בס"ד

ולאויבים תהי תקווה

ולאויבים תהי תקווה

שלום חברים! חג השבועות הבא עלינו לטובה, הוא הזדמנות נפלאה לעסוק בתורה של הבעל שם טוב הקדוש. כידוע, יום הפטירה של הבעל שם טוב חל בחג השבועות, כמו דוד המלך עליו השלום. ישנה תורה מעניינת של הבעל שם טוב, שבה הוא מדבר על הסיבה לכך שלאדם יש לפעמים שונאים ומציקים, והוא מסביר שמקור הבעיות הוא בפגימה שנעשתה בכוח הדיבור של האדם:

"כְּלָל הָעוֹלֶה: כִּי בְּנֵי אָדָם הַשּׂוֹנְאִים אוֹתוֹ, בָּאוּ עַל יְדֵי פְּגָם דִּבּוּרוֹ. לְכָךְ צָרִיךְ לְהַעֲלוֹתָן וּלְתָקְנָן, עַל יְדֵי דִּבּוּר הַתְּפִלָּה. לְהִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם שֶׁיָּשׁוּבוּ וִיתֻקְּנו".

החידוש הגדול הוא, שהיהודי עצמו, הוא המקור לאי הנעימות שלו עצמו. כאשר מישהו מתנגד אלינו, הנטייה הראשונית שלנו היא לרצות להכניע אותו ולנצח במלחמה. הבעל שם טוב הולך בכיוון הפוך, ומלמד אותנו שאדם צריך לתקן את יריביו – שנוצרו למעשה מפגם הדיבור שלו עצמו – על ידי דיבורי התפילה. יהודי שמתפלל על אויביו, מתקן למעשה את דיבוריו הנפולים, מעלה את חלקי נשמתו שנשבו בקליפות, וכתוצאה מכך מתנגדיו חוזרים בתשובה. התפילה על אותם אנשים יכולה להיות בקשה עליהם שישפרו את דרכם ביחס שלהם אליו, אבל היא יכולה להיות אפילו באופן יותר מרחיק לכת – להתפלל בעבורם על מילוי חסרונותיהם. אפשר לעצור לרגע ולחשוב על מה שהאויבים זקוקים לו – בריאות, פרנסה או שידוכים, ולהתפלל למענם.

הבעל שם טוב הסביר גם את הצד השני, דהיינו, הנזק שנגרם כאשר אדם הולך אחרי נטיית הלב, ומתקומם להשיב מלחמה נגד שונאיו:

"וְאִם אֵינוֹ עוֹשֶׂה כָּךְ, רַק שֶׁדּוֹחֶה אוֹתָן – נַעֲשׂוּ חָמְרִיּוּת וְעָב יוֹתֵר, וְשׂוֹנְאִים אוֹתוֹ יוֹתֵר!"

חוסר ההבנה לגבי המקור של הבעיה, גורר התעבות של מציאות החטא. אם במקום להיזכר במקור הרוחני ולבטל את המחלוקת והשנאה, האדם מעצים את אש המחלוקת, הפגמים שלו נעשים חזקים ומעיקים עוד יותר.

מציקים מקצועיים

התורה הזאת הובאה בשם הבעל שם טוב על ידי תלמידו הגדול רבי יוסף מפולנאה, בעל ה'תולדות'. אחרי שהוא מביא את דברי רבו, הוא מפרש על פיהם את הסיפור על רבי מאיר ואשתו ברוריה, ביחס שהיה להם עם שכניהם הרעים.

הגמרא מספרת שלרבי מאיר היו שכנים בריונים שהציקו לו מאוד. כנראה שאת מלאכת ההצקה לרבי מאיר הם עשו במקצועיות רבה, עד כדי כך שהוא החליט להתפלל עליהם שימותו… לעומתו, ברוריה טענה כלפיו שבמקום להתפלל עליהם שימותו, הוא צריך להתפלל עליהם שייטיבו את דרכם. היא הפנתה את תשומת ליבו לפסוק בתהילים שאומר: "יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ", שממנו ניתן ללמוד שמעשי החטא הם אלה שצריכים להיעלם, ולא האנשים החוטאים.

