כאשר הרוחות סוערות כמעט בכל מקום במדינה, התקיימו שני סמינרים שקטים באווירה מיוחדת בטבע, סמינרים שתכליתם קבלת התורה בשמחה ובפנימיות. כאשר החדשות סוערות והמון דברים קורים בבת אחת, כדאי לזכור שגם מתן תורה 'קורה', והפצת יהדות שקטה ועמוקה היא אייטם, גם אם היא אינה פותחת מהדורות. 'מתן תורה בטבע שלי' היה שמו של סמינר שבועות לסטודנטים מבית 'חב"ד בקמפוס', שהתקיים ביער משואות יצחק בגוש עציון, כשלא רחוק משם, בבית מאיר, התקיים סמינר לצעירים מבית 'הבית היהודי – רוח אחרת'. הסמינר השנתי מתקיים כל שנה במדבר, והשנה, עקב המצב הביטחוני, עבר לבית מאיר.

מקבלים בחצות

לאחר שנה ארוכה ומורכבת, זיהו בחב"ד בקמפוס את הצורך של הסטודנטים להתאוורר, להתנתק ולהתחבר לעצמם מחדש. כך נולד אירוע שבועות עמוק בלב הטבע, ביער משואות יצחק הקסום, הנמצא בין ירושלים לבית שמש. לירז זעירא ודוד שחר הפיקו את האירוע מתחילתו ועד סופו. סמוך למתחם האירועים גוונא הוקמו אוהלים מפנקים, הרבה מעבר למצופה מלינת שטח. המקום כולו לבש חג וקושט בענפים ושיבולים בהשראת חג הקציר.

ביום ראשון אחר הצהריים החלו הסטודנטים להתאסף, ולא הפסיקו להתפעל מיופיו הבראשיתי של המקום, מהאווירה המיוחדת ומבר הגבינות והיין שקידם את פניהם. הדלקת הנרות אל מול השמש השוקעת היוותה את יריית הפתיחה של אינספור רגעים מרגשים, מעמיקים ומעוררים שחוו הצעירים במהלך החג. מרצי הסמינר, צבי יחזקאלי ובני הזוג ניר ונעמה מנוסי, התאימו לאווירה המיוחדת, המשוחררת מהסטיגמות והציניות הישראלית המוכרת.

לאחר תפילה מרוממת וסעודה עשירה ועמוסת ניגונים, החל לילה לבן של תורה ולימוד משותף, שיעורים מרתקים ומתחם נפרד שהוקדש כולו לחברותות ולימוד עצמאי בניהול השלוחים של 'חב"ד בקמפוס'. 'מקבלים את התורה בחצות' הכריזה התכניה – ואכן, בשעת חצות החלה התוועדות מרגשת בהובלת צבי יחזקאלי שחשף את סיפורו האישי, וסיפר על דרכו לתורה. הוא המשיך והוביל את ההתוועדות עד לשעות הקטנות של הלילה, יחד עם סטודנטים מהקהל ששיתפו כיצד הם מרגישים את החיבור למתן תורה.

דבר אליו

צבי יחזקאלי משתף ברשמיו מהחג: "כנראה שמהפכת התשובה הגיעה גם לאקדמיה. מרשים מאוד לראות סטודנטים איכותיים משתתפים בתכנית ללימודי יהדות. כאשר אני למדתי וגם לימדתי באוניברסיטה, זה היה הדבר הכי רחוק מחב"ד… "להרצאה שלי קראתי: 'קול הריסוק של התפיסה המערבית מול הכרת התורה', שזה בדיוק מה שקרה לי.

תפיסת המציאות בשכל, דרך נקודת מבטה של האקדמיה, יכולה לעיתים לגרום לנו לפספס את הנשמה. כולנו רואים לנגד עינינו את התפרקות הערכים והמוסר של תרבות המערב, וזה הזמן להבין שיש דבק אחד בעולם עבורנו, וזוהי התורה. פעמים רבות דווקא השכל ותפיסת המציאות יוצרים בדידות גדולה, בעוד שחיבור יהודים יכול להביא לאהבה ורוגע.

