בס"ד

צעד וחצי – שיחה עם ד"ר עודד קרבצ'יק

צעד וחצי – שיחה עם ד"ר עודד קרבצ'יק

אליפות אירופה שהתקיימה במינכן, גרמניה, לפני כשלושה חודשים – הוגדרה כטובה ביותר בתולדות האתלטיקה הישראלית. הספורטאים הישראלים קטפו שם לא פחות מחמש מדליות. אז מה קשורה תחרות ספורט בינלאומית לעבודת השם ברוח חסידית? אם אתם שואלים את ד"ר עודד קרבצ'יק, תושב פרדס חנה, מאמן ומרצה מבוקש, היא קשורה גם קשורה.

הוא אומר את זה מהיכרות די צמודה. למעשה, הוא היה חלק מהמשלחת הישראלית לתחרות הספורט הבינלאומית, בתפקידו כמאמן המנטלי של הנבחרת הישראלית. את השבתות הוא עשה בחדרו במלון ("נאלצתי להתפשר לעיתים על תפילה במניין, אבל זה הכל") עם אוכל כשר למהדרין שהגיע במיוחד עבורו, כשלקידוש הצטרפו חלק ניכר מהשחקנים והמשלחת הספורטיבית. התכנים שהוא מעביר בהרצאות ובבית הספר להכשרת מאמנים, והליווי המנטלי שהוא מעניק לספורטאים מהשורה הראשונה בישראל, טייסים בחיל האוויר או אנשי עסקים בכירים, נשאבים מספר התניא, ו'תורגמו' על ידו לשפה עכשווית ולשיטת אימון שפיתח.

קרבצ'יק (56) לא תכנן להיות מאמן של ספורטאים וגם לא להיות קשור לתורת החסידות. הוא נולד ברמת אפעל הבורגנית למשפחה חילונית, אבל בשלב מסוים תפס אותו החיידק הספורטיבי, שהמשיך לקנן בו קרוב לשני עשורים, שלא לומר עד היום.

"לאבא שלי היה עסק משפחתי, חברה גדולה לציוד לכיבוי אש, ודי כיוונו אותי להיות שם כדי 'להמשיך את השושלת המשפחתית'", הוא מחייך. "הייתי ילד גבוה ובגיל 12 החלטתי שאני רוצה לשחק כדורסל. זה התגלגל לכך שהלכתי למכבי תל אביב, קיבלו אותי לקבוצת הילדים, ומשם התחלתי להתקדם מהילדים לנערים ומהנערים לנבחרת הנוער". בגיל 19 הוא התקבל לקבוצה הבוגרת למשך תקופה קצרה. "לא הצלחתי באמת לעשות את המקפצה ברמת הכדורסל להתאים לקבוצה הכי טובה אי פעם שהייתה בישראל. אחרי תקופה מאוד קצרה התחלתי לעבור בין קבוצות לפי חוזים – זו הייתה הקריירה שלי, מזה התפרנסתי. אהבתי את זה והייתי טוב בזה. לצערי באיזה שלב התחילו סדרה של פציעות ברכיים לא פשוטות. עברתי מספר ניתוחים ולקראת גיל 30, שנחשב גיל מבוגר יחסית, פרשתי, וזה עזר לי לצאת וללכת למקומות אחרים".

במקביל לקריירה כשחקן כדורסל והפציעות שחווה, הוא למד חינוך גופני בסמינר הקיבוצים והוכשר כמורה לספורט וריצה. הרצאה ששמע על תחום הפסיכולוגיה של הספורט תפסה אותו חזק. "הבנתי שהפציעות שלי ושל החברים שלי הן אמנם פיזיות, אבל הגורם הפסיכולוגי והמנטלי משחק שם תפקיד חשוב. התובנות שקיבלתי שם דרבנו אותי להמשיך ללמוד, ועשיתי תואר ראשון בפסיכולוגיה כללית תוך התמקדות בפסיכולוגיה של משברים ושיקום, דרך קולג' מחו"ל שהייתה לו שלוחה בארץ".

