"בדבר התעמולה בעניין טהרת המשפחה במושבו, יתבונן בזה: אילו יצוייר אשר ה' אנה לידו להציל מושב יהודים מכליון רחמנא ליצלן, הנה בטח היה מוסר נפשו
בשבת האחרונה הייתה לי הזכות להתפלל בבית כנסת של מרכז רפואי גדול, בעקבות אשפוז של בן משפחה. התבוננתי סביב במתפללים שהתכנסו תחת קורת הגג של
אחיי ורעיי, לכל אחד מאיתנו יש רצון טבעי להטיב עם משפחתו ולדאוג להצלחה שלה מכל היבט אפשרי. הרי בינינו, מי לא רוצה רוצה שבני משפחתו
"הלו!!! זו טעות!!! תוציאו אותי מפה!!! בכלל לא שאלו אותי אם אני רוצה, פשוט זרקו אותי"!!! * "מי זה צועק שם? מה קרה"? הקול הגיע
בפרשתנו אנו לומדים על מצוות הפרשת ערי המקלט ובריחת הרוצח בשגגה אליהן. ובסיום הפרשיה אומרת התורה: "וְלֹא תְטַמֵּא אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ אֲשֶׁר
שלום חברים! שיהיה לכם חודש טוב ומנחם! רק לא מזמן דיברנו על ההתחדשות של ראש חודש תמוז והנה כבר מדברים על החודש הבא… המסקנה הפשוטה
אנחנו בימי בין המצרים, ואני מבקשת להתייחס למילה שלרבות מאיתנו קשה לבטא אותה, כי היא מרגישה לנו כל כך מצמצמת, ממעיטה, מכווצת, מצֵרה וקרה… המילה
גיסי הרב צבי יצחק מכרמיאל מספר: פישל החסיד לא חש בטוב, והוא קם ונסע לרבי. "יהיה בסדר" אמר הרבי לפישל, "חזור לביתך ובקש מאשתך שתכין
