לפני שאתייחס לתוכן העמוק של השאלה, משהו מתקומם בי על הניסוח שלה. למה? כי השאלה הזו מחביאה הנחה מרומזת: שצריך או לא צריך להיות תלמיד חכם. יש כאן ציר מסוים - 'להיות או לא להיות' - זו השאלה. או שצריך לממש את זה או שצריך לברוח מזה. והציר הזה חונק את החופש של האדם. מה כל כך רע בלחנוק את החופש של האדם? אם אנחנו רוצים להסתכל על זה מהיבט תורני - היכולת שלנו בכלל להיות קשורים לאלוקים היא אך ורק דרך ממד החופש. בין אם מצד הבחירה החופשית, ובין מצד החופש עצמו. כלומר, את הבחירה החופשית אפשר לתאר כממד פורמלי של חופש: 'על פי הנוהל' צריך חופש כדי לבחור באופן חופשי בקיום מצוות ובחיים דתיים ולקבל על זה שכר. כי אם לא בחרת אלא הסכמת מתוך איומים - מה בכלל עשית ולמה אתה חושב שמגיע לך על זה משהו? הרבה פעמים מתארים את ההכרחיות של הבחירה החופשית, לעבודת השם. אני אישית פחות מתחבר לזה. אני מעדיף לדבר על החופש עצמו: אי אפשר להיות קשור למשהו אם אתה מייצר יחס של ניגודיות כלפיו. אם אלוקים הוא חופשי, כולל והרמוני, ואני ההפך הגמור - לא חופשי, לא כולל ולא הרמוני - איזה קשר יכול להיות בין הפכים מלבד ניגוד? מה שניתן להבין מהשאלה הוא שהאדם משועבד וגורלו מוכתב לו מראש: 'באתי לעולם בשביל'. זה לא דיון אם כדאי או חשוב, מרתק או מסוכן להיות תלמיד חכם, אלא 'באתי לעולם בשביל', זה גורלי, זה פאטלי. החיים שלך מוכתבים מראש ואין בהם חופש ומרחב. אי אפשר להכיר את אלוקים ואת החופש שלו בצורה הזאת. גם המושג 'תלמיד חכם', בהקשר התרבותי שלנו היום, הוא מאוד מצומצם. לעיתים המצב יותר גרוע, השאלה היא האם להיות 'פוסק','ראש ישיבה' או 'גדול הדור'. ולא רק האדם מוגבל פה, גם העולם נכלא בגבולות צרים. תפיסת חיים שחבויה בשאלה הזו היא שיש עולם והוא מוגדר מראש. זה לא העולם שאתה יוצר. זה לא 'העולם כרצון או כחכמה', עולם המשתקף מתוך מרחב החיים, היצירה ורצון, כמו שמתאר הרמב"ם במורה נבוכים, אלא יותר 'העולם כהכרח'. אי אפשר לענות על השאלה הזו כן או לא. זה מצב של LOSE-LOSE SITUATION . בכל מקרה נפסיד כי עולם בינארי הוא עולם שאי אפשר לפגוש בו את אלוקים. לפחות לא את זה המחדש, היוצר והמפתיע. אז מה כן? העולם הוא לא עולם קבוע שאנחנו באים לתוכו כדי להשלים ייעוד כזה או אחר. העולם הוא מה שנעשה ממנו. החלק היצירתי והדמיוני בו הוא גדול ולכן גם הגבולות של העולם וגם שלנו - לא מסומנים. מה שתיצור פה הוא העולם. אדם שקשור תמיד באלוקים, אדם שהוא תלמיד באמת - מפתח באופן קבוע את היכולת לכרות אוזן להכל. כשאתה לומד מכל דבר אתה תלמיד חכם בהגדרה. אתה יכול להיות איש פשוט מאוד ועדיין אתה תלמיד חכם, כי אתה קרוב ולומד מהכל ודומה להשם בהכל. ככל שאדם יתאזר באומץ לחופש ועצמיות, פחות יחשוש ויטה לב לפחדים להיות משהו או מישהו - הוא יכול להיות מה שהוא באמת כפי שהשם ברא אותו.