משם הוא המשיך לתואר שני במנהל עסקים. הוא למד ושיחק ועבד קצת בעסק המשפחתי, ואז הגיע המשבר. השברים בברכיים ליוו את הודעת הרופא שקבע כי הוא לא יכול להמשיך לשחק, ובמקביל גם המסגרת המשפחתית נשברה. הוא התגרש ועבר לדירה קטנה. "ואז הודעתי בצורה רשמית, גם לאבא שלי, שאני לא ממשיך. אני לא הולך להיות יורש העצר, ולא ממשיך את העסק המשפחתי. היה לי על מגש של כסף את העסק. אבל הרגשתי שאני בעסק הזה לא במקום הנכון ושאני בזוגיות לא במקום הנכון. החלטתי שאני מתחיל מחדש לגמרי. זה היה חתיכת הימור עם שני ילדים קטנים, מזונות, משכנתא".

שחקן הכדורסל המקורקע חתם אבטלה, ובשלב מסוים הוא נדרש לקבל כל עבודה שהציעו לו. הפקידה מלשכת התעסוקה ("לא אשכח אותה, לריסה") אמרה לו: אתה מורה, ויש לך תואר במנהל עסקים – לך תהיה מרצה לשיווק בחיפה. קרבצ'יק הרים גבה, אבל הלך. "הגעתי לריאיון העבודה עם חליפה של 3 חלקים ובכיס פתק של לשכת התעסוקה. ישר התייחסו אלי כאילו אני הבעלים של המקום. קידמו אותי לראש התור, ואז בשיחה שואלים אותי על איזה שכר שעתי חשבת, ואני בכלל לא חשבתי. בחיים לא נאלצתי לחשוב במושגים כאלו. הבנתי שבעבודות כאלו מקבלים 30-40 לשעה. אז אמרתי לה את האמת: תראי, לא חשבתי כרגע. אבל בואי נעשה את זה פשוט – אם אני לא טוב, זה לא משנה על כמה חשבתי. ואם אני כן טוב, כמה שאני אחשוב אתם תתנו. היא יוצאת להתייעצות וחוזרת מתנצלת: תראה, אני לא יודעת וזה, אני מבינה שיש לך תואר שני, המקסימום שהצלחתי כרגע לגרד זה 200 ש"ח לשעה. נחנקתי מרוב תדהמה. התחלתי שם, ובשניה שנעמדתי מול הכיתה הבנתי גם מהכיתה וגם מעצמי שזה הולך להיות המקצוע שלי, להיות מרצה. לימים הבנתי שאפשר לקרוא לזה השגחה ושזו מתנה שקיבלתי".

כאילו הוא יצא ממצרים

אחרי המשבר האישי והמשפחתי, הקריירה השניה של קרבצ'יק זינקה. הוא התחתן עם גלית, ונולדה להם בת. לצד ההרצאות הוא פתח עסק שהתמקד בליווי עסקים במשבר, שימש כראש בית הספר לאימון באוניברסיטת בר אילן ובקריה האקדמית אונו, והתחיל להופיע כאורח בתכניות בוקר בערוצי הטלוויזיה בנושאים של זוגיות וניהול משברים. השינוי שהתחולל בחייו גרם לו לעשות קאמבק לעולם הספורט הישראלי, הפעם בחליפת המאמן המנטלי של נבחרת ישראל בכדורסל. בדיוק בנקודת השיא הזו הוא החל בתהליך הדרגתי של התקרבות ליהדות, וההתמודדויות החלו להגיע.

"לפני 15 שנים, באחד הקורסים שלי בבר אילן למד אצלי בחור חרדי. אני לא אשכח שנכנסתי וראיתי אותו בהתחלת השנה. אמרתי לעצמי, מה אני עושה עכשיו? כולם חילונים, אני חילוני, יש פה חרדי אחד, מה עושים עם חרדים? איך מדברים איתם, מתי אומרים ברוך השם, מתי אומרים בעזרת השם. מה אומרים ומה לא אומרים. הרגשתי כאילו יושב לי פה איזה מבוגר אחראי ואני צריך להתנהג יפה, וזה היה נורא. לקראת סוף הקורס כל אחד מהסטודנטים היה צריך להגיש עבודת גמר אישית המשלבת את עולם התוכן האישי שלו עם קורס הקואצ'ינג.

