ויורדים, ואחריהם בא השקט. שקט של אדמה בטוחה המונחת תחת כפות
עד שבוע שעבר לא יכולתי לקיים את הפסוק "ולמען תספר באוזני בנך ובן בנך", אלא שבערב שבת נולד לבני הבכור בן – וכך הפכתי ל"סבא
וַיֹּאמֶר כִּי יָד עַל כֵּס יָ־הּ מִלְחָמָה לַה' בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר (יא, טז) יש פסוק אחד בלבד שמתאר את ההתרחשות הטבעית הפיזית במלחמת ישראל ועמלק:
לחיים, לחיים ולברכה. אחיי ורעיי, תמיד אומרים שיציאת מצרים היא כאן ועכשיו, ובאמת אין כמו הפרשה שלנו כדי להמחיש כמה הסיפור הוא אקטואלי. במקום להמשיך
שלום חברים, ערב ט"ו בשבט שמח. איזה זמן מיוחד להתרגש, לשמוח, להודות ולהלל. אני מקווה שאתם עורכים סדר ט"ו בשבט כראוי. בסעודה שכזו יש תמיד
שלום הרב, אנחנו אחרי הכנס הגדול 'לעורר לבי' שבא – כשמו – לעורר את הלב להישמר מתרבות המסכים. במהלך הכנס הרב הרצה בפני הנוכחים, ורצינו
הסימן של חודש שבט הוא דלי. להיות 'דולה ומשקה'. לדלות מים מהבאר ולהשקות אחרים. בשביל להשקות צריך לדלות, צריך להתכופף לעומק הבאר, ומשם להעלות מים
וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' (פרשתנו י, ב) לא לחינם ספר הגאולה מכונה 'ספר שמות'. בתחילת תהליך הגאולה משה מבקש לדעת מה השם של ה', ואחר
רבע לשבע בבוקר בדרך לנתיבות, הוויז מנבא עוד רבע שעה נסיעה עד הציון של הבאבא סאלי. שנים היא לא הייתה שם. היא נזכרת איך פעם
אולי רק נדמה לי, אבל זה מאיר מתוך הפרשה, מתוך המציאות, ממצרים ועד לטהרן. השם יתברך מאיץ את מהלכי הגלות. יותר נכון, המהירות של האירועים
לשאלתו־זעקתו הפנימית השיב הרבי בתוכן הזה: ה' ברא את העולם כך שהוא דורש התהוות מתמדת, כלומר שהבריאה מתחדשת בכל רגע ורגע. וכתורת הבעש"ט על הפסוק
אין בעיה, תשחטו אותי כמה שאתם רוצים, אבל תנו לי לדבר קודם. * תכל'ס זה כבוד גדול בשבילי להיות כאן הערב, ולא סתם לאיזה ביקור
נפתלי פומברג, כיום ביצהר, הוא כיום איש שיווק העוסק בהפקות וקמפיינים מסוגים שונים, במקביל לניהול קהילת הלימוד הדיגיטלית של 'נהר דעה' להפצת תורת ברסלב. אבל
