פנימהחוצה!

פנימהחוצה!

שלום חברים אהובים! מה שלומכם? איך שרדתם את המבול השבוע?

הרבי מלובביץ' מביא תורה של הבעל שם טוב, שאומר שכל אחד מאתנו נמצא לפעמים במצב מבול. המבול שלנו יכול להיות מבול של טרדות, של מחשבות לא טובות או של עומס בעבודה ובפרנסה. במצב כזה, נראה ליהודי שהוא הולך לאיבוד או אפילו כמעט טובע במים הזדונים האלה של טרדות וטירוף בחיי היום-יום שלו. אומר הבעל שם טוב הקדוש – במצב כזה: "בא אל התיבה", 'תיבה' מלשון מילה – תיכנס אל תוך המילים של התורה והתפילה. שם תהיה לך הגנה מלאה. בתוך התיבות אתה תגדל ותתפתח, ובעיקר – תהיה מוגן.

באופן דומה, האדמו"ר הזקן בליקוטי תורה מפרש את הפסוק משיר השירים: "מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ". הוא מבאר, ש'מים רבים' אלו טרדות הפרנסה ומציאות חיי היומיום, שבהם לפעמים נראה לבן אדם שהוא לא יכול לעמוד מול השטף החזק שלהם. אבל באמת, הם 'לא יוכלו לכבות את האהבה' – את האהבה הפנימית שיש לכל יהודי אל ה' יתברך. את נקודת היהדות הבוערת, אי אפשר לכבות. היא לא באמת יכולה ללכת לאיבוד מול אותם מים רבים.

האדמו"ר הזקן מוסיף לדייק, ש'מים רבים' אלו הטרדות של היום יום ברובד המעשי, ו'נהרות' אלו המחשבות ששייכות לרובד הרוחני, שטורדות ומבלבלות את האדם. לאדם יש טרדות מעשיות – החיים שלו אחוזי תזזית, לרוץ ממקום למקום ומעניין לעניין. מעבר לכך, יש לכולנו גם מחשבות כאלה שהורסות אותנו מבפנים ולא מניחות לנו. גם ה'מים רבים' וגם ה'נהרות' לא יוכלו לכבות ולשטוף את האהבה לה' יתברך, אם רק נדע את הסוד של 'בא אל התיבה'.

ממש לא יאומן איזה כוח יש למילות התורה והתפילה שלנו! המילים, שבלשון הקודש גם נקראות 'תיבות', הן מקום שמגן עלינו. כשאנחנו בתוכן, מתאפשר לנו לעבור את כל החוויות הלא טובות בחיים, פשוט לצוף מעליהן, ובסוף אפילו להגיע למקום טוב.

הצד השני שהוא בדיוק בכיוון הפוך, מוזכר בסוף הפרשה: "צא מן התיבה!". מהפסוק הזה למדו בחסידות הוראה ברורה לכל אחד ובכל זמן – יהודי! צא מן התיבה! כל יהודי צריך לוותר על הפינה החמימה והשמורה שלו, ולצאת להאיר את העולם! על כל אחד מאתנו מוטל לעזוב את הד' אמות שלו, שמוקפות תורה ותפילה ושמורות מסכנות הרחוב, ולצאת ולתקן את העולם – לעסוק ככל יכולתו בהפצת יהדות ובשליחות קודש, כדי לתת מהטוב שיש לו גם ליהודים אחרים.

חברים יקרים, מצד האמת אין כאן סתירה. איך יהיה לך את הכוח הזה לצאת מן התיבה ולתת לאחרים? מאיפה העוצמה להעביר שיעורים, להפיק מבצעים ולארגן התוועדויות? הכל יגיע אחרי שלמדת את הסוד הראשון, של "בא אל התיבה". כשיש לך מקום פנימי כזה שאליו נכנסת וקיבלת את השמירה ואת הבהירות, את ההשראה ואת החיבור, אז אתה יכול לצאת להפצות. צריך ללמוד להיכנס אל התיבה, אבל גם אסור לשכוח שהעניין שלנו לא מסתיים בד' אמות שלנו. יש לנו עוד הרבה טוב ואור לתת לזולת.

לחיים לחיים!  

אהבת את המאמר? שתפו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד מאמרים שיכולים לעניין אותך

מצאתם טעות בכתבה?

נשמח שתדווחו לנו וככה נוכל לתקן...

דילוג לתוכן