"כשהייתי בתוך התהליך, הגעתי לסף ייאוש כמה וכמה פעמים. הייתי מלא שאלות – למה הקב"ה מחליש אותי? האם עשיתי משהו לא בסדר? למה אני לא מצליח להתחתן?" משתף הרב שלמה שיבר מעט מהניסיון הקשה של שנות הרווקות שלו. "היום אני מבין למפרע שהקב"ה כיוון אותי לייעוד הזה, כדי שאוכל לעזור לאנשים אחרים שתקועים במקומות דומים לאלה שאני הייתי בהם. הוא כביכול אמר לי – 'אם לא תעבור את זה בעצמך, איך תוכל לעזור לאחרים?' ברור שבאותן שנים לא ידעתי את זה והקושי היה גדול – לצאת לפגישות פעם אחר פעם, ושום דבר לא זז! ראיתי איך כל החברים שלי מתחתנים, הכל פשוט אצלם, ולמה – ריבונו של עולם – אצלי העסק כל כך מסובך?"
אחרי שנים רבות כמרביץ תורה, הרב שלמה שיבר מקדיש כיום את עיקר זמנו למטרה החשובה בעבודתו כמאמן אישי לקראת חתונה וכיועץ זוגי. ילדותו ונערותו עברו עליו במרכז העיר רמת גן עד שהגיע לגיל שמונה עשרה, אז עלתה המשפחה לירושלים ("המעבר היה חוויה – פתאום יש בית כנסת בכל פינה ומניינים בלי הגבלה"). לאחר שלוש שנים בישיבת בית אל עבר לישיבת מרכז הרב, עד לפתיחת ישיבת הר המור. שם למד במשך שתים עשרה שנה, רובן בתור רווק עדיין, עד שזכה בשעה טובה להקים בית בישראל. אחרי שהשלים את לימודי הרבנות, שימש במשך חמש שנים בישיבת רמות כר"מ וכראש הכולל עד שהחליט על שינוי כיוון, כאמור – לעזור לאנשים שעוברים ניסיונות דומים לשלו, אלה ששנות הרווקות שלהם מסרבות להסתיים.
את הדחיפה שלו לעיסוק בתחום הזה, מקבל הרב שלמה בעיקר מהסיפור האישי שלו: "אפשר לומר שהייתי בחוויית הרווקות המאוחרת במשך שתים עשרה שנה(!), מגיל עשרים ושתיים שבו התחלתי לחפש שידוך עד שהתחתנתי בגיל שלושים וארבע".
הרב שלמה משתף על היום הכי קשה שלו בשנה באותה תקופה: "היום שהכי סבלתי בו במהלך השנה, היה דווקא שמחת תורה… גרתי שנים ארוכות בישיבה, שסביבה הלכה ונבנתה קהילה שברובה הייתה מורכבת מחברים שלי שהתחתנו. חלק גדול מהבנות שאני עצמי יצאתי איתן, התחתנו עם החברים שלי וגרו בקהילה של הישיבה. בשמחת תורה, כשהייתי רואה חבר שלי רוקד עם הילדים שלו, הייתי מרגיש צביטה בלב – הנה הילדים האלה היו יכולים להיות הילדים שלי… ומשנה לשנה הילדים ברוך השם מתרבים, ורק אני נשאר תקוע באותו מקום. זה טלטל אתי באופן קשה, עד שהייתי חייב שינוי. הבעיה הייתה שלקח לי הרבה זמן להבין מהו אותו השינוי הנדרש".