"כשהוא ניגש אלי לאשר את תוכן העבודה, הוא אומר לי: רציתי לכתוב על עולם הקואוצ'ינג על פי סיפור יציאת מצרים. אמרתי, זה נשמע לי מעניין כי אני לא מכיר את סיפור יציאת מצרים, אז זה הזמן. כלומר הכרתי אותו בקטנה ככה מליל הסדר, אבל לא באמת. אני זוכר שאחרי 20 דקות של מצגת הייתי נפעם ברמות שמעולם לא חוויתי. השעבוד, הצעקה, החשש להיות בן חורין, התהליך של היציאה מהשעבוד וההתמודדות עם הפחד, ההתמודדות של משה רבנו כמנטור.

"הבחור החרדי הזה, שקראו לו מנדי, שלימים הבנתי שהוא חסיד חב"ד, הביא לי בסוף הקורס ספר קטן ואמר לי: תקרא, אתה לא תבין הרבה. אבל מה שתבין, תבין שאתה רוצה להבין יותר. שאלתי אותו אם זו מניפולציה של מחזירים בתשובה, והוא בשיא הנחת אומר: תקרא, ותבחר מה לקחת מפה. הספר הקטן הזה היה ספר התניא. ישבתי וקראתי וקראתי וקראתי, ולא הבנתי, ואני קורא שוב ושוב. אחרי חודש בערך מאז שקיבלתי ממנו את הספר היו לי כבר בערך 100 ספרים של מראי מקומות מתוך התניא, שכל יום הלכתי וקניתי כדי להבין לעומק. לא היה לי אז שום דבר דתי, למדתי את זה כמו חוקר שלומד מדע, אבל זה נגע במקומות הכי עמוקים. ראיתי שם את האמת הכי אמיתית שיש במבנה נפש האדם דרך העולם, דרך העיניים של תורת הנפש. פסיכולוגיה יהודית שמאפשרת להבין את המבנה שלנו, את הקונפליקטים שאנחנו עוברים, ואיך מתמודדים איתם. ואני אומר: וואו. לא ייתכן שיש פה ידע כזה. עומק כזה, עושר שמעולם לא התוודעתי אליו. התהליך הזה שעברתי גרם לי להתחיל להתקרב ליהדות. אמרתי לעצמי: ככה אני רוצה שהחיים שלי ייראו. לשמחתי אשתי זרמה איתי והתחלנו לחזור בתשובה בתהליך שארך כשנתיים".

כשאלוף העולם מתאמן בבחירה חופשית

כמו שהבטיח לו מנדי, המפגש עם תורת החסידות ותורת הנפש שהציעה, שינו גם את חייו המקצועיים. הוא יורה שורה ארוכה של ספורטאים וסלבס ישראלים מוכרים שעד היום הוא משמש להם כמנטור וכמאמן מנטלי, עם שיטת האימון שפיתח בשם FTC – FREEDOM TO CHOOSE. ואני, כמי שלא ממש מתעניין בתחום הספורט, מכיר רק חלק מהשמות כמו עומרי כספי וארטיום דולפיגיאט, ועל היתר אני עושה גוגל קצר.

אני מבקש מעודד לנסות להסביר בקצרה מהו האימון המנטלי והשיטה שפיתח, וגם למה בעצם דואגים להצמיד מאמן מנטלי לשחקנים.

"אפשר לרדת לרזולוציות אין סופיות", הוא אומר, "אבל בגדול – אימון מנטלי זה כביכול אימון על 'שריר' היכולת שלנו לנהל בצורה טובה, יעילה ואפקטיבית את המערך הרגשי שלנו, שהוא המנוע שלנו להצלחה בחיים ומנוהל על ידי המחשבה. והמחשבה היא דבר שאני יכול להתאמן עליו. המערך הרגשי שלנו הוא המנגנון שמקדם אותנו או בולם אותנו בחיים, והיכולת שלנו להתאמן על המנגנון הזה נותנת לנו את האפשרות להשתמש במשאב הזה שקיבלנו מהבורא.

