דרכי החסידים – המרגל החסידי בצבא נפוליאון

דרכי החסידים – המרגל החסידי בצבא נפוליאון

מכתבי הרבי הריי"ץ מליובאוויטש

"האל"ף של חסידות"

החסיד הנודע ר' משה מייזליש מווילנה – היה זעירא דמן חבריא תלמידי רבנו הזקן – אמר לגאון החסיד המפורסם ר' יצחק אייזיק הלוי מהומיל: "האל״ף של חסידות הצילה אותי ממוות ממש".
"הרבי – אומר ר' משה לר' יצחק אייזיק – לימד אותנו שהאל״ף של חסידות היא לנצל את [התכונות] הטבעיות בעבודה, ושראשית העבודה תהיה לנצל את טבע הכוחות, כמו למשל הטבע של מוח שליט על הלב.
"אופן עבודה זו – אומר ר' משה – אמר לנו הרבי שהתחלת העבודה צריכה להיות בדרך רגילות, להרגיל את עצמו, וכשהשם יתברך עוזר ומתלמדים את האל״ף של חסידות בניצול הטבעיות בעבודה – מתקדמים הלאה".


כשהקיסר נפוליון התפרץ לחדר…

בעת מלחמת נפוליון היה החסיד ר' משה מהנמצאים במפקדה הגנרלית הצרפתית, שכן הוא היה מלומד ומדבר בשפות אשכנז [גרמנית], רוסית, פולנית וצרפתית, והיה חכם גדול, ובחר בו רבנו הזקן להתחבר אל פקידי הצרפתים עד שיקבלו אותו במשרה, וכל אשר ידע יודיע בסוד גמור לפקידי חיל רוסיה, וכעבור משך זמן מצא חן בעיני הפקידים הראשיים וידע כל מסתוריהם.
ר' משה הציל את אוצר מכשירי המלחמה בווילנה שלא יחרב כמו שנחרב אוצר מכשירי המלחמה בשווינציאן, בכך שגילה לפקידי האוצר להציב משמרת נכונה, ואלה שרצו להצית את בית האוצר נתפסו בכף.
"פעם – סיפר ר' משה – ישבו פקידי הנהלת הצבא הצרפתי והתווכחו באופן הילוך הצבא וסידור האגפים במערכת הקרב. המפות היו פרושות על הרצפה ופקידים גבוהים מעיינים בדרכים ובנתיבות, ועוד לא באו לידי החלטה. ועל יום המחרת, לא יאוחר ממחרתיים, הוגבל יום קרב סביבות העיר וילנה והזמן קצר מאוד.
"עוד הפקידים מתווכחים ופתאום נפתחה הדלת בכוח רב עד כי גם שומר הפתח מבפנים נבהל וחפץ לירות באקדחו, כי מדחיפות פתיחת הדלת חשבו כולם כי צבא האויב התפרץ לקחת את המפקדה הגנרלית בשבי.
"אך כרגע נראו פני הקיסר נפוליון שנכנס במרוצה ודיבר בפנים זועפות ובקול רעם ורוגז, האם כבר ניתנה הפקודה בסידור האגפים ובהערכת הקרב.
"'ומי הוא האיש הנכרי' – מראה עלי, מספר ר' משה – 'העומד פה?', וברגע קרב אלי ויאמר בצרפתית 'אתה מרגל רוסי!', ויניח ידו על לבי להרגיש אם לבי מתרגש כנתפס בכף, ואז עמדה לי האל"ף של חסידות להינצל ממוות, ובשפה ברורה עניתי שמעלת פקידי הקיסר הצרפתי לקחוני למליץ באשר הנני בקי בלשונות הדרושות למו למשמרת כהונתם".
(על פי אגרות קודש חלק ג עמ’ שיג-שיד)

אהבת את המאמר? שתפו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד מאמרים שיכולים לעניין אותך

מצאתם טעות בכתבה?

נשמח שתדווחו לנו וככה נוכל לתקן...

דילוג לתוכן