מקום קטן, מוזנח, ללא גישה מסודרת, ורחוק מעין כל. כך נראה עד לפני כמה עשרות שנים ציונו של התנא הקדוש רבי יהודה בר עילאי. אך בין הבודדים שכן הגיעו אליו היה מורנו ורבנו הרב מרדכי אליהו זצ"ל, שהקפיד בכל שנה בל"ג בעומר ובהילולת בר עילאי לעלות אל הציון יחד עם הרב מוצפי, ועם תלמידים נוספים.

לפני כשלושים שנה, לאחר שביקר בציון, ביקש הרב מרדכי אליהו זצ"ל מבנו הרב שמואל אליהו ומדוד אפנזר להקים בציון מסורת של הילולה גדולה, לשקם את הציון כך שיכבד תנא גדול כל כך, ולהעלות את המודעות הציבורית לחשיבותו. בעקבות בקשתו של הרב זצ"ל שופץ מתחם הציון, הוקמה רחבה במבנה גדול עם מקום להדלקה ועוד.

היום, כשלושים שנה אחר כך, זה כבר נראה אחרת. אל מתחם הציון המכובד שהורחב עוד ועוד, מגיעים מדי שנה בשנה רבבות להילולה השנתית של רבי יהודה בר עילאי, מתפללים, נושעים ומתחזקים בעבודת ה'. דוד אפנזר, שהיה שותף למילוי בקשתו של הרב זצ"ל, שופך אור על בקשתו של הרב אליהו, לכבד את הציון של תנא קדוש שמעט נשכח מהתודעה הציבורית.

"סיפור הרחבתו ובנייתו של מתחם הציון מתחיל באדם שירד מנכסיו והגיע באחד מביקוריו לרב מרדכי אליהו זצ"ל שהציע לו לנסוע, להשתטח על הציון ולהתפלל ברבי יהודה", חוזר אפנזר בזמן עשרות שנים אחורה. 'רק אל תשכח להכיר טובה למקום', ביקש הרב זצ"ל מאותו אדם שהגיע לציון, התפלל בכוונה מלאה וב"ה שפר עליו חלקו והוא שב להיות בעל נכסים והון גדול. האיש לא שכח את בקשת הרב זצ"ל: "הוא קיים את מצוות הרב, הכיר טובה למקום והקים את היסוד לאתר הענק שיש שם היום", מספר אפנזר. "אחריו הגיעו רבים שנושעו וב"ה לפנינו מתנוסס כיום הציון של רבי יהודה בר עילאי לתפארה".

קשר הדוק לארץ ישראל

רבי יהודה בר אלעאי היה מתלמידי רבי עקיבא והוסמך יחד עם חמשת תלמידי רבי עקיבא בל"ג בעומר. הוא היה מגדולי התנאים בדור הרביעי וכונה "גדול המדברים בכל מקום". בין הציטטות הזכורות בתורתו ניתן למצוא את "כל שאינו מלמד את בנו אומנות כאילו מלמדו ליסטות (קידושין כט), "גדולה מלאכה שמכבדת את בעליה" (נדרים מט), ועוד רבות אחרות. בספר חסידים מובא כי אנשי צפת נוהגים היו לעלות לציון כל ערב ר"ח לציון, להתפלל ולשיר שם בתפילה שיהודים לא יגורשו מארץ ישראל את הפיוט "ארץ הקדושה" שחיבר רבי אברהם סלאמה:

אֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה יְקָרָה חֲמוּדָה

לְתוֹרָה וּתְעוּדָה תִּקָּרֵא דְרוּשָׁה

בְּאֶמְצַע הָעוֹלָם הוּסַד יְסוֹדָתֵךְ

מִשָּׁמַיִם סֻלָּם נִצָּב לְעֻמָּתֵךְ

מוֹרֶה בִּשְׁלֵמוּתֵךְ כִּי אַתְּ הַנִּבְחֶרֶת

פִּנָּה מְיֻקֶּרֶת וְאֶבֶן הָרֹאשָׁה

רָמָה עַל גְּבוּלֵי תֵבֵל רַב יְקָרֵךְ

בַּפָּז לֹא יְסֻלֶּה וּבְסַפִּיר עֲפָרֵךְ

גַּם מַחְכִּים אֲוִירֵךְ וּמְאִירַת עֵינַיִם

בַּת יְרוּשָׁלַיִם בִּלְבָבוֹת חֲרוּשָׁה

הַר הַמּוֹרִיָּה מְעוֹנָהּ הַמִּקְדָּשׁ הַנּוֹרָא

לְכִסֵּא שְׁכִינָה וַאֲרוֹן הַתּוֹרָה

וַעֲבוֹדָה טְהוֹרָה וְשֻׁלְחַן הַפָּנִים

לְכַפֵּר עֲוֹנִים מִזְבֵּחַ נְחוּשָׁה

מְקוֹם הַנְּבוּאָה וְאוּרִים וְתוּמִים

וְהָאֵשׁ הַנּוֹרָא בָּאָה מִמְּרוֹמִים

בְּאַרְצוֹת הָעַמִּים אֵין עֲרוֹךְ הֲדָרֵךְ

בָּרוּךְ שֶׁבְּחָרֵךְ לְעַמּוֹ יְרֻשָּׁה

סַנְהֶדְרֵי גְדוֹלָה רַבָּנֵי יִשְׂרָאֵל

כַּחֲצִי הָעֲגוּלָה אֵצֶל הַהַרְאֵל

עַיִן רָאֲתָה אֶל תּוֹכֵךְ אַשְׁרֵי חֶלְקָהּ

אֶרֶץ הַחֲשׁוּקָה מֵאֲבוֹת שְׁלֹשָה

לְבָבוֹת יִכְאָבוּ עֵינַיִם תִּבְכֶּינָה

דְּמָעוֹת יִשְׁאָבוּ יָדַיִם תִּרְפֶּינָה

יַעַן כִּי נְתוּנָה חֶמְדָּתָהּ לְחֵרֶם

כְּסֻכָּה בְכֶרֶם כִּמְלוּנָה בְמִקְשָׁה

אַתְּ רַבַּת בְּרָכוֹת בְּתוֹךְ עַם סְגֻלָּה

בָּךְ יֹפִי וּמַלְכוּת תִּפְאֶרֶת וּתְהִלָּה

מֵאָז הֵם בַּגּוֹלָה אַתְּ רַבַּת הַמְּהוּמָה

כְּאִשָּׁה שׁוֹמֵמָה מְכוּרָה נְטוּשָׁה

מֵאַרְבַּע הַפֵּאוֹת שְׂרִידֵי עֲדָתֵךְ

עֵינֵיהֶם תְּלוּיוֹת אֶל אַהֲבָתֵךְ

עַד יָקִים חָרְבוֹתַיִךְ אָדוֹן הַמִּתְנַשֵּׂא

וְאוֹתָךְ יַעֲשֶׂה בְּרִיאָה חֲדָשָׁה

הוֹמִיָּה בְאֵבֶל עֲנִיָּה סוֹעֲרָה

עוֹד תְּהִי בְתֵבֵל לְעוֹלָם גְּבִירָה

לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת לְאוֹרֵךְ יֵלֵכוּ

וּבְכֵן יִתְבָּרְכוּ יַחַד אִישׁ וְאִשָּׁה

מאז, נקשר הציון בקשר הדוק לאהבת הארץ. לדברי אפנזר "הרב מרדכי אליהו זצ"ל הנהיג בחזרה את נוהג העלייה הקדום לציון ממקובלי צפת בי"ב אייר ולא ויתר אף פעם אחת. במשך שנים רבות הייתי עולה לציון רבי יהודה בהילולה עצמה עם הרב זצ"ל ועם תלמידיו שהגיעו מירושלים ואף עושים הילולה שנייה בל"ג בעומר".

דווקא בהילולה

את הציון הקטן סביב מערת קבורתו של רבי יהודה בר עילאי, ביקש הרב זצ"ל להגדיל עוד ועוד: "אני זוכר את תנועת ידיו של הרב זצ"ל שהיה מבקש: תפתחו, תגדילו ותרחיבו, כשהכוונה גם לברכה שתגדל מהמקום הזה.