"כל אדם באשר הוא חייב אימון מנטלי כדי לנצל את המשאבים שהוא קיבל, כמו שכל ילד צריך ללמוד ניהול פיננסי. לא ברמה של תואר בכלכלה אלא רווח והפסד, הוצאות והכנסות. זה סל של ידע שכולנו רוכשים לאורך החיים, אבל צריך להכיר את המנגנונים האלה ולהתאמן עליהם. זה לא בסשן של מטפל ומטופל על הספה, אלא רכישה של כלים וידיעות כדרך חיים".

איפה זה פוגש את הספורטאים?

"קודם כל יש להם התמודדויות יומיומיות כמו של כולנו. אישה, ילדים, משכנתא. אחר כך נעבור למעגלים של קריירה והצלחות. כן חתמו איתי חוזה או לא, איך תפקדתי באולם. מה קורה אם נכשלתי כשכולם ציפו שאגיע לאליפות עולמית ואקטוף מדליה. לך תתמודד עם זה. לך תרים את עצמך. איך אני מתמודד עם התחרות הבאה אחרי שבתחרות הזאת כל העיתונות כתבה שנכשלתי. אלו המקצועות הכי תחרותיים בעולם המערבי, ובעולם המערבי אנשים בטעות הופכים את ההישגיות כמשהו שמגדיר את הערך שלהם ולכן אתה חייב להיות בסטרס. כל האנשים האלו מוכרים ומצליחים, אבל ככל שנמצאים יותר גבוה, כך יש יותר לחצים, יותר סטרס וקונפליקטים יותר גבוהים. אני יודע, מבחוץ זה נראה נוצץ, אבל בפועל כולם מתמודדים גם עם שאלות של זוגיות, קבלת החלטות והתמודדות עם אכזבות ועם קשיים.

"אתה איש עסקים – השקעת כסף בבורסה ועכשיו הבורסה נפלה. אתה זמר, לא אהבו את ההופעה שלך. בסוף זה פוגש אותנו במערך הרגשי. התווכחת עם אשתך, לא הסכמתם. דקה אחרי זה אתה צריך לצאת עצבני, לעלות על המגרש ולשחק, לתת הרצאה או לקבל החלטה עסקית – זה בא לידי ביטוי באינסוף ממשקים, ופה השאלה אם תלמד להגיב נכון או לפעול בצורה שגויה בגלל מה שעברת".

את עיקרי השיטה שלו, כאמור, הוא שואב מספר התניא, ומסביר איך לתרגם אותיות של חסידות לשפה יומיומית. "הבחירה החופשית היא המשאב היחיד שקיבלנו כבני אדם, המבדיל בינינו לשאר הבריות, ויש לנו עליו מאה אחוזי שליטה. הבורא יצר אותנו בתוך גוף גשמי אבל אמר: אני מתקין לכם איזושהי אפליקציה שתצטרכו להפעיל אותה בכל התמודדות בחיים. אם תבחרו להפעיל את האפליקציה, אתם תהיו הגרסה הכי טובה של עצמכם ותעשו את השליחות שלכם בעולם באופן הכי טוב.

"כדי לבחור מהמקום הנכון בצורה חופשית בלי להיות מושפע ממערכות רגשיות מעכבות או תלותיות, אתה צריך להכיר את עצמך בצורה הכי טובה, כמו שאם קניתי פלאפון חדש ואני לא מכיר 90% מהפונקציות שלו, לעולם לא אוכל ליהנות ממנו בצורה האופטימלית".

