"בית הדין!
תיק מספר א'645217/03
אורי צוקר נגד אורי צוקר
מתחילים".
*
"התובע טוען כי בתאריך י' תשרי, המכונה 'יום הכיפורים', התפלל המשיב תפילת נעילה בבית הכנסת, ובשעת התפילה חש התעוררות ורצון להתקרב לה'.
לטענת התובע המשיב אף סבור שיש אמת בהתעוררות זו, וכי הרגשות אותם הוא חש בשעת אותה תפילת נעילה הם רגשות אמיתיים ולא דמיון בעלמא.
אלא שהמשיב, שהתפלל תפילת נעילה בהתעוררות, כחמש דקות אחר כך התפלל תפילת ערבית של סוף הצום, וכבר לא ניתן היה לראות שום השפעה משמעותית של תפילת הנעילה המדוברת. בזמן תפילת ערבית של סוף הצום חשב המשיב על האוכל המצפה לו, וריחף במחשבות חסרות משמעות בזמן תפילת עמידה.
אי לכך, מבקש התובע לבטל למפרע את אותה תפילת נעילה, ולהכריז עליה כתפילה לא רצויה על כל המשמעויות הקבועות בחוק לתפילות לא רצויות. וכן לקנוס את המשיב בקנסות הקבועים בחוק בגין רמיה עצמית, הונאה, הטעיית הציבור ושקר".
*
"להגנתו ענה המשיב כי בתפילת נעילה הנפש הבהמית שלו הלכה לישון, וממילא התפילה אכן הייתה בהתעוררות אמיתית, שאף השאירה רושם להמשך השנה, אך מיד בתום התפילה חזרה הנפש הבהמית שלו לפעילות מלאה, מה שהביא את תפילת ערבית להיראות כפי שנראתה.
לטענת המשיב יש להתייחס לתפילת הנעילה כתפילה אמיתית עם התעוררות אמיתית, ולא לבחון אותה ביחס למה שתרחש לפני ואחרי התפילה".
*
פרוטוקול החקירה הנגדית:
"צהריים טובים אורי. העובדות הן שביום הכיפורים האחרון התפללת תפילת נעילה בהתעוררות ולאחר מכן תפילת ערבית כמו סמרטוט רצפה. האם העובדות מדויקות"?
"כן".
"בכמה וכמה שיעורים שהעברת טענת שתפילת הנעילה היא אמיתית. האם אתה מתנגד"?
"לא".
"האם אתה מסכים עם ההגדרה שדבר אמיתי צריך להיות נצחי"?
"כן".
"האם אתה מוכן להסביר לבית המשפט כיצד תפילה שהשפעותיה מתפוגגות אחרי כמה דקות עונה להגדרה 'אמיתי'"?
"ביחס לעצמי וליכולות שלי התפילה הייתה אמיתית".
"ביחס לעצמי וליכולות שלי? כל אחד והאמת שלו"?
"ביחס לצדיקים, שנמצאים בדבקות והתעוררות 24/7, באמת העבודה שלי לא אמיתית, זו אפיזודה חולפת. אם הצדיק מסתכל על התפילה שלי זה באמת לא נראה משהו. מהמקום האמיתי והנצחי שלו התפילה שלי, עם כל מה שעובר עליי בתפילה, הם לא ממש אמיתיים. מה לעשות שיש לי גם נפש בהמית מאתגרת שלא מאפשרת לי לשמור על הנצחיות של התחושות האלו".
"שוב, אז כל אחד והאמת שלו"?
"לא ממש. אמת יש רק אחת. אולי בעצם רק אחד. האמת היא תמיד רק ה' יתברך, כל מה שלא קשור אליו הוא לא אמיתי. נקודה. אבל בתוך התחום של עבודת ה' יש מדרג אין סופי של אמיתיות. ה' יתברך הוא אין סופי, והאמת שלו היא אין סופית, ובכל דרגה ודרגה יש אמת ששייכת לדרגה הספציפית הזו. ולמרות שביחס לאמת המוחלטת האמת שלי אולי לא כזו אמיתית, ביחס לעצמה היא אמיתית לגמרי".
"כבודכם, כפי שאתם שומעים, המשיב עונה לא לעניין. הטענה בדבר ריבוי אמיתות מופרכת מיסודה, אמת יש רק אחת".
*
"לאחר ששמענו את טענות הצדדים, ולאחר עיון בספרים, הגענו להחלטה פה אחד.
אנחנו מוצאים את המשיב חף מכל אשמה, יש להכיר בתפילת הנעילה שלו כאמיתית לחלוטין ביחס לעצמו. הדבר נכון לכל תפילה ותפילה, כל לימוד ולימוד, כל מעשה ומעשה וכן הלאה.
כמו-כן אנחנו מחייבים את התובע בהוצאות המשפט, על כל עגמת הנפש שגרם למשיב בכך שהכניס אותו לעצבות".
לפעמים השקר הגדול ביותר הוא דווקא ההיצמדות לאמת המוחלטת. אם זה לא מקרב אותך לה' יתברך כנראה שמשהו שם לא בסדר. דווקא המוכנות להכיר באמת החלקית כאמיתית לפעמים היא האמת האמיתית.
אמת אמיתית באמת.