"ההתוועדות נמשכה ודיברנו על כך שאמונה אינה סותרת לימודים אקדמיים וחיים מודרניים. הסטודנטים מאוד התעניינו ושאלו, בעיקר על החיבור בין חיים של תורה ומצוות לעולם התרבות ולעבודתי בטלוויזיה. עניתי כי לדעתי הדברים מתמזגים בטבעיות, כי כשאתה עובד את ה' ומקבל שליחות, זה הדבר הנכון ביותר לעשות כרגע והשליחות הזאת היא חלק מרכזי מעבודת הבורא. "את יכולה לנחש שלא פספסתי דיבור על התבודדות… סיכמנו שאחרי ההרצאה כל אחד יצא החוצה, יתבונן בשמיים וידבר עם ה'.

המלצתי במהלך ההתבודדות לעשות חישוב עם עצמך: האם הידע, הטכנולוגיה והדימויים שספגת מהתקשורת ומהתרבות עד היום, עזרו לך להיות שמח ומאושר. אם לא, כדאי לצרף את הנושא הזה לשיחה עם ה'… וכך נפרדנו". במהלך הלילה דיברו גם ניר ונעמה מנוסי וסיפרו את סיפורם האישי. ניר – המגיע מהאקדמיה, סיפר על דרכו מחוקר ביקורתי בלימודי תואר שני בפילוסופיה למשתתף נלהב שלומד תורה ומתחבר אליה ממקום פנימי ואישי. נעמה דיברה על מתן תורה כיום חתונת כנסת ישראל והקדוש ברוך הוא, ותיבלה את דבריה במסרים עמוקים על זוגיות ונישואין.

היא הצליחה להדגים בצורה מרתקת איך ההתנהלות בקשר הזוגי משקפת את הברית בין הקדוש ברוך הוא לעם ישראל, והותירה את הסטודנטים עמוסים במחשבות חדשות לצד טיפים מעשיים. "החג כולו היה נפלא ביותר", משתף ניר מנוסי בתחושותיו, "עם פסיפס מגוון של נשמות – דתיים ולא דתיים, מתקרבים, וגם כאלה שהתרחקו מהדת ומגששים את דרכם חזרה.

הייתה פתיחה של הלבבות וכל כך הרבה אנשים קיבלו חיבור מחודש אל התורה ואל היהדות שלהם. אלה אירועים מאוד משמעותיים, גם אני ואשתי התחזקנו והחלטנו ליצור עוד אירועים כאלה. אחד הרבנים דיבר עם המשתתפים בהתלהבות לקבל על עצמם ללמוד יותר תורה במהלך השבוע, והוא עשה את זה כל כך מקסים, עד שכולם נענו וקיבלו על עצמם קבלות ששימחו אותם". 'מתן תורה פרטי', כך הגדירו הסטודנטים את הלילה העמוס והמרתק הזה.

מי קופץ למים?

קרניים ראשונות של שחר צבעו את השמיים, כאשר שיירה נרגשת יצאה ממתחם האירוח ועשתה את דרכה בינות לעצים עד שהגיעה אל אחד המעיינות הסמוכים. לקולות הטבע המתעורר, התיישבו הסטודנטים מכורבלים מצינת הבוקר ומאזינים להסבר על הטבילה ביהדות ובחסידות. עבורם, זוהי חוויה ראשונית לחלוטין, המלווה לעיתים באמונות קדומות שליליות.

באותם רגעים, הם נפתחו לשמוע, להבין ואף לטבול בעצמם. שירי נשמה, ניגונים וברכות השחר ליוו את הטבילה, לאחריה יצאו הסטודנטים בתחושה מטוהרת ורעננה. את המשך העלייה למתחם האירוח והתפילה הם עשו בשירה ובשמחה אדירה.

או אז הגיע הרגע שהוגדר כרגע השיא של החג כולו: מעמד קריאת עשרת הדיברות. הסטודנטים, שהתכוננו כל הלילה ולמדו את משמעותו של המעמד עמדו נרגשים ודרוכים לשמיעת כל מילה, והאווירה היתה מחשמלת. 'אנכי השם אלוקיך' זעק בעל הקורא ורטט עבר בקהל.

כך זכו לשמוע מאה צעירים מרחבי ישראל את קריאת עשרת הדיברות בחג מול ספר תורה פתוח, לראשונה בחייהם. לראשונה, אך ממש לא הפעם האחרונה. רבים מהם הצהירו כי כעת לא יעבור עליהם חג שבועות בלי לשמוע את קריאת עשרת הדיברות בבית הכנסת. את סעודת החג החגיגית ליווה גרילמן מקצועי שערך במקום 'על האש' באופן המותר לכתחילה ביום טוב.