התובנות שצבר הרב שיבר במשך אותן שנים, בעקבות הניסיונות ("המון דייטים, עוד ועוד שדכניות") ותהליכי העומק שעבר, מאפשרים לו היום לא רק ל'הזדהות עם' אלא גם 'לזהות את' המקומות בהם רווקים ורווקות עולים על שרטון ומסתבכים בפלונטרים שלא מאפשרים להם להתקדם: "אני מרגיש לפעמים כמו במשל 'גן המבוכה' של הרמח"ל", הוא אומר ומסביר: "במסילת ישרים הרמח"ל מתאר גנים בחצרות מלכים שהיו בנויים כמבוך. הוא אומר, שהדרך לצאת מהמבוך היא להיעזר באדם שכבר עבר בדרכים הללו והגיע אל המגדל שמוצב במרכז הגן. הוא רואה מלמעלה את המצב, ויכול להוביל נכון את האנשים איפה לפנות ימינה או שמאלה. לצערי, חוויתי על בשרי את רוב הפינות הללו, כך שלשמחתי יש לי אפשרות לעזור לאחרים להתחתן ולהגיע לזוגיות טובה".
ציפיות מגבילות
לרב שיבר יש עבור הרווקים חדשות טובות יותר וחדשות טובות פחות. החלק הפחות נעים הוא, שאין מה לצפות לזיווג שייפול על הבן אדם ישירות משמים. הצד החיובי הוא, שאפשר וצריך לעבור תהליך של עבודה אישית פנימית, ויחד עם ליווי והכוונה נכונה ניתן בהחלט להצליח ולהגיע לעמוד תחת החופה.
"בשלב ראשון, צריך להבין שבן אדם לא מגיע לשידוכים כדף חלק. לכל אחד יש הרבה מאוד ציפיות וגם תפיסות שהוא אימץ לעצמו, במודע ושלא במודע, על איך הזוגיות צריכה להיראות", אומר הרב שיבר ומוסיף שוב מניסיונו: "אחת הנקודות הכי משמעותיות שהבנתי באותן שנים, היא שהציפיות שלי הגיעו ממקומות לא נכונים. גם אם יש ציפיות שעוזרות לאדם להתקדם, בדרך כלל הציפיות עלולות להיות מגבילות. לא נעים לומר, אבל הבנתי שאת התפיסה שלי על איך צריכה להראות זוגיות לא לקחתי מתוך העולם הפנימי שלי. אספתי באופן לא מודע מכל מיני מקומות – קרובי משפחה, חברים נשואים ועוד – כל מיני רשמים שהפכו להנחות יסוד, ואיתם באתי לתוך הפגישות. בדרך כלל, הצד השני לא עונה על הציפיות. אבל לפעמים, אפילו כשיש מענה לרוב הציפיות, עדיין הבן אדם לא מרוצה, כי זה לא בדיוק מה שהוא מחפש… רק אחרי שעושים התאמה של מה טוב ונכון לי באמת, ולמה אני זקוק בקשר הזוגי שלי, בלי כל קשר לאנשים אחרים, אז אפשר להתקדם. זאת עבודה לא פשוטה – להשיל מהאישיות את העודפים המכבידים הללו של התפיסות הישנות, ולאמץ תפיסות פנימיות שיקדמו אותי בכיוון הנכון".
איך מגבשים נכון את התפיסות שאתה מדבר עליהן?
