"ע-ר-ב ט-ו-ב !!!!!!!!!!!!!!!
ושוב אנחנו בתוכניתנו 'דרוס כל דוס'.
המשימה להיום הייתה להפיל את יהוצפן הצדיק לקרשים, ובשביל משימה בסדר גודל כזה לקחנו את הגדול מכולם. קבלו במחיאות כפיים סוערות את ה-י-צ-ר ה-ר-ע !!!!!!!!!!!!!!!!!"
"וואו. תודה. איזה קהל! כן, כן, מגיעות לכם מחיאות כפיים".
"ערב טוב. תענוג לארח אותך אצלנו. אז אנחנו כבר יכולים לספר לקהל ולצופים בבית שמה שאנחנו הולכים לראות עכשיו הוא לא פחות מסנסציוני, וההצלחות חסרות תקדים. אז בוא תספר לנו קצת מה היו שיטות העבודה שלך".
"האמת שרוב העבודה היא חסויה, אבל בהחלט אפשר להגיד שעיקר העבודה היא הטיימינג הנכון של שליפת המשפטים".
"אתה יכול קצת להרחיב?"
"יש משפטים מחלישים ומשפטים מחזקים, צריך לבחור טוב טוב מתי להשחיל כל משפט. במילים אחרות, אפשר לדבר רק אמת ובכל זאת שהכל יצא שקר אחד גדול, זו רק שאלה של תזמון, ובחירה נכונה של איזה משפט להגיד באיזה מצב".
"אוקיי. מסקרן. אבל את זה כבר נבין יותר כשנצפה במה שהכנו. בכל זאת, אפשר איזו דוגמה קטנה?"
"בטח. על קורח שמעתם? הוא עמד ואמר שכל העדה קדושים וחלק על משה. מה, זה לא נכון? בטח שכולם קדושים! רק שבהקשר המסוים הזה במקום לייצר עודף קדושה ה' ישמור, העובדה הזו פעלה פעולה נפלאה וגרמה לעם להתרחק ממשה ואהרן. עכשיו הבנתם יותר?"
"בהחלט. אז בואו פשוט נראה את התחקיר הקטן שהכנו לכם".
*
"יהוצפן צדיק, בוקר טוב".
"מה השעה?"
"שש".
"מעולה, זה בדיוק הזמן לקום למניין הראשון".
"לא מעולה בכלל. אם תקום עכשיו, אחרי שלמדת אתמול עד אמצע הלילה, לא יהיה לך כוח ללמוד היום".
"מה הקשר? עכשיו צריך לקום, אחר כך נעשה חשבונות".
"לא, לא, יהוצפני, אתה מתבלבל. תנסה לחשוב רגע בריכוז מה ה' באמת רוצה ממך".
"האמת שאם אני אקום עכשיו אני באמת אהיה עייף מאוד אחר כך. מה, אז לחזור לישון?"
"ברור! זה בטוח מה שישמח את ה'".
"אבל אם אני לא אצליח לקום לזמן קריאת שמע?"
"לא צריך לפחד, הכי גרוע תעשה תשובה, הרי באמת יש לך כוונות טובות".
"אבל על זה הגמרא אומרת שמעוות לא יוכל לתקון זה מי שביטל קריאת שמע שחרית וערבית, אין לזה תיקון".
"יהוצפן אליהועיני כהן תקשיב לי ותקשיב לי טוב. אפשר לחשוב שלא למדת חסידות בחיים שלך. אתה באמת אמרת עכשיו שיש משהו שאי אפשר לתקן? אלו דיבורים על גבול הכפירה. תעשה תשובה זריז. אין משהו שאי אפשר לתקן, אתה יכול לישון בשקט".
"וואי, וואי, ממש סליחה. איזה מזל שיש לי יצר טוב צדיק כל כך. תעיר אותי עוד שעה למניין השני".
*
"יצר טוב צדיק, ענק!!!!
איזה מחיאות כפיים! אין ספק, זה מגיע לו. אבל חכו, עוד לא ראיתם את החלק השני".
"עכשיו הבנתם יותר? כמעט לא שיקרתי, רק השתמשתי בכל מיני אמיתות בעיתוי הנכון. בחלק הבא תראו איך עושים את זה גם הפוך".
"זה לא ייאמן. זו גאונות, לא פחות. אז אנחנו יוצאים להפסקת פרסומות קצרה וחוזרים לחלק השני של 'דרוס כל דוס'. תישארו איתנו".
*
"נפלא שנשארתם איתנו לחלק השני. איזה מתח. בואו נראה מה קורה בהמשך".
*
"יהוצפן, מה קורה איתך? אתה יודע מה השעה?"
"מה? מה? מה השעה?"
"תשע וחצי!"
"מה????????????? תשע וחצי??????????????? זמן קריאת שמע עבר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!"
"ככה זה, חמוד, כשמקשיבים ליצר הרע שמשכנע אותך לחזור לישון".
"אוף, אוף, אוף. איזה אפס אני. אבל אני אעשה תשובה וה' יסלח לי".
"סליחה? ה' יסלח לך? מה, אתה לא יודע מה כתוב בגמרא על מעוות לא יוכל לתקון? בשביל מה אתה לומד כל כך הרבה תורה אם אתה לא יודע דברים בסיסיים כאלו?"
"מה זאת אומרת? אבל שערי תשובה לא ננעלו".
"נכון. אבל קודם כל זו גמרא מפורשת ואין איך לברוח מזה, אז כנראה שמדובר בעבירות אחרות. אבל תעזוב את זה. אתה שוכח שיהודי כמוך שמקדיש את עתותיו לתורה מצופה ממנו ליותר, וה' מדקדק איתו כחוט השערה. זה אומר שאם בדרך כלל ה' כועס קצת, עליך הוא כועס ממש הרבה".
"אוף, אוף, אוף".
"כן, באמת באסה. וזה חוץ מכל הדברים הגדולים שכתובים בהלכה ובחסידות על מעלתה וחשיבותה של קריאת שמע, ובפרט של קריאת שמע בזמנה. נראה לך שעל כל הדברים האלו ה' ממהר לסלוח? דווקא נשמע לי שה' ממש מסתיר את פניו ממך עכשיו, וספק גדול אם התפילה שלך תהיה בכלל רצויה, או שה' ירצה בכלל לשמוע אותך שוב, או להתייחס אליך".
"נכון, איזה אפס יצאתי, איך איבדתי הכל בגלל שטות קטנה".
"בדיוק. אבל עכשיו כבר מאוחר מדי. אתה כבר אבוד".
"כן, אני אבוד. תעזוב, אני חוזר לישון, כבר אין לי סיכוי, וה' באמת כבר לא רוצה את התפילות שלי".
*
"שריקות עוד לא היו לנו כאן. איזו אקסטזה!
תקשיב, אתה מקצוען כמו שעוד לא ראינו".
"נו, טוב, באמת אין מקצוענים כמוני. קלטתם? אם הייתי אומר לו את המשפטים של הסוף בהתחלה ואת המשפטים של ההתחלה בסוף הוא היה יוצא עובד ה' גדול. אבל זה בדיוק הסוד, לבחור נכון".
"בדוק. אפשר לסכם את העבודה המהממת שלך במשפט אחד:
שקרן דובר אמת".
