שמיניסט יקר שלום וברכה,אני פוגש כל שנה מאות שמיניסטים, ואני מודע לקושי בקבלת ההחלטה לאן להמשיך בשנה הבאה.מצד אחד, יש כל כך הרבה אפשרויות ומסגרות

כל אדם מישראל הוא עולם ומלואו, לכן כל המציל נפש מישראל כאילו קיים את העולם כולו, אולם ישנן דמויות שמעשיהן ואורחות חייהן הינם מופת לרבים

בדרך כלל, כשאומרים על מישהו שהוא בינוני, מתכוונים שהוא לא מצטיין במה שהוא עושה: ספורטאי בינוני, נגן בינוני, תלמיד בינוני. כל אחד הרי רוצה להצטיין

לרענן את הכלים בטור הקודם פגשנו את עבודת הפנוי, שפורצת את קו המחשבה הרגיל ומחפשת פתרונות מחוץ לקופסה. החלק הזה של הסדנה שונה משאר חלקיה,

יוצאת להליכה שבועית. להניע את הגוף, לאוורר את הראש. כשיצאתי מהשער והתקרבתי לשדות החקלאיים המקיפים את היישוב נגלה לעיניי מחזה מרהיב: להקה אדירה של מאות

לרגל יום ההילולא של הבבא סאלי, ד' שבט את שם המשפחה "אבוחצירא" אין מי שלא שמע. שושלת רבנים ומקובלים שראשה ברבי יעקב אבוחצירא, הנקרא בשם

לא לנאומים האלה היינו מצפים ממשה ימים ספורים לפני הגאולה ממצרים. זה מאתיים ועשר שנים שבני ישראל גולים על אדמת נכר. אחרי תקופה ראשונה של

בשבוע שעבר זכיתי לקבל טלפון ממפקד שנסע לעשות ביקור בית אצל חייל שלו שעכשיו התחיל טירונות.המפקד הגיע הביתה, דפק בדלת, אמו של החייל פתחה את

חבר טוב אמר לי פעם בהומור המיוחד שלו:"אני שונא להתפלל בשטיבלך… כשאני מתחיל להתפלל, מניין אחר כבר מסיים. תמיד אני מקנא באלו שיוצאים…".תפילה זו אכן