"כמובן שמדובר בעבודה של כל אחד עם עצמו, אבל חשוב לדעת שלא עושים את העבודה הזאת לבד. באופן אישי הייתי הרבה אצל יועצים, עברתי סדנאות ותהליכים של מודעות כדי להגיע למקום המיוחל. הייתה יועצת שליוותה אותי ברמה כזאת שאחרי כל פגישה של שעתיים עם בחורה, הייתי מדבר עם אותה יועצת ארבע שעות בטלפון! היא עזרה לי להתיישר בכל כך הרבה צמתים משמעותיים, שברור לי שלבד זה לא היה עובד. באחד הקשרים שהיו לי נוצרה נקודת מחלוקת רצינית ביני לבין הבחורה. היא באה מבית של הרבה חסד – כל שבת היו אצלם יהודים מכל הסוגים והמינים, עם כיפה וגם בלי, עם קוקו או עגיל, וכולם התקבלו במאור פנים. לעומתה, אני באתי מבית יותר מצומצם, והכיוון שלי היה להשקיע בלימוד תורה ולהתכנס בד' אמות של הלכה. כשדיברנו על איזה בית אנחנו רוצים לבנות, הבנו שיש בינינו סתירה. היא רצתה בית שמכניס אורחים, פתוח מארבעה כיוונים, ואני ציפיתי לבית סגור מארבעה כיוונים…
"אחרי הפגישה, כשסיפרתי ליועצת מה היה, היא עצרה אותי ושאלה: 'ר' שלוימל'ה! תסתכל רגע לשמיים – מה לדעתך הקב"ה אומר על זה? בחור ובחורה נחמדים כאלה, על מה הם רבים? יכול להיות שהשאלה אם המינון של יותר חסד או יותר תורה תגרום לזה שלא יקום בית בישראל??' הסכמתי איתה, ופתאום קלטתי עד כמה אנחנו מעורבבים רגשית בזמן הפגישות, ומתקשים לראות את הדברים נכון. כשיש מלווה מבחוץ עם מבט מאוזן, הוא יכול לכוון אותנו כמו שצריך. אנשים עם ניסיון חיים, יכולים ליישר אותנו ולומר לנו איפה כדאי לרדת מהעצים ואיפה יכול להיות שאנחנו צודקים ולא כדאי לוותר.
"כיום אני יודע לומר, שהדרך למצפן האישי שיכוון אותי נכון עוברת בשתי נקודות: בירור של עולם הערכים שלך שלפיו אתה רוצה לחיות, ומודעות לצרכים שלך – כלומר, מה אתה באמת צריך בשביל להיות מאושר. שים לב! לא מה בן אדם רוצה אלא מה הוא צריך! זאת רשימה אחרת לגמרי!"
נשמע קצת מפתיע. אם אני רוצה משהו, כנראה זה בגלל שאני צריך אותו, לא כך?
"האמת היא ממש לא ככה!" מתנגד הרב שלמה בנחרצות. "בדרך כלל, מה שאתה רוצה אלה מחשבות – או דמיונות… – שאספת מכל מיני מקומות, ואילו מה שאתה צריך אלה הדברים ששייכים אליך באופן אמיתי. היצר הרע מתגנב לנקודה הזאת בקלות, ומסביר לנו על כל מיני דברים שהם צורך קיומי עבורנו… לא פחות. יושבים אצלי בחורים בקליניקה ואומרים לי: 'אני צריך בחורה יפה או חכמה', 'אני ממש צריך בחורה שיש לה כסף'. הבירור בין דמיונות של היצר לבין צורך אמיתי – זאת מלאכה קריטית כדי לשחרר חסמים ולהצליח לבנות זוגיות".
פרידה לפני פגישה
אחרי בירור של המצפן הפנימי הכפול – ערכים וצרכים – מחכים לא פעם לצועד בדרך השידוכים עוד כמה מחסומים: "החסמים שמונעים יצירת קשר שונים ומגוונים", מסביר הרב שלמה. "יכול להיות פחד מלהתחייב, או השוואה לקשרים שאדם חווה בעבר. לפעמים יש חוסר בביטחון עצמי ודימוי עצמי נמוך, או לחץ בזמן הפגישות עצמן, שלא מאפשר להיפתח ולהיות נינוח. גם בשביל החסמים האלה אדם זקוק למישהו אובייקטיבי מבחוץ, שיעזור לו להבין את המצב ויחשוב איתו ביחד על פתרונות".
