אודה לה', לפני שנה זכיתי ב'פרס השר ליצירה יהודית'. יצאה הודעה לתקשורת בעת שניגנתי בחתונה, וכך בסוף הערב פתחתי את הנייד שהיה גדוש בהודעות. "מזל טוב אהרן!"… "אוהבים אותך!"… "סוף סוף מכירים ביצירה שלך!" וביניהן, הודעה מאפרת: "רוטב סויה, גבינה צהובה, שתי קוטג' ואם תמצא, שורש סלרי…" ההודעה הזאת ריגשה אותי. איך להסביר, בין כל החגיגות והצלצולים, נעים להרגיש את הנורמאליות המתוקה. השגרה…
תשמעו, אני לא נגדהצלחה ותשואות, אבל צריך לזכור שזה לא העניין באמת.
נזכרתי במדרש השואל, מה הפסוק החשוב בתורה? תנא אחד אומר: "שמע ישראל", והשני אומר "ואהבת לרעך כמוך". השלישי מפתיע: "את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים". פסוק המתאר את קרבן התמיד. את הקדושה הגדולה שבפשטות ובהתמדה!
העניין המרכזי בעבודת ה' הוא להיות 'תמיד'. לעבוד 'תמיד'. גם אם זכית בפרס אבל אשתך עוד לא שמעה מכל העניין, וכיוון ששאלת אותה לפני שיצאת מה צריך לשבת, אז עכשיו לך לסוּפֶּר, קנה מצרכים, חפש שורש סלרי!
לצערי, כמה פעמים כבר פגשתי מוסיקאים צעירים מלאי יצירתיות, ואחרי תקופה, כששאלתי איפה הם, אמרו לי: "לא שמעת? המוסיקה סובבה אותו קצת…" גיטריסט גאוני שהכרתי, התנצל על שיפסיק לנגן איתי: "תבין, המוסיקה לוקחת אותי למקום לא בריא…"
לכן, אומר לכם: גם אמן צריך להיות, קודם כל, נורמלי. אין בעיה, תפליג כמו סירת מפרשים, אבל קח אתך עוגן.
יונתן, אחי היקר, תמיד אומר שבתרבות המערב אמן נהיה אליל, מוערץ, אך ביהדות, אלה שניגנו במקדש נקראו 'לויים'. ולמה? כי הם רק נלווים לעבודת הכוהנים, לא 'סטארים' ולא בטיח…
מובן שאמן זקוק להשראה ויצירתיות, אבל מורי ורבי למוסיקה, אנדרה היידו, אמר לי פעם: "מלחין, הוא קודם כל 'בעל מלאכה', כשם שנגר מנגר וזגג מחתך בזכוכית". לא אשכח איך אמר לי: "אהרן, אל תתפתה להיות מה שחושבים שאתה. אל תיפול לדמיונות מהדרך בה העולם מתייחס אליך". עומק עומקים.
פעם רבי נחמן עשה איזה מופת, החלו כולם להתלהב ממנו. יצא שמעו בכל האזור, ותלמידיו שמחו מאוד מכל הכבוד שקיבל… מיד אחר כך יצאה שמועה שזה היה 'פייק ניוז', חזרו לדבר עליו בקרירות. אמר לתלמידיו: "כשכולם התלהבו ממני – זו לא הדרך שלי; כשפגה ההתלהבות והחלו מבזים אותי – זו דרכנו!"
רבי נחמן לא היה בפלייליסט… מאות שנים חלפו עד שהבינו כמה הוא רלוונטי.
גם רש"י אמר לי את הסוד הזה. ה' אומר למשה שהלויים "נתונים נתונים המהלי". רש"י מפרש את כפל הלשון: "נתונים– למשא;נתונים – לשיר". משא – מושך אותך למטה. ניגון – מושך אותך למעלה למעלה. יהודי בעבודתו צריך כנראה את שניהם.
אגב, מה זה שורש סלרי?
