תקווה בלתי אפשרית

תקווה בלתי אפשרית

שום דבר מיוחד לא ניכר על נתנאל ורות-נחמה גזית, למעט הנינוחות. הם מקרינים רוגע אינסופי. יש תחושה באוויר שהם פיצחו איזו נוסחה לזוגיות נטולת מתח – רף שהוא בגדר חלום לרבים מהזוגות המודרניים. אבל התובנות שיש להם על זוגיות לא באו להם בירושה. מסע מטלטל נפש עבר על שניהם – עבור נתנאל אלו נישואים שלישיים ועבור רות אלו נישואים שניים.
גירושים הפכו לצערנו לתופעה שכיחה יחסית, אבל נראה שדרכם של רות ונתנאל הייתה מפותלת במיוחד. שני בני הזוג, שהתחילו את דרכם כחילוניים לכל דבר, הם כיום ברסלבים אדוקים שמשיקים יחד מופע חדש על התמודדות עם משברים בדגש על העולם הזוגי. המופע מיועד לנשים בלבד, אבל את התובנות החשובות הם חולקים איתנו כאן, על גבי הנייר. אני פוגשת אותם כשמאחוריהם כבר ארבעה מופעים שהצליחו לגעת היטב בלב הקהל, גרפו מחמאות ואיך לא – העלו גם דמעות צורבות.
אז איך נולד הרעיון של המופע? מאיפה הכל התחיל?
רות: "זה התחיל מסתם ערב שגרתי בבית. שנינו שרנו וניגנו ("רות שרה מדהים. אני כמורה למוזיקה יכול להעיד באופן אובייקטיבי" מפרגן נתנאל), ואז חשבנו יחד על רעיון של מופע זוגי.
"רצינו להעביר את העוצמה והיופי שמצאנו אצל רבי נחמן יחד עם הניסיון וההתמודדות הזוגית שלנו, שהיא בהחלט לא שגרתית. לשתף בחוויה הבלתי־נתפסת שיש בזוגיות טובה ומפרגנת שזכינו לה אחרי חמישים שנות ייסורים. ברקע אנחנו מספרים את הסיפור שלנו, שהוא מעניין וכואב, אבל גם תוך כדי שוזרים רעיונות של רבי נחמן איך לצאת ממשברים ומה העצות המרפאות של ברסלב למי שחווה קשיים".
נתנאל: "המופע יוצא מהסיפור האישי שלנו אבל הוא לא ביוגרפי. הוא רק דוגמה לאיך אפשר ורצוי להתמודד. לאו דווקא בהקשר הזוגי, אלא בכל נושא שאדם נתקל בו ומרגיש שנתקל בקיר בלתי עביר. רות שרה ואני מלווה אותה באורגן, ואחר כך אני קם ונותן זווית חדשה להתבוננות על העצות המוכרות של רבי נחמן. למשל, האמרה 'אין שום ייאוש בעולם כלל' זו האמירה הכי מפורסמת בברסלב ודווקא היא לא עושה את העבודה. העולם כבר הפך אותה לקלישאה. צריך להחיות אותה, לתת לה רענון. בעקבות מה שעברנו, גם אני וגם רות במסלול האישי והזוגי, אנחנו יכולים להגיד מה זה אומר לנו באמת 'אין ייאוש בעולם כלל', איך לא מתייאשים אחרי שהכל נראה רע ואין תקווה לעולם נורמלי יותר. אנחנו רוצים להביא לאמירה הזאת זווית אחרת, אותנטית וחיה יותר".
רות: "נתנאל הוא כמו פרה שרוצה שיחלבו אותה (צוחקת). הוא מלא־מלא בתורה של רבי נחמן רופא הלבבות, מלא בהשגות ובתובנות, בגלל מי שהוא באופן כללי וגם בגלל החיים שעבר. אלו דברים שיכולים לעזור, להושיע. כל אחד מסתובב בעולם הזה עם לב כואב. כולנו מכונסים במחשבות ולא מרגישים כלום. הניגונים פותחים את הלב ואז אפשר קצת להרגיש, ואחרי שמרגישים אפשר לשמוע עצות מרפאות של רבי נחמן שבאמת עושות פלאים. אנחנו מביאים את הסיפור שלנו כדי להראות גם איך מתמודדים עם משברים בזוגיות, ואיך העצות מתקשרות לבעיות הקטנות, היום־יומיות, שפוגשות כל זוג מודרני ממוצע".

אי אפשר ואין צורך
התבוננות קצרה בזוג הנחמד הזה מספיקה בשביל לקלוט שהם לא מנסים למכור לקהל סיפור פיקנטי סוחט דמעות שבסופו מסר דידקטי. הפשטות והכנות שבה הם מדברים חודרים עמוק מבעד לשכבות ההגנה המוכרות, והם גורמים לי להבין שגם לביטוי הלעוס והמוכר, 'זוגיות ויחסים', יש פינות נסתרות. כשאני מנסה לדלות מהם מידע על עברם הזוגי, ניכר בעליל שלא נוח להם לדבר על בני זוגם ההיסטוריים. רכילות, ואפילו זו הקלה ביותר, כלל לא מדברת אליהם. רק מה שהוא 'לצורך', שבא כדי להבין את המקום הלא־פשוט שמהם צמחו, הם מוכנים לשתף. השלווה שמשתקפת בעיניהם לא מסגירה את הדרמה שליוותה אותם לאורך כל חייהם.