גם בקשר לחסמים האלה תורם הרב שלמה סיפורים מניסיונו: "הייתה בחורה שהיה קשר ארוך איתה. היא מצידה רצתה להתחתן, אבל אני לא הייתי שם. ככל שהקשר הלך התקדם והתקרבנו יותר, הרגשתי שמכיוון אחר אני נחסם עוד יותר. הבנתי שיש משהו בתת מודע שלי שעוצר אותי, ושלא אוכל להתחתן עד שהוא לא ישתחרר. התובנה הזאת הכתה בי חזק עוד יותר, כשגיסתי הציעה לי בחורה, ובדרך לדייט הראשון, כבר כשראיתי אותה מרחוק, פתאום הקב"ה שלח לי 'זום אאוט' כזה, לשים לב על מה אני חושב. מה שעבר לי בראש באותו רגע, זה איך אני מסביר לבחורה בצורה הכי יפה שאני לא רוצה להיפגש איתה יותר… אמרתי לעצמי: מה קורה פה? ריבונו של עולם, עוד לא הכרתי את הבחורה אפילו לרגע אחד ואני כבר חושב למה להיפרד ממנה?! משהו פה דפוק במערכת, ואני לא יכול להמשיך להיפגש עד שאני לא בודק לעומק מה חוסם אותי".
השלב הבא, אחרי הבירור מה האדם צריך ואחרי נטרול של כל החסמים, הוא קניית היכולת לייצר נכון את המפגש עם בני המין השני: "הרבה אנשים ונשים צריכים ממש ללמוד מיומנויות של זוגיות" אומר הרב שלמה, "הרבה אנשים לא יודעים איך לפתוח את הלב בפני הצד השני, וגם לא איך לשתף ברגשות ולזהות את המכנה המשותף הפנימי והעמוק שיש עם הצד השני. יוצא לי לא מעט ללמד אנשים פשוט איך לדבר נכון. ידועה הכותרת ש'גברים ממאדים ונשים מנגה', והשפות השונות מצריכות אותנו לדעת איך לתקשר נכון ולהגיע לחברות אמת. לפני הרבה שנים, חבר שלי בא לאחר מרבותינו לפני שהתחיל להיפגש, ושאל אותו איזה נקודות הוא צריך לבדוק בבחורה כדי לדעת שהיא מתאימה לו. הרב שאל אותו: 'אתה הולך להתחתן עם נקודות או עם בן אדם??' יש כאן מפגש בין נפשות, והחיבור צריך להגיע לעומקים יותר משמעותיים מרשימת המכולת שכל צד מכין לעצמו מראש".
אתה הראש – אתה מחליט!
אחרי כל התהליכים שהזכרנו, גם אם הם נעשים נכון, נותרת עוד נקודה אחת שצריך לפצח – ההחלטה להתחתן! "הרבה אנשים נפגשים ויוצרים קשר טוב, אבל אז הם מתחילים לספור חסרונות", מחדד הרב שלמה את הנקודה הקריטית. "בן אדם אומר: טוב, אמנם הרוב בסדר ומתאים, אבל זה וזה חסר לי וזה לא מתאים לי. לפעמים אדם שעובר תהליכים חושב: אדרבה! אחרי מה שעברתי והכלים והמיומנויות שרכשתי, וכשאני כבר בשל וראוי לזוגיות – עכשיו אני צריך להתפשר??"
המוקש בשלב הזה הוא הבעייתי ביותר, אבל גם אותו, לפי הרב שלמה, אפשר לפרק: "כאן נדרשת עבודה פנימית, לא לפחד לקבל את ההחלטה גם כשלא הכל מושלם", הוא פוסק בהחלטיות. "צריך לדעת שגם אם לא הכל מושלם – זה בסדר. גם כשיש שבעים אחוז התאמה ולא מאה אחוז – ובאמת אין דבר כזה מאה!! – הזוגיות יכולה להיות הכי טובה שיש! בהפוך על הפוך, כאן בעצם נמצא המבחן שאם נצליח בו נזכה לזוגיות טובה באמת. המבחן שלנו הוא, אם אנחנו מבינים שבשביל להתחתן ובשביל זוגיות טובה חייבים להתמסר. להתמסר פירושו – להחליט שאני הולך על זה עד הסוף. החשיבה כאילו אי שם מסתתר בן או בת הזוג שמתאים לי במאה אחוז ואני צריך רק לגלות אותו, היא טעות גמורה. האמת היא, שכשאני אחליט שהיא מתאימה לי, אז זאת תהיה הבחירה הנכונה שהיא באמת מתאימה לי! כשהבחורה תחליט שאני מתאים לה – אז זאת תהיה באמת הבחירה המתאימה לה. כלומר, בסופו של דבר, אנחנו יוצרים את הבחירה. ברגע שאני יודע שהעיקר הוא טוב, אז אני צריך להחליט לקפוץ למים, או אם תרצה כלשון העם היום – 'להתאבד על זה', ואז הקשר יצליח.
