השעה 02:30 לפנות בוקר, הפלאפון מצלצל, "הקפצה". התעוררתי משינה. "שלום פרץ, הערתי אותך?"
"לא אחי אהובי, הכל טוב, תודה רבה שאתה מתקשר, אפשר לחזור אליך עוד שלוש דקות?""כן. תודה רבה".
מודה אני, נטילת ידיים, ברכות ואני חוזר אליו:
"שלום אחי, מה שלומך? במה אפשר לעזור?"

"שמע פרץ, אני מעדיף לא להזדהות".
"בסדר גמור אחי!"

"אני קצין בשריון, הרגע חזרנו מתרגיל לילי ארוך. אני לא מסוגל יותר: אני נשוי טרי, לפני חצי שנה התחתנו – אף אחד לא מבין מה עובר עלי. המ"פ לא מתחשב בגרוש. כבר שבועיים שאני לא רואה את אשתי, ויכול להיות מאוד שעכשיו מקפיצים אותנו וזה כבר יהיה השבוע השלישי. הלחץ עצום מכל הכיוונים: המג"ד, הקצינים האחרים, החיילים ושיא השיאים: אשתי, בחירת ליבי".
"איך אתה עם החיילים?"

"ברוך ה', טוב. עובדים קשה ושמחים מאוד בעשייה. אני אוהב את החיילים מאוד, והחיילים מחזירים אהבה ועובדים נפלא".
"ותגיד לי אחי, איך היחסים בין הקצינים והמפקדים והמפל"ג?"

"באמת ברוך ה' טוב, כמו שאמרתי לך, יש לחץ עצום של עשייה, וכולם חברים של כולם. אבל ברגע שאשתי מתקשרת אלי בוכה, זה פשוט שובר אותי. מפרק אותי! בפעם האחרונה שיצאתי הביתה לשבת, אשתי כבר שאלה 'אולי תעבור לתפקיד עורפי?'
"האמת, שאני ממש לא רוצה! טוב לי עם המפקדים, טוב לי עם החיילים, העשייה ממלאת אותי, אבל כשאמרתי לה את זה, התחילו לרדת לה דמעות מהעיניים. זה ממש פוגע בקשר בינינו ובזוגיות. תודה רבה שאתה מקשיב לי. בחודשיים האחרונים המצב ממש מחמיר, חסד ה' עלינו וכבר זכינו להיכנס להיריון, ומאז, זה פשוט קשה פי כמה וכמה. אתה יודע איך זה תחילת היריון: בחילות ומצבי רוח שונים וכל דבר רגיש הרבה יותר".
"תגיד לי אחי, אתה משאיר לאשתך פתקים עם שוקולדים קטנים ומחביא לה בבית?"

"לא הבנתי".
"אתה יודע, כדי לשמח אותה. אתה לא רואה אותה כמעט, היא מוסרת את נפשה יומם ולילה, בבטן שלה מתפתחים חיים חדשים, משהו כדי לשמח אותה".

"אני משתדל לקנות לה פרחים לכבוד שבת".
"לא מספיק, אחי אהובי!
"ותגיד לי, אתה שולח לה כל כמה שעות הודעות של בעל אוהב ומעריך: 'בוקר טוב אהובה', 'חושב עלייך, שיהיה לך יום נפלא', 'בהצלחה במבחן', 'מתפלל שתרגישי טוב בחירת ליבי, מעריץ אותך', 'תודה לה' יתברך, אני כל כך מאושר שאת אשתי ותהיי האמא של הילדים שלנו!'. אתה שולח?"

"לא פרץ, יש ימים שלמים שאני לא מספיק, היא יודעת מראש שברגע שיש לי זמן, אני מיד מתקשר, היא מבינה את הלחץ".
"אחי אהובי, אני ממש לא מבין אותך. איך יכול להיות שאין לך זמן לשלוח הודעות?! לקצינים אתה שולח הודעות, לרס"פ, למפקדים האחרים, לקצינת ת"ש, למש"קיות השונות, למ"פ, לסמ"פ… לכולם יש לך זמן, ורק לאשתך, בחירת לבך, אין לך זמן??"