"הרב אמר שלא ייתכן שלרבי שמעון בר יוחאי ורבי מאיר בעל הנס יש בניינים מפוארים מטופלים ומטופחים ולרבי יהודה אין. חייבים לעשות ולהקים. ומברכתו נולד אתר לא קטן".

על הקשר הייחודי שיש לתנא רבי יהודה עם יהודי הארץ מספר אפנזר: "רבי יהודה בר עילאי חי את ארץ ישראל, ובגלל החיבור והאהבה שלו לארץ ישראל חכמי צפת בחרו בקבר הזה כמקום תפילה, ובתקופת רבי שלמה אלקבץ והאר"י הקדוש היהודים היו מתפללים דווקא שם שתתבטל הגזירה ולא יגורשו היהודים מהארץ", הוא מסביר.

שיקומו והרחבתו של הציון ארכו שנים ארוכות: "בשנה הראשונה והשניה היינו מחפשים עשירי למניין. אשרי עם ישראל, היום לא ניתן לספור את הרבים שמגיעים". למי שמעמיק ומבין את העניין המיוחד שיש בהתקשרות לצדיקים והשתטחות על קברותיהם, מזומנת חוויה מיוחדת. "האר"י הקדוש מזכיר שדווקא בימי ההילולה המעלה גדולה יותר לבוא ולשמוח וללמוד מתורתו של אותו צדיק. היום עצמו גורם לאווירה המיוחדת", מסביר אפנזר. "את המסורת בי"ד באייר כתב הנכד לשל"ה הקדוש, ומי שמשתטח על קברות צדיקים יודע שיום האזכרה הוא יום גדול ומסוגל".

באמתחתו של אפנזר אינספור סיפורי ישועות בעקבות ההגעה לציון של רבי יהודה בר עילאי: "אני מכיר באופן אישי אנשים שהתפללו על רפואה, פרנסה, על הריונות ולידות, ונושעו גם לאחר עקרות של עשרים ועשרים וחמש שנה. היה גם זוג שהאישה היתה עקרה מספר שנים וב"ה נפקדה, והברית ובר המצווה התקיימו שם בציון", מסכם אפנזר.

ההילולה השנתית

גם השנה, כבכל שנה, מתקיימת הילולת התנא הקדוש רבי יהודה בר אלעאי זיע"א, בהשתתפותו של הרב שמואל אליהו שליט"א, רב העיר צפת, ועוד. "ההילולה בציון של רבי יהודה בר עילאי היא בשורה של ממש", מעיד אחד המשתתפים. "חוויה עוצמתית של שמחה ברוב עם אך יחד עם זה נגישה ונוחה להגעה. היינו כמה פעמים, קיבלנו ברכה מהרב שמואל אליהו והרגשנו חיבור מאוד גדול לדור התנאים שהתהלך בגליל". המארגנים מציינים כי רבים מגיעים להילולה עם כל המשפחה לקיים את טקס החלאקה ברוב עם, אולי גם כי בל"ג בעומר מאוד קשה להגיע עם הילדים, ומבקשים מהרב שמואל אליהו לגזור את השערות הראשונות.

כבכל שנה, גם השנה תתקיים הילולת התנא הקדוש רבי יהודה בר אלעאי זיע"א, מיסודו של הרב מרדכי אליהו זצ"ל. ההילולה תתקיים ביום חמישי, י"ג באייר תשפ"ג (4.5.2023) בציון התנא בעין זיתים, צפת. שמחה גדולה, הדלקה ודיבורים בתורתו, התוועדות ותפילה מיוחדת לנשים. ניתן להיעזר בהסעיות להילולא בחינם מחניון עין זיתים ומהתחנה המרכזית בצפת. ההילולה תכובד בהשתתפותו של הרב שמואל אליהו שליט"א, רב העיר צפת, הרב חיים בזק שליט"א, אב"ד צפת ועוד. כמו כן תתקיים התוועדות מיוחדת בענין הדבקות בצדיקים עם הרב אייל יעקובוביץ והרב דוד פוטש. חפשו בגוגל: הילולת רבי יהודה בר אלעאי תשפ"ג.