בעל ה'תולדות' מחבר לסיפור הזה עוד פסוק ממשלי: "גַּם עֲנוֹשׁ לַצַּדִּיק לֹא טוֹב", כלומר שהצדיק, למרות שהוא בעל יכולת להעניש, צריך להימנע מלהשתמש בה. הענישה היא בגדר 'לא טוב', והיא גם לא תביא את התוצאה המקווה. היא לא באמת פותרת את הבעיה, שדורשת פתרון שורשי יותר.

הבעל שם טוב מלמד אותנו שכל אחד מאתנו הוא צדיק. לכל אחד מאתנו יש מאורעות חיצוניים שהוא צריך להתמודד איתם, וכדי לנצח אנחנו עלולים להשתמש בענישה כלפי הגורם שנראה לנו חיצוני. הבעל שם טוב מגלה לנו שההתנגדות שנראית לנו כחיצונית אלינו, נבראה כתוצאה מהפגמים הרוחניים שלנו, וממילא הפתרון הוא בעבודה פנימית שבתוכנו. ייתכן שיש מי מקוראינו שיעורר התנגדות תאולוגית לדברים, וישאל האם הזולת לא אחראי על מעשיו. נראה לי, שגם בלי לפתור את כל השאלות, קריאת הכיוון שיש כאן היא חידוש חשוב שכדאי לעבוד אתו.

עצת הצדיקים

באופן אישי, כשלמדתי את התורה הזאת, הצעתי לעצמי, וכעת אני מציע גם לכם – לתרגל במשך 21 יום תפילה על השונאים, במידה ויש כאלה. להתפלל עליהם שיזכו להפסיק את העוולות שהם עושים, וגם לעיין ולראות לאיזו ישועה או ברכה הם זקוקים, ולבקש מה' שיזכו לה. זאת הצעה שכדאי לנסות. אמנם אנחנו לא אמורים לבחון את הקב"ה ולא את הבעל שם טוב, אבל אפשר ללכת עם התורה הזאת בכנות ולומר לה': "אני מנסה ללכת על פי עצת הצדיקים". כמובן, אם התרגיל לא יצליח אז נתלה את החיסרון בנו ולא בצדיקים או בתורתם. מצד שני, אם העצה תפעל, נזכה להפתעה נפלאה ועצומה. לא רק שהשונא יתקן את העוולה שלו, אלא גם אנחנו נדע יותר לעומק מה אנחנו צריכים לתקן. התיקון של השונא החיצוני יפעל בתוכנו תיקון פנימי. הנס שאדם בתוך חייו הפרטיים רואה גילוי אלוקות, שעצת הצדיקים פועלת – יכול לשדרג את כל עבודת ה' שלנו.

מן הסתם תשאלו – 'למה 21 יום?' אז קודם כל תגידו תודה שלא דיברנו על 40 יום… אבל בכל אופן, מקובלנו מהספרים הקדושים ששלושה שבועות, שלושה מחזורים של שבעה ימים, זוהי מידת זמן שמעניקה התייחסות רצינית לדבר שבו עוסקים.

חברים יקרים! תרשו לי לברך אתכם, שבזכות בעל ההילולא – ר' ישראל בן אליעזר, הבעל שם טוב הקדוש – תזכו לתיקון פנימי אמיתי, עד כדי הופעת התוצאות החיוביות גם כלפי חוץ. להתפלל על פי עצת הצדיקים, ולצפות לישועה. חג שמח ומבורך! לחיים!

אהבת את המאמר? שתפו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד מאמרים שיכולים לעניין אותך

מצאתם טעות בכתבה?

נשמח שתדווחו לנו וככה נוכל לתקן...

דילוג לתוכן