נתנאל (53) גדל במדרשת שדה בוקר למשפחה חד־הורית, חילונית. "ילדות לא קלה", הוא מעיד. "בעת ההיא גירושין היה דבר יוצא דופן, והתביישתי בזה מאוד. למדתי בתיכון מיוחד לחינוך סביבתי, תיכון ניסיוני, שבו למדו בני האליטה שגרו בסביבה, וחזרתי בתשובה במהלך השירות הצבאי, אחרי מלחמת שלום הגליל.
"בהתחלה הצטרפתי לעולם החרדי הקלאסי, ולמדתי בהתמדה וברצינות בישיבה לחוזרים בתשובה, 'נתיבות עולם', שבבני ברק. אחרי זמן מה הציעו לי שידוך מבית חרדי אורגינלי, ואני ראיתי בזה מחמאה והסכמתי כמובן לשידוך. משם בקצרה: אחרי עשר שנים מתחילת הנישואים מצאתי את עצמי לבד עם שישה ילדים קטנים. הקטנה, שהייתה אז יונקת עדיין, הלכה באותה תקופה לאמה, אבל גם היא עברה אליי אחרי כמה שנים. זו הייתה תקופה מלאה בקשיים ובמהמורות עד שהגיעה ההחלטה לפרק את החבילה".
מה גרם לכישלון? העולמות השונים שמהם באתם?
"זה אכן שני עולמות שונים. בעל תשובה יכול לדעת את הש"ס ישר והפוך אבל הוא נשאר עם מנטליות של קיבוצניק. זה דבר שהיום, אחרי שלושים שנות תשובה, אני יודע שאי אפשר לשנות אותו ולא צריך לשנות אותו. להפוך להיות חרדי דוס מבני ברק אי אפשר בלי להיוולד מחדש לגמרי, וזה בהחלט בא לידי ביטוי בזוגיות.
"באותה תקופה, המוטו שלי היה שנתגבר על הקשיים. כבן להורים גרושים  משאת נפשי הייתה להקים בית נאמן שלא יהיה כמו הבית של ההורים שלי. הייתי חדור שליחות להצליח בשעה שזה אולי לא היה מציאותי".

מלכודת דבש
מה עושה גבר שמוצא את עצמו עם שישה ילדים לבד?
"זו מציאות מטורפת אבל יש בה גם קסם. יש קסם בחד־הוריות וזה דבר שצריך לדבר עליו. כאן אתה בעל הבית, אתה עושה מה שאתה רוצה. אני מזהה את זה בהמון משפחות חד־הוריות, וזו הסיבה, לדעתי, שהרבה גרושות לא רצות היום להתחתן עוד פעם. יש "רווח", כביכול, בחד־הוריות: אתה לא צריך להתמודד עם דעה של עוד בן־אדם, עם רצון של עוד מישהו. כמובן, הקושי הוא כמובן בלתי נתפס. לכבס, לגהץ, להכין שבת, לנקות את הבית. באותה תקופה לא עבדתי חוץ מלימודי מוזיקה קצת. התפרנסתי מקצבאות ילדים (3,700 ₪) ואיכשהו התקיימנו. גם קיבלתי קצת קצבה מהכולל. בין הזיווג הראשון לשני גיליתי את רבי נחמן מברסלב. אחי, ה' ישמור אותו, רב חשוב בברסלב, הביא לי את ליקוטי מוהר"ן ואמר לי שאני חייב לקרוא. קראתי אותו תוך לילה אחד. אחר כך התחלתי לחפש בעצמי ספרים של ברסלב והפכתי להיות ראש כולל ברסלב בביתר".
ספר לי על התובנה החשובה ביותר שלקחת איתך מהזיווג הראשון?
"בפן השלילי, מה שאני לקחתי מזה זו התמודדות תהומית. אכזבה. שבירה של כל חלום. בפן החיובי – התובנה הזוגית שעלתה בי הייתה שצריך למצוא חברה לחיים. זה שיש מצווה להוליד ילדים בתוך הזוגיות, עדיין לא אומר שזו הזוגיות. זו יכולה להיות לכל היותר תוצאה מוצלחת שלה.
"אני הייתי מכור לתלות יתר, כך אני קורא לזה. בן אדם שמכור לאישור מאחרים. כשאין לך אישיות בנויה אתה מחפש, כמו ילד, אישור מכל הסביבה שלך. כשזה עובר את גבול הטעם הטוב זה מגיע לתלות יתר. באתי מבית מרוסק ללא כל הכנה או דוגמה אישית טובה, ונכנסתי למערכת עם מעט מאוד כלים שגם הם היו חלשים. בדיעבד אני מבין שלא הייתי מוכן לזוגיות בשום צורה. אולי, במבט לאחור, יכולתי לראות שאני עומד ליפול לתהום נוראית, אבל אז לא היו לי כלים לבחון את זה. אדם שלא בנוי מספיק לזוגיות לא יכול שלא ליפול למערכות יחסים של שליטה וחוסר שוויון. זה כמעט הכרחי שזה מה שיקרה לו. השליטה והתלות מזינות זו את זו במערכת היחסים".  