פלטות בשרים מפנקות הונחו על השולחנות והיוו את האות להמשיך באווירת השמחה והריקודים. לאחר הסעודה פרשו הסטודנטים למנוחה קצרה ונפגשו שוב לסיור מודרך בחבל הארץ היפהפה בו הוקם המתחם. את הרגעים האחרונים של החג ניצלו המארגנים ליצירת סבב החלטות טובות עוצמתי במיוחד, שבו סיכמו הסטודנטים את החוויה המופלאה שעברו במהלך 24 השעות האחרונות. נראה היה שאיש לא רוצה שהחג יצא והאווירה המיוחדת תתפוגג.

שלושה כוכבים הפציעו בצאת החג, ואחרי ההבדלה הגיעה ההפתעה: 'אפטר פארטי' שכלל דוכני אוכל, פיצות אישיות, כנאפה ובירות ולצידם מופע מוזיקלי אמנותי. המופע נמשך ונמשך עוד הרבה מעבר למתוכנן, אף אחד לא רצה לעזוב.

גואה אחרת

בסמינר 'הבית היהודי – רוח אחרת' שהתקיים בבית מאיר, השתתפו כשמונים צעירים מכל רחבי הארץ, יחד עם מנהל 'רוח אחרת', הרב רפאל כץ, ועם הרב ארז משה דורון והרב יפתח שילוביץ. את הארגון הלוגיסטי ביצעו בנאמנות שמואל ברקמן ואשתו – שהיו שליחי הבית היהודי בגואה כחמש שנים והתמסרו לקיום האירוע מהחל ועד כלה.

כאמור, הסמינר שמתקיים מידי שנה במדבר, עמד בספק לאור המצב הביטחוני, אך תגובות המשתתפים בשנים שעברו לא הותירו אפשרות של ביטול. "בלעדיכם לא יהיה לי חג" הזהירו החבר'ה בחיוך, ואכן ברגע האחרון הוסבה אכסניית האירוח בבית מאיר לסמינר שבועות עוצמתי ומרגש. הסמינר נקרא בשם 'רק החזיקו עצמכם יחד' – משפט הלקוח מדברי רבי נחמן מברסלב ומשקף היטב את המגוון העצום של המשתתפים והכמיהה לחיבור ואחדות אחרי שנת בדידות.

מאמץ רב הושקע באווירה שפותחת את הלב ומאפשרת לדיבורים לחדור פנימה, אם זה בסעודות עשירות, בשירה משותפת ומחברת ובהרבה לב שניתן מהרבנים ומובילי הסמינר. איך זוכים לחדש את ברית הנישואין והקשר לקב"ה? מה זה אומר לקבל תורה? איך הופכים את הקשר למשהו חי, דינמי, קרוב ואוהב? שיעורים, סדנאות ומעגלי שיח מילאו את הלילה והיום. מעגלי השיח לגברים ולנשים העניקו זמן לכל אחד מהמשתתפים לחזק את חבריו מלב אל לב בהתמודדות עם ניסיונות ובהתחזקות יחד בקדושה דווקא בתקופה הזו. את מעגל הנשים הנחתה גב' עדי כץ, ונשות הצוות יצרו מרחב מוגן של תמיכה וכלים להתמודדות ברגעי משבר.

לאורך הלילה כולו התקיימו שיעורים ולימוד תורה עצמאי, מלווה בכיבוד עשיר, קינוחים חלביים ופינוקים והרבה ניגוני שמחה שפותחים את הלב. לקראת סופו של לילה גדוש הועברה סדנה שעסקה בנושא עבודת ההתבודדות ונתנה כלים מעשיים לכינון הקשר הפשוט, העמוק והחי עם הקדוש ברוך הוא.

הסדנה כללה יציאה לתרגול בשטח, לפנות בוקר, עם עלות קרני השמש הראשונות. יחידה נוספת עסקה בדוד המלך ובכוחם של פרקי התהילים שכתב, כשמיד לאחריה התיישבו כל המשתתפים במשך זמן לומר בצוותא מזמורי תהילים יחד עם תפילה משותפת על עם ישראל כולו. יחידה נוספת עסקה בבעל שם טוב הקדוש, מייסד תורת החסידות, ובאור המיוחד שהחסידות הנחילה לעולם.

