בהפטרה של פרשת נח, ישעיהו הנביא קורא למבול 'מי נח', כלומר – המים של נח. הזוהר הקדוש מקשה, למה המבול נקרא על שם נח, הרי
"ההריונות שלי מאד מסובכים מבחינה פיזית. אני מאבדת המון נוזלים, מרגישה רע, ומחוברת לאינפוזיה מתחילת ההריון ועד סופו". טל שמידט מתחילה את השיחה איתי בשיתוף
קראתי סיפור נפלא: הזמינו את ימימה מדי פעם לבוא לטיפול נמרץ כדי להתפלל על אנשים שהיו חולים קשה ומאושפזים שם. היא ישבה ליד מיטתם והתפללה
השבטים בעם שלנו נאבקים, ומה שמאחד את כולם הוא הפחד. מה יהיה? לאן זה הולך? כך מתחילה גאולה או שכך מתחיל מבול? אולי יש כאן
שלום חברים אהובים! מה שלומכם? איך שרדתם את המבול השבוע? הרבי מלובביץ' מביא תורה של הבעל שם טוב, שאומר שכל אחד מאתנו נמצא לפעמים במצב
שלום חברים! אחרי החגים שמח! אתם יודעים שחסידים אומרים שכפי שאדם מעמיד את עצמו בשבת בראשית, כך נמשכת ומאירה לו כל השנה כולה. ברוך ה',
יש משהו נקי, כמעט מלא תום, בלהתחיל מהתחלה. תחושה שכל האפשרויות פתוחות בפנינו, ״אחרי החגים״ הגיע, וכולנו יכולים לפתוח בחיינו דף חדש. אבל נדמה לי
