"לה לה לה לה לה,

כמה טוב לי ונעים לי,

כמה נחמד וחמים כאן,

האושר בהתגלמותו".

*

"הלו! יש שם מישהו? מישהו בבית"?

"ר-ג-ע, אני כבר יוצא, אני רק שם על עצמי משהו. כן, איך אני יכול לעזור לך"?

"אנשים בדרך שלחו אותי לכאן, הם אמרו שאפשר לקבל כאן ארוחה חמה והכוונה להמשך הדרך".

"הו, נפלא, זה נכון, וזה גם לא מאוד יקר, תמיד כיף לארח אנשים חדשים עם סיפורים חדשים".

*

"נו, איך האוכל"?

"וואו, כבר הרבה זמן לא אכלתי אוכל מבושל, בטח לא ברמה כזו. אם יש לך זמן אני ממש אשמח לשבת איתך על המפות ולראות איך כדאי להמשיך הלאה".

"בשמחה, בשביל זה כדאי שתספר לי קצת מה הכיוון שלך".

"זה התחיל בערך לפני שנה. תבין, עד אז הייתי כמו כולם, חי את החיים, מנסה להרוויח טוב ולחיות טוב. ואז הוא הגיע. הוא קרא לעצמו אבי, היו לו עיניים בורקות ודיבורים אחרים. וזהו החלטתי להגיע לכאן. קרה משהו"?

"לא, לא, למה שיקרה"?

"לא יודע, פתאום היית נראה מוזר, כאילו משהו לא בסדר".

"לא, הכל בסדר, תמשיך".

"סבבה. כבר שנה אני מסתובב כאן. בכניסה קיבלתי מפה, אבל אתה יודע, אין יעד סופי ברור, רק כיוון כללי. דבר אחד ברור לי, אני רוצה לצאת אחר מאיך שנכנסתי, לחזור לחיים עם משהו אחר. אין לי ממש מילים לזה, אבל אולי אפשר לקרוא לזה 'יציבות פנימית', שהעולם לא יוכל באמת לבלבל אותי. אתה יכול לעזור לי למצוא את הדרך שלי"?

"בוא, תוציא את המפה ונסתכל ביחד. יש כמה אפשרויות".

*

"ממש תודה, נראה לי שיש לי כיוון עקרוני. נראה שאתה מתמצא כאן, מה הסיפור שלך? איך הגעת לכאן"?

"באמת שהסיפור שלי לא כזה מעניין, אולי נלך לישון"?

"דווקא מאוד מעניין אותי הסיפור שלך. אתה כאן הרבה זמן"?

"האמת שכן, די הרבה זמן. תראה, את הסיפור שלך אני מכיר טוב מאוד, גם אני הייתי כזה. חיים דבש עד שאבי הגיע, ובדיוק כמו שתיארת, העיניים הבורקות שלו תפסו אותי. לכאן הגעתי עם מטרה ברורה, כמוך, לצאת מכאן אחר".

"נו, אז למה אתה כאן"?

"יום אחד הגעתי לכאן. עוד לא היה כאן כלום חוץ ממה שיש בחדר הפנימי, שם אני מבלה בזמן שאין מבקרים. בהחלטה של רגע נשארתי רק לכמה ימים. אבל אז התרגלתי, חמים כאן ונעים, יום רדף יום, ושנה רדפה שנה. מסביב למקום הבילוי שלי פיתחתי מתחם שלם, וזהו, פשוט מצאתי את עצמי נשאר כאן".

"ואתה לא רוצה להתקדם? ללכת בדרך שלך"?

"כשאתה שואל את זה ככה, ברור שאני רוצה. אבל תראה, זה לא כל כך פשוט, כבר יש לי כאן חיים משלי, מקום. כבר התרגלתי, אתה מבין? לא נראה לי שאני יכול לזוז מכאן".

*

"וואי, כמעט שכחתי, ראינו הכל במפה, חוץ מנקודת המוצא. תן לי שניה להוציא אותה. הנה. אתה יכול להראות לי איפה אנחנו"?

"כן, בטח. אנחנו כאן, בכתם החום, איפה שכתוב:

'הביצה'".