זהירות. זהירות, זה רגיש מאוד. ברור, אני נזהר ממש. מצד

"נטע, אני חייב שתגיעי איתנו לשם, התמונות שלך תמיד משקפות

בראש השנה האחרון באומן התארחתי בדירה עם חסידים של רבי

עבור כולנו אלו ימים מתוחים ולא קלים. חיילינו נלחמים בחירוף

"זה לעומת זה עשה האלוקים". פרק ו בספר התניא קדישא

אבינתן שלי נחטף מהמסיבה ליד רעים. הוא נבלע בחשיכה, ואני

שלום חברים. אתם יודעים, בדרך כלל בתחילתה של התוועדות מרימים

ב-ו-ק-ר ט-ו-ב! מה שלומך הבוקר? חי? נושם? שמח? באסה! *

שלום חברים, אנחנו נמצאים בתקופה בה כולנו מחפשים דברי התחזקות,

א. לאחרונה אנחנו מסתבכים בשאלה "מה שלומך?". כששואלים אותי אני

דיצה אור – אמו של אבינתן אור, החטוף בעזה יש

תעצמו עיניים שניה. תחזרו לשמחת תורה בלילה. מה היה הדבר

המלך מזמין שלושה חיילים לחדרו. מהראשון הוא מבקש שיפנה את

איזה פרק הוא פרק ה', פרק חביב עלי במיוחד. אנחנו

שיחה לילית עם אלישע חיים אקשטיין לילה. המוצב עובר למצב

כשזורקים אבן לנהר היא יוצרת סביבה מעגלים מעגלים. האבן שוקעת

פעם קיבלתי מכתב ממישהו שכתב לי כך: "הרב ג'ייקובסון, אולי

קר, חשוך, לבד. סופרים כאן את הימים, השעות, הדקות. אבל

שלום חברים. לפני שניכנס לתוך שיחת דברים היוצאים מן הלב,

ציפיתי מאוד לראות איך זה יהיה ואיך זה ייראה, וזה

"לעולם ילמוד אדם במקום שליבו חפץ", שנה רב בתלמוד, "שנאמר

האוטובוס עוצר במחסום, ליבה הומה בחוזקה, היא מנסה לחשוב על