הרב ארז משה דורון, האורח שליווה את מהלך החג כולו, כבש בסגנונו המיוחד את המשתתפים. את אחד מהשיעורים הוא פתח בשאלה: "מה הקשר בין עוגת הגבינה לחג השבועות?" ודיבר בעמקות ובפשטות על קונפליקט הידיעה והבחירה, דרך דבריו של רבי נתן מברסלב על איסור הערבוב בין בשר וחלב. יהודי מתנהל בעולם עם שני ההפכים הללו – מצד אחד הכרה ואמונה שהקדוש ברוך הוא מנהיג ומשגיח כרצונו את העולם, ומצד שני הוא הטיל עלינו את הבחירה והחיוב לפעול נכון בעולם, ועלינו לחיות עם שני ההפכים האלה ולבחור נכון במציאות. גם בסמינר זה רגע השיא התרחש במעמד קריאת עשרת הדיברות – ליבו של חג השבועות. את המעמד ערכו עם חופה מרגשת, ממש "יום חתונתו – זה מתן תורה". המעמד, בליווי ניגוני נשמה, ריגש עד דמעות.

עיניים לחות

סבבי הסיכום בכל אחד מהסמינרים העידו על חוויה יוצאת דופן עבור המשתתפים: "בפעם הראשונה הבנתי מה באמת קרה בשבועות ואיך זה קשור אליי" אמרה סטודנטית צעירה מהצפון, בסמינר של חב"ד בקמפוס. "החג הזה מותיר אותי עם הרבה מחשבות על החיבור שלי לתורה ועם רצון עז לחזק ולהעמיק את הידע שלי בתורה", שיתף סטודנט נוסף.

במעגל זה נאמרו החלטות טובות בקול, כשכולם מחזקים אחד את השני ומעודדים להצליח ולהתמיד בהחלטה שלקחו על עצמם. "כשהגעתי, כבר לא זכרתי לאיזה חג אני מגיעה, משום שמזמן איני מציינת את החגים", סיפרה משתתפת במעגל הסיכום של החג בסמינר הבית היהודי, "אני מודה לכם על חידוש הקשר שלי עם החגים ועם היהדות" הוסיפה בעיניים לחות.

משתתפת אחרת שיתפה כי המפגש העניק לה בחזרה את הגאווה היהודית שלה, לאחר שתקופה ארוכה היא כבר אינה חשה שייכת ובטח שלא גאה ביהדותה, והחג הזה עורר בה מחדש את הכבוד והשייכות לעמה. במעגל הסיכום בסמינר הבית היהודי דיבר הרב ארז משה דורון שביטא את תחושות המשתתפים במילים ואמר: "דווקא בתקופה כזו של אתגרים וניסיונות רבים והרבה הרבה לבד, ה'ביחד' הזה נותן כוח ומעניק אמונה ותקווה. למרות שבתחילה עלתה תחושה מהמשתתפים שאולי כל החגיגה הזו היא לא בסדר, ואיך אפשר לחגוג כאשר אחרים נמצאים בקו האש ומתמודדים, אך דווקא כשאנו יחד ומתחברים, אנו יוצאים לאחר מכן עם האור הזה החוצה ומשפיעים על עוד המון מעגלים נוספים שיחברו בעם וימתיקו 'דינים' בעם בעזרת השם". הרב רפאל כץ מנהל הארגון מספר כי לראשונה השתתפו בסמינר החג גם צעירים בעלי רקע חרדי, כשהם משתתפים גם במעגלים שונים שמקיים הבית היהודי לאורך השנה.

זהו הסמינר הראשון שבו השתתפו גם הצעירים הללו, ובמעגל הסיכום הם דיברו בסגנון שונה משאר המשתתפים אך לא פחות מרגש. הם שיתפו בהבנה שיש להם אוצרות שהם אינם משתמשים בהם, והם צריכים להתיידד איתם מחדש. "בערב החג קיבלתי הודעה מצעירה", ממשיך הרב כץ, "שכתבה לי כי ראתה את הפרסום ורצתה לשתף אותי בכך שלפני עשר שנים היא השתתפה בסמינר שבועות כזה ושם אמרה בליבה 'נעשה ונשמע', ומשם התחילה הדרך שלה ליהדות".