הוא מפרק את זה עוד קצת. "המנגנון הטבעי שלנו, המוטבע בנו, תמיד יציג לנו את הדברים בצורה לא מאוזנת. תורת הנפש באה ואומרת שלכל אדם יש שתי נפשות, האחת אלוקית והשניה הבהמית שנקראת גם הנפש הטבעית, ברירת המחדל. הנפש האלוקית נקראת 'הנפש השנית'. היא מצטרפת אלינו רק בגיל מצוות, אבל זה גם מתורגם בפרקטיקה של החיים. זה אומר שתמיד התחושה הראשונה והבחירה הראשונה תהיה על ידי הנפש הראשונה שהתפקיד שלה לראות את הסכנות, כמו חיה בהישרדות. אז אם יש משהו שמפחיד אותי או מכעיס אותי, זה טבעי. זו המחשבה הראשונה. היא כמו מאבטח שכל הזמן מחפש איומים וסכנות, וזה מצוין כי זה התפקיד שלו. אבל עכשיו אתה צריך לחשוב מה הנפש השניה הייתה אומרת על זה. הנפש האלוקית צריכה לנהל את הנפש הטבעית, הראשונית. השכל צריך לנהל את הרגש.

"אחרי שאני מכיר את הכוחות האלו ואיך הם עובדים, יורדים לרזולוציות מדויקות שבוחנות איך אני ניגש לכל כוח ומפעיל אותו. ופה נכנס כוח הבחירה, הכוח השלישי שצריך לבחור בין שני הקולות האלה, בין הקול של ההישרדות לקול של ההתפתחות. מתי אני יכול לבחור? כשאני יודע שיש לי גם את A וגם את B".

מתי אלמד לבחור נכון

"היכרות עם האנטומיה של הנפש לא תגרום לנו לא להתעצבן", הוא מחדד. "אתה מתעצבן כי כך עובד המנגנון האוטומטי שלך. האם אתה בחרת לכעוס? האם בחרת להיעלב? לא. אבל יש לך בחירה חופשית, אם תרצה להישאר עצבני או לא או אם אתה רוצה להישאר מסכן או לא. בוא תנהל, תחזור לנהל את הנפש השנית".

"בוא ניקח את זה לעוד מקום", אומר קרבצ'יק. "אנשים רוצים ביטחון עצמי, כבוד עצמי, מימוש עצמי וערך עצמי. מה זה ביטחון עצמי? ביטחון בעצמי. אבל בשום מערכת או שיטה לא מלמדים אותנו על העצמי, ולכן הביטחון העצמי של רוב האנשים מושתת על גורמים חיצוניים, על מה אומרים להם ומה חושבים עליהם. לכן כל כך הרבה אנשים חיים בהישרדות כל יום בעניין הזה, ולכן תרופות נוגדות דיכאון זה הדבר הכי צומח בעולם היום".

"הפסיכולוגיה המערבית מטפחת את האני, וממילא מפתחת עוד יותר דיכאון ופחדים כי אתה כל הזמן עסוק בלהיות כלום, שהולך להשיג משהו כדי שתוכל להרגיש שאתה טוב. זה להמשיך לחפש זהב במקומות שאין זהב. אז נכון, העולם התחרותי שאנחנו חיים בתוכו מעורר לי את היכולת להכיר עוד יכולות וכישורים בעצמי, אבל ברגע שהוא הופך להיות המגדיר שלי זה אומר שבלעדי ההישגים הללו אין לי הגדרה, ואתה מסתובב בעולם חסר ביטחון. בכל דבר אתה נסמך על החוץ. בפסיכולוגיה המערבית גולת הכותרת זה 'דע את עצמך', כי אין משהו מעליך. בתפיסה היהודית, גולת הכותרת זה 'דע את אלוקי אביך'. זה לדעת את אותו חלק אלוקה שיש בכל בן אדם והפוטנציאל שלו. זה הכישורים שלו. זה המתנות שהוא קיבל מהבורא בלי שיעשה כלום. זו ידיעה שאפשר להתחבר אליה גם לא ברמה הדתית. אז מה הכלי המרכזי שייתן לך לעבור את החיים האלה? הגרסה הכי טובה של עצמך באמצעות החופש והבחירה".

אהבת את המאמר? שתפו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד מאמרים שיכולים לעניין אותך

מצאתם טעות בכתבה?

נשמח שתדווחו לנו וככה נוכל לתקן...

דילוג לתוכן