סיפורים קשים. אפשר לפנות אליכם?!

סיפורים קשים. אפשר לפנות אליכם?!

תקופת ימי בין המצרים ממלאת את מוחנו בדעת עליונה. ההלכות של הימים הללו מכריחות אותנו להתבונן פנימה ולא לנהוג כתמול־שלשום. הלב מתמלא ברגשות קודש ובציפיית ישועה.
זכיתי שפנו אלי מספר חיילים בחודש האחרון עם מספר סיפורים קשים ביותר:
השעה 00:30 בלילה, אני מקבל הודעה: אתה ער? כן אחי, מי אתה? אני חייל, מעדיף להישאר בעילום שם. בשמחה אחי. מה אני יכול לעזור לך? שמע הרב, אני שבור. אני לא רב אחי, תמשיך לדבר. תודה שאתה מוכן לשתף אותי. אני חייל במחלקת בייניש. שבוע שעבר גיליתי שבעלה של אחותי מכה אותה כבר מספר שנים והיא והילדים שלה סובלים. אני לא מפסיק לבכות! בא לי להרוג את גיסי. אחותי כזאת טובה וטהורה והאחיינים שלי כאלה צדיקים וטהורים. אני מפורק!
מספר ימים אחרי, השעה 14:00 בצהריים אני מקבל הודעה: שלום הרב. אני צריך בבקשה לדבר איתך דחוף. מתי אפשר?. עכשיו אחי! מתקשר. שלום אחי, מה שלומך? שלום הרב, תודה שהתקשרת. מי אתה אחי היקר? אני חייל. מעדיף להישאר בעילום שם. בסדר גמור אחי אהובי. הרב, סליחה הרב, זה בטוח בסדר? הרב, אני פשוט גמור! אחי אהובי, אני לא רב. דבר חופשי, תודה רבה שאתה מוכן לשתף אותי. תודה רבה. קיבלתי עכשיו טלפון מאמא שלי, היא פשוט לא הצליחה לדבר, כל הזמן בוכה וצורחת בפלאפון. אני שואל אותה: אמא, מה קרה? ואמא שלי רק בוכה. טוב, לאחר מספר דקות אמא שלי מספרת לי שאחותי נפטרה. החייל התפרק והתפרץ בבכי עצום. סליחה הרב. אחי אהובי, אני איתך! לאחר 2 דקות החייל נרגע וממשיך לספר: היתה לי אחות עם מחלה נדירה, הרופאים נתנו תקווה לעוד כמה חודשים בודדים, אבל פתאום המחלה תקפה אותה קשה והיא נפטרה הבוקר. אני עוד מעט עולה על א' ומוציאים אותי להלוויה.
שבוע אחרי. אני מקבל הודעה ב- 20:00 בערב: שלום הרב. מתי אפשר בבקשה לדבר עם הרב? אני חייב את עזרתך. עכשיו אחי! אני מתקשר אליו. שלום אחי היקר, מי אתה? אני חייל מגולני, היית אצלנו בשבת לא מזמן. אני מעדיף להישאר בעילום שם. בשמחה אחי. מה שלומך? הרב, על הפנים. אחי אהובי, תעשה לי טובה אחת, אני לא רב. דבר חופשי. תודה רבה שאתה מוכן לשתף אותי. טוב, תודה הרב. אף אחד כמעט לא יודע את מה שאני עומד לספר לך חוץ מהמשפחה הכי קרובה: אבא שלי שוכב בבית חולים בטיפול נמרץ כבר מספר שבועות. אני באמצע אימון מתקדם. לא רוצה להפסיד יותר מדי את האימונים כי חשוב לי לשרת בקרבי ואני לא רוצה לרדת מחזור. אחותי הבכורה התקשרה אלי עכשיו ואמרה לי שהמצב של אבא מתדרדר וקראו לכל המשפחה הקרובה לבוא להיפרד ממנו. אני לא מפסיק לבכות. היה לי חשוב לקבל כמה מילות חיזוק ולא היה לי ממי אז התקשרתי אליך.
כשבוע אחר כך. השעה 3:30 לפנות בוקר. טלפון ממספר חסוי. שלום הרב. הערתי את הרב? לא אחי אהובי. תודה שאתה מתקשר. הרב, אני לא מסוגל יותר!!! מי אתה אחי היקר? אני מעדיף להישאר בעילום שם. אני חייל מדובדבן. קורא את הטורים שלך ב"קרוב אליך". תודה רבה אחי. הרב, זה בטוח בסדר? לא הערתי את הרב? לא אחי אהובי. רק תעשה לי טובה, אני ממש מבקש שלא תקרא לי רב. כי אני באמת לא רב. דבר אחי אהובי. תודה רבה שאתה מוכן לשתף אותי. בסדר הרב. סליחה. דבר אחי. עד לפני שלוש שעות ישבתי עם אמא שלי ועם 2 אחים גדולים שלי ואמא שלנו סיפרה לנו בבכי מר שאבא עזב אותה והיא מפורקת והיא חייבת את התמיכה שלנו. אני מרגיש שאני שונא את אבא שלי ועד עכשיו אני בוכה לעצמי ואין לי עם מי לדבר ואיך להתחזק. איך קמים מכל זה. מה השם יתברך רוצה ממני מאמא שלי הצדיקה, מהמשפחה שלנו??
קוראים אהובים.
אתם חושבים שאני יכול לכתוב לכם את התשובות והשיחות והקשר שנוצר עם החיילים האלה בכמה שורות?!
אני יכול לכתוב לכם שיש סבל בעולם והשכינה בצער גדול – "בכל צרותם לו צר" – להשם יתברך צר.
אני יכול להתחייב לכם שהסיפורים האלו קורים לאנשים הכי קרובים אליכם, ששומרים, רצים ומתאמנים לידכם ונמצאים לידכם באוטובוסים, ברכבות, ישנים מיטה מתחתיכם או לצידכם בצבא, בבית ובכל מקום. אני חייב לכתוב לכם שבתקופה הזאת של בין המצרים אנחנו מוכרחים לגדול בטהרת המחשבות, בטהרת הלב ובטהרת האברים ולהשתתף בצער השכינה, צערו של השם יתברך על אלפי סיפורים חיים של משפחה, חברים, קרובים ורחוקים שסובלים סבל עצום מחורבנה של ירושלים ומהריחוק מהשם יתברך, תורתו ומצוותיו.
יש לנו אחריות כבדה מאוד!
מי שעובד את השם יתברך וקבוע בלימוד תורה ובתפילה, ואוהב את המצוות ורודף צדקה וחסד, הוא מציל חיים ממש בעצם המציאות שלו. הוא נותן תקווה לכל הסובבים אותו. זה רק עניין של זמן עד שאנשים ירגישו חופשי לשתף אותו באהבה, כי הם יודעים שהוא יעטוף אותם באהבה של השם יתברך אליהם. הסובבים מרגישים נוח לבכות לפניו כמו שבוכים לפני הכותל המערבי שמעולם שכינה לא זזה משם.
כולם יודעים ממי אפשר לקבל כוחות, וזה קידוש השם עצום!
לא צריכים לדעת את כל הש"ס והפוסקים בשביל זה! צריכים להיות יהודים פשוטים מלאי אהבה ואמונה ומלאי סבלנות מתוך עבודת השם נעימה ומקרבת, שכל הזמן מתחזקת על ידי קשר חי עם תלמידי חכמים צדיקים.

אהבת את המאמר? שתפו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד מאמרים שיכולים לעניין אותך

מצאתם טעות בכתבה?

נשמח שתדווחו לנו וככה נוכל לתקן...

דילוג לתוכן