נסו לנחש מי אמר את הדברים החריפים הבאים: "זו הכניעה

"לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה ביחודא שלים בשם כל

המלחין אנדרה היידו, מורי ורבי, שאל אותי פעם: למה מלחינים?

בוקר יום ראשון, אפופה, מרימה את הראש ושוב מניחה לו

הרב ניסן מַנגֶל, רב בית הכנסת 'כתב סופר' בברוקלין, הוא

חברים יקרים, איזו מורשת נפלאה השאיר לנו אברהם אבינו במצוות

תפילות הימים הנוראים אהובות עלי מאוד. מאחרי תשעה באב, מתנגנות

"במהלך ימי השבעה השתדלתי לקום עוד לפני הזמן של התפילה,

קישינב תרס"ג מוצאי חג הגאולה בארץ הקרה, על יהודי העיר

אני מוצאת את עצמי לא פעם מתפללת על בריאות. סימנתי

פרפקציוניזם. הרצון להיות מושלם. מקור לא נגמר לתסכולים. * חידון

זהו, נגמרו החגים, חוזרים אל המציאות. בעצם, המציאות הזו הייתה

שעת מלחמה, כאב חותך בכל פינה, ובחלל מנסרת השאלה –

חברים יקרים, היום אני רוצה שנתוועד קצת על דמותו המיוחדת

סיפור ראשון: נלחמים על ירושלים שנה לאחור. תלמידי שיעור ד'

עליתי לבד בחושך, בבניין בן חמש קומות בלב העיר עזה.

חולמים ומגשימים אביעד שלנו הי"ד, ושיר שלנו תבדל"א. הייתם שני

בהיותי בת 17, בתחילת היכרותי עם היהדות, מצאתי את עצמי

יואו! איזו פאדיחה! זה לא באמת קורה לי. * שתבינו,

מספרים על רבי לוי יצחק מברדיצ'ב שכאשר סיים ללמוד הלכות

הצג כתבה שלום חברים יקרים, הנה בחסדי שמיים הגענו לשבת

מי שלא מכיר, באלבומי האחרון יש שיר 'מועד קטן דף

כמה ימים לפני ראש השנה אלחנן בעלי הוקפץ שוב למילואים,

"איזה מטורף הקטע עם הערבות השנה! מה נעשה? אתה חושב

שנה לטבח המזעזע בשמחת תורה. המאורעות הקשים שעברנו – מאכזריות

הרגעים האלו, רגעי הדיבורים לפני תפילת נעילה. עולם שלם שצריך

היינו בגוש קטיף, בשמחת תורה בדיוק לפני 20 שנה. זו