"אתה צודק. אני צריך לעשות תשובה, אבל זה ממש מוסכם בינינו, כבר דיברנו על זה הרבה לפני החתונה וגם אחרי החתונה".
"אחי אהובי, השעה 3 לפנות בוקר, אני רק רוצה לתת לך כמה עצות טובות לפני שתהיה חייב לעזוב את התפקיד שלך וגם לטפל בזוגיות שלך ולשקם את כל מה שנהרס ונפגע מחוסר השקעה, כתוצאה מלחץ עצום שאתה נמצא בו":
א. זכור! התחתנת בצבא. אתה לא מקיים את "נקי יהיה לביתו שנה" – לפחות תדאג לשתף את אשתך בכמה שיותר הודעות טקסט: בוקר, צהריים וערב – כמו שחרית, מנחה וערבית – ככה תזכור שאין דבר כזה מפגש עם הקדוש ברוך הוא בלי מפגש עם אשתך. "זכו – שכינה ביניהם" והשכינה היא המחברת!
שלח כמה שיותר הודעות חיזוק, פרגון, חיבה ואהבה, הכרת הטוב, תשתף אותה בהצלחות שלך – חשוב מאוד שאשתך תרגיש מעורבת ותדע שאתה באמת עושה דברים חשובים וגדולים ויש לה על מה למסור את הנפש, היא לא סתם לבד, בזמן שהבעלים של החברות שלה מגיעים כל ערב הביתה.
זכור אחי! שלך ושל כל החיילים שלך – שלה הוא!
ב. גם אם אתה סוגר שבת בלעדיה, יש בעולם את: זר פור יו – אין מצב שאתה לא משקיע איזה 150ש"ח על זר יפה עם מכתב אישי ואוהב ומחמם את הלב.
שלח חברות טובות שיצאו איתה למקומות שהיא אוהבת, שיבואו אליה הביתה עם איזה סלט מפנק וגדול ושתי כוסות שייק פירות בריא ומרענן.
ג. יוצא הביתה? שים את הפלאפון בצד! אתה חייב להיות בכוננות? תסתכל בו פעם בשעתיים לכמה דקות. תשתף את אשתך ותעשו תיאום ציפיות מדוקדק, וחשוב שאתה תדגיש בצורה אמיתית שהכי חשוב לך לא לבזבז דקה אחת של הביחד שלכם. יצאתם לאכול? תשאיר את הפלאפון ברכב! לא מספיק לשים אותו על שקט!!
ד. אחי אהובי, תעזור לה במטבח, תקנה לה דברים שמשמחים אותה: בגד, אוכל טעים, מטפחת, תכשיט, תשקיע אחי! תכינו ארוחת ערב ביחד. אתה לא יודע? תחתוך סלט! את זה כולם יודעים.
ה. תתפלל כל הזמן: "ה' יתברך, תן לי רעיונות יצירתיים שיעשו לאשתי אהובתי בחירת ליבי טוב בלב, תן לי כוחות ומילים נכונות שיבטאו את הכרת הטוב וההערכה העצומה שלי אליה, תן לי להיות טוב עין ובעל אוהב ומפרגן שיודע לשתף ומבקש מאשתי שתלמד אותי איך אני יכול להשתפר ושאני אקבל זאת בענווה ובסבלנות". וככה תוסיף ותבקש גם על מפקד הפלוגה, שה' יתברך יהפוך את ליבו ופתאום תראה שהוא יתחשב יותר.
ו. אתה עייף? תבקש מאשתך לנוח כמה שעות, רק אחרי שדאגת לתת לה הרגשה טובה בלב!
ז. אתם קודמים להורים וקודמים לחברים וקודמים לשכנים! עד שאתם נפגשים, תודיעו לכולם: אנחנו חייבים את הזמן לעצמנו ושאף אחד לא ילחיץ אתכם!!!
ח. תנסו להתחבר לרב או לקהילה שנמצאים שם זוגות ומשפחות שמתמודדות עם מה שאתם מתמודדים. אי אפשר בלי רבנים! (יש גם נושאים הלכתיים חשובים שיש בהם כוח דהיתרא גדול מאוד לזוגות במצב שלכם).
הלכה זה הלכה! לא משחקים באש! עם כל הקושי וכל הכאב, ה' יתברך יודע הכי טוב מה טוב בשבילכם.
ט. תמצא את הזמן לפני שנפרדים שוב להחביא פתקים עם שוקולדים קטנים, ותעשה לאשתך 'חפשי את המטמון' לשבוע או שבועיים, תכתוב לה מכתבים קטנים שעושים טוב בלב! ותכין אותה לשבוע ולשבועיים הקרובים!
י. תפתיע!!! תגוון, תשנה. בחיים אל תרים את הקול וגם אל תהיה בשקט של נעלב ותפגע בה בשתיקה שלך. המצב של הזוגיות שלכם רגיש פי כמה וכמה מכל זוגיות אחרת – עליך להחמיר בסליחה, באהבה, בשמחה, בוותרנות ובלדון לכף זכות.
"זהו אחי אהובי, אתה מתקשר אלי עוד שבועיים לעדכון מה קורה. אם לא תתקשר, אני אשתדל לזכור להתקשר. אני מאמין באמונה שלמה שאם תקשיב לעשרת הדיברות של החייל הנשוי בצבא, תגלה פלאות בזוגיות ובקשר שלכם.
"השעה 4 לפנות בוקר. עוד שעתיים אתה קם להמשך משימות. אל תשכח לשלוח לאשתך עכשיו מיד הודעת אהבה קצרה. אם היה לך זמן לדבר איתי שעה וחצי, יש לך זמן גם בשבילה…
"תודה רבה על הזכות ששיתפת אותי! בהצלחה בכל אחי אהובי, ותמשיך לקדש שם שמים!"