מכתבי הרבי הריי"ץ מליובאוויטש

עובדא הוה בחורף תקנ"ט או תק"ס, בהיות הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"צ צמח־צדק זצוקללה"ה נבג"ם זי"ע בן תשע שנים, חשק מאוד להיות בין השומעים דא"ח [דברי אלוקים חיים, מאמרי חסידות, מפיו של סבו אדמו"ר הזקן] בלילי שבתות ולא הניחוהו. ויתחנן אל כ"ק אביו זקנו רבנו הגדול ולא הועיל, ויצטער מאוד על זה, ויתחכם למצוא איזה עצה לשמוע את התורה שאומרים בלילי שבת.
דירתו של כ"ק רבנו הגדול הייתה משני בתים שבכל אחד מהם שני חדרים, ושני כתלים מחברים הבתים. בבית אחד דרו בני ביתו של הוד כ"ק רבנו הגדול ובבית השני דר כ"ק רבנו הגדול בעצמו, ומחדר הראשון היו שליבות אל העליה שעל גבי חצי הבית הזה.
והנה בחדר שלפני חדר מושב הוד כ"ק רבנו הגדול היה תנור גדול (שגם היו אופים בו מזמן לזמן) אשר פי התנור היה בחדר החיצון, וכותל התנור נכנס לחדר אשר בו ישב הוד כ"ק רבנו הגדול. והתחכם הוד כ"ק אאזמו"ר הרה”ק צמח צדק והתחבא בתנור והטה אזנו, ושמע אמרות הוד כ”ק רבנו הגדול. וכה היו כמה שבתות.

קול צעקה

פעם אחת היה קור גדול ביותר וקראו לנכרי להסיק את התנור, והתחיל להניח העצים. בהיות התנור גדול, כשהתחיל להניח העצים וראה שאין נכנסים בנקל כל כך, סידר העצים בקירוב אל פי התנור והניח אש, וכרגע נתמלא הבית עשן, והתחיל לדחוק העצים הבוערים פנימה יותר. אך כשראה שאי־אפשר, הוכרח לכבותם ולהוציאם, לראות מפני מה אין העצים נכנסים לתנור עד הכותל, וירא כי נער בתנור, ויצעק צעקה גדולה, וישָמע גם בחדר הוד כ”ק רבנו הגדול, וגם בבית דירה השני וייבהלו כולם לקול הצעקה.
בהיות הבית מואר רק בנר קטן וגם עשן העצים שכיבה הנכרי היה מחניק לא היה אפשר ברגע הראשון להכיר מי הוא הנמצא בתנור, אך אחר כך ראו כי זהו הוד כ”ק אאזמו”ר הרה”ק, ואז נודע התחכמותו במקום מחבואו.

להר סיני – על ידי האש

כ”ק אמי זקנתי הרבנית הצדקנית מרת רבקה [אשת אדמו”ר מהר”ש] זצוקללה”ה סיפרה לי, אשר בעצמה שמעה מאת כבוד זקנתה הרבנית מרת שיינא [אשת אדמו”ר האמצעי] נ”ע, אשר הייתה באותו מעמד אצל חמותה הרבנית סטערנא [אשת אדמו”ר הזקן] זי”ע:
כשהוציאו את הילד מהתנור, הוא היה מבוהל. חמותי – הרבנית סטערנא – צעקה אל החותן – כ”ק רבנו הגדול: "תראה מה יכל להיות, אסון. לזרים הנך מרשה להיכנס, וכשהילד שלך ביקש לא הרשית לו".
השיב החותן:
"שַא, שַא, משה רבנו הגיע להר סיני על ידי האש (ראיית לבת האש שבסנה) – וזכה שמתן תורה יהיה על ידו.
"את התורה לוקחים רק באמצעות מסירות נפש. הוא יהיה בריא ויהיה לו אריכות ימים".
(על פי אגרות קודש חלק טו עמ' קלט־מ)