"בכלל, חשוב מאוד להבין שהמיקוד בתהליך הבחירה הוא לא בשאלה מי בן או בת הזוג שאני מחפש. הנושא העיקרי בחיפוש הזה צריך להיות – איזה קשר זוגי נוצר בינינו. כשהמיקוד עובר מהזכוכית המגדלת שאני שם על הבן אדם אל איכות הקשר שנוצר בינינו, הדרך אל האושר קצרה הרבה יותר. באופן אישי, התובנה הכי עמוקה שבסוף עזרה לי להתחתן הייתה, שיכול להיות שהבחורה באמת שונה ממני, אבל הקשר איתה הוא מדהים. זאת תובנה משחררת ששמה את הפוקוס על נקודה הרבה יותר ברורה ומשמעותית, ומאפשרת לבחור נכון מתוך רוגע.
"לאמיתו של דבר, הפסיכולוגיה מלמדת שאנחנו לא באמת מכירים את עצמנו, ולכן לא תעזור לנו שום תבנית שנעבוד לפיה", מוסיף הרב שלמה. "החיפוש בסוף נעשה ברובו מהרבדים הלא מודעים שלנו, ולכן גם אם אנחנו חושבים שאנחנו צריכים כך וכך, אז בסוף, גם אם נמצא את מה שחיפשנו באופן מודע, לא נהיה מרוצים. לכן חייבים לבוא למפגשים עם עמדה של פתיחות, ענווה, הקשבה וסקרנות – לראות מה המפגש הזה ייצור. יכול להיות פתאום חיבור חזק, למרות שהבחורה בכלל לא הייתה בכיוון של מה שחיפשתי, אבל היא כן ענתה לרבדים מאוד פנימיים אצלי. בזוגיות יש סוג של ריפוי לפצעי הילדות שלנו. כשפוגשים מישהי או מישהו שממש מבין את העולם הפנימי שלי, אז החיבור של הלבבות גורם למשהו חדש שיתחיל ללבלב. תבניות כאלה ואחרות חונקות את האפשרות הזאת. כשיש ענווה ופתיחות, גם כלפי הצד השני וגם כמובן כלפי הקב"ה שמלווה אותנו ומזמן לנו טוב מופלא, המפגש פורט על נימי הנפש ומאפשר למשהו להתרחש. לפעמים המפגש כל כך מרחיב את הנפש, עד שאדם לא יכול לראות את עצמו קיים בלי בת זוגתו. כשאדם מוצא את הקשר הזוגי הנכון, באופן עמוק הוא מוצא אז גם את עצמו. דרך הקשר עם בת הזוג הוא מגלה את עצמו ממקום חדש ועמוק יותר, ושם הוא מגלה את האושר האמיתי".
ביקורת מקרבת
כדוגמה למעורבות של החלקים הלא מודעים של הנפש בבחירת בת הזוג, מספר הרב שלמה את הסיפור הבא: "ישבתי פעם עם בחור שעבר הרבה ולא הצליח להתחתן. באחת הפעמים הוא פתאום נזכר לספר לי שהיה לו קשר רציני עם בחורה מסוימת, וגם אחרי שנפרדו הם ניסו עוד כמה פעמים לחזור. הוא קצת התעצבן שהיא לא נותנת לו מנוחה, ומדי פעם עוד מנסה להיות בקשר. שמחתי מאוד לשמוע על הקשר הזה, כי אני מאוד אוהב לשחזר קשרים שהסתיימו לא נכון. יש לי אמונה פנימית כזאת שאנשים מבוגרים שעברו הרבה, כנראה כבר פגשו פעם את בת זוגתם אבל פשוט פספסו את ההזדמנות. הבחור אמר לי שמכיוון שהוא גדל בבית ביקורתי קשה לו מאוד עם הבחורה, כי גם היא ביקורתית. חוץ מזה הקשר היה ארוך וטוב, אבל הנקודה הזאת הפילה הכל מצידו. מכיוון שעברו כמה שנים מהניסיון האחרון שלהם, שאלתי אותו מה יהיה אם נעזור לו להתגבר על מה שהפריע לו אז. ברוך השם, הצלחתי לשכנע אותו לבדוק שוב פעם איתה, אבל הפעם עם תהליך של עבודה במקביל, וגם היא – הבחורה – הייתה בייעוץ סביב העניין.
"בשלב מסוים הסברתי לו שדווקא העובדה שהיא ביקורתית, יכולה לתרום מאוד לקשר ביניהם. נכון שהביקורת מעצבנת אותו, אבל דווקא זאת נקודה ששניהם מכירים טוב. שניהם גדלו עם ביקורת כזאת או אחרת, ולכן יש להם שפה פנימית משותפת! לכן הם מבינים טוב מאוד אחד את השני וחשים יחד חיבור משותף. יש בעיה שהביקורת החיצונית אמנם הורסת, אבל אם הם ידעו להתגבר עליה אז השפה הפנימית תזרום נהדר. בחסדי שמים הם חזרו ונפגשו עם התהליך של הליווי לשניהם, ואחרי תקופה לא ארוכה הם התחתנו בשעה טובה ומוצלחת והם נשואים באושר! מבחינתי, זאת דוגמא מצוינת לכך שלא תמיד מה שנראה לנו מפריע הוא באמת גורם מפריע".
סיפור נוסף על השפעת התת-מודע בזוגיות, בא לידי ביטוי משמעותי בסיפור נוסף מהקליניקה של הרב שלמה: "הטיפול הכי ארוך שהיה לי אי פעם, היה בליווי של יהודי שעבדתי איתו קרוב לשנתיים, כמעט שבוע אחרי שבוע. הוא חיפש זוגיות למה שנקרא 'פרק ג', כלומר: הוא היה גרוש פעמיים, ורצה להתחתן פעם שלישית. הוא חשש מאוד, ובצדק, לחזור על הטעויות של הנישואים הקודמים שלו, ולכן פנה לבקש ליווי. כשפתחנו את הסיפורים שלו, התברר שמערכת זוגית אחת הייתה בנויה כמו מערכת יחסים של 'אבא ובת', ואילו השנייה הייתה בנויה כמו זו של 'אמא ובן'. הוא היה צריך לעבור תהליך של יציאה ממקום של תלותיות, וללמוד איך לבנות זוגיות ממקום של הדדיות. לצערי לא מעט אנשים נשארים תלויים בהורים שלהם גם בגיל מבוגר, ואת התלותיות הזאת הם מנסים להעביר למערכת הזוגית שלהם. בסייעתא דשמיא הוא עבר תהליך מדהים, ו'יצא לשטח' להתחיל להיפגש מהמקום החדש בנפש. הרגשתי שהתהליך שלו היה כל כך משמעותי, עד כדי שאמרתי לו באופן יומרני שהוא יכול להגיד לבחורות שהוא נפגש איתן שהוא בעצם בחור רווק… גם אם פורמלית הוא גרוש פעמיים, אבל מבחינה רגשית הוא נמצא פעם ראשונה בזוגיות. אחרי שצעד אחרי צעד הוא בנה את המקום הבוגר בנפש שלו, הוא זכה להתחתן עם רווקה כלבבו ויחד הם בנו בית לתפארת. ברוך השם, יש להם כמה וכמה ילדים מתוקים, והם מאושרים ושמחים".