הזקן והים
אבל גם הזיווג השני של נתנאל לא הצליח. את נעמה (שם בדוי), גרושה עם ילדים, הכיר בשידוך, והנישואים עלו על שרטון והסתיימו כעבור כמה שנים.   
תוכל להסביר לי מדוע נפלת עוד פעם לטעות?
"אפשר לומר שעליי נכתב הפתגם 'מן הפח אל הפחת'", הוא אומר בחיוך עצוב. "נישאתי בשנית לאישה מוצלחת אמנם, אבל הגעתי עם אותם כלים שבורים, חוסר בשלות ותפיסה שגויה של מערכת הנישואים. חיפשתי בה את כל מה שהיה הפוך ממני. טענתי שאני צריך קצת צחוקים, קצת להתאוורר ממה שעברתי בנישואים הראשונים, וזה בדיוק מה שהיא נתנה לי. החזקנו מעמד ביחד שש שנים, אבל הקושי היה רב והפערים היו גדולים. צריך להבין שגרנו ביחד בבית אחד עם עוד 12 ילדים שלא הייתה להם אותה מנטליות, ובנוסף לזה נולדו לנו אחר כך עוד שתי בנות משותפות. זה היה סרט ממש. זאת הייתה יכולה להיות קומדיה אבל זה לא היה מצחיק. גם לה היה קשה מאוד. בנישואים שניים מאוד קשה להודות ששוב טעית, קשה להבין שכל החיים שלך הלכו עוד פעם".
ובכל זאת גם הסאגה הזו מסתיימת. השבר הוא בוודאי עצום.
"זה היה שברון מוחלט. מצב של טוטאל־לוס. מצאתי את עצמי שוב במסדרונות הרבנות המום ושבור בתכלית. הרגשתי שאני לא מוכשר לחיים ובטח שלא מוכשר לזוגיות. הרגשתי שזה אבוד. רק רבי נחמן השאיר אותי מעל המים באותה תקופה. באתי לקדוש ברוך הוא בטענות מאוד קשות – איך זה שחלום חיי להתחתן ולחיות בזוגיות יפה שוב נכשל? איך יכול להיות שזה קורה שוב? הוא ענה לי שאני לא מבין כלום, שאני לא יודע מה אני צריך לעשות בעולם הזה ומה יהיה הסוף של כל הדבר הזה.
"עבדתי אז כמטפל במודעות עצמית בפרויקט בעכו ובנצרת, והייתי נכנס לכיתה ואומר לתלמידים שאני מצטער וחייב לשירותים – ושם בוכה במשך שעות כמו תינוק. בסופו של דבר החבר'ה מבית הספר השיגו לי קראוון על שפת הים, שם גרתי לבדי במשך כמה חודשים. קראוון בלי אור (הוא צוחק) וזה קצת סימל את המצב שלי. הילדים היו אז אצל אחי ובמסגרות שונות. כשצרחתי על שפת הים אחרי שסוף־סוף היה לי קצת שקט, גיליתי את הקדוש ברוך הוא מחדש. בן אדם יכול להיות בעל ייסורים גדול אבל עדיין לא לפגוש את הקדוש ברוך הוא. במצב של שבר, כשהחיים הגשמיים מתרסקים ויש אבדן דרך מוחלט, אתה פשוט מגלה בעל כורחך את המציאות הרוחנית. אתה מגלה שיש לך נשמה שמתקיימת בלי שום קשר לשאלה אם הפסדת את הילדים שלך או את הזוגיות שעליה עמלת. שהנשמה היא באמת קיימת עוד הרבה לפני שנולדת או הולדת את ילדיך. זה משהו שלמדתי באופן מובהק אצל רבי נחמן".
כאן רות מתערבת ומבקשת להוסיף: "דווקא במקום הקשה הזה, מקום של 'הזקן והים', חשוב להדגיש שזו לא הייתה חוויה של דיכאון. זו הייתה חוויה שבה אתה מבין שיש לך את עצמך, שאתה לא אבוד. אם יש שיחה עם הקדוש ברוך הוא וגם צחוק, זו בהחלט נקודה שממנה אפשר להתרומם. אם צוחקים במקום הכי נמוך אז זה אומר שיש לך את עצמך ויש אפשרות להתחיל תהליך של הבראה. אפשר להגיד לעצמנו שנצא בסוף, כי זו לא תהום שלעולם לא נוכל לצאת ממנה". נתנאל מסכים אך מדייק: "הזיהוי שלנו את עצמנו הוא גם מהקדוש ברוך הוא. זו נקודה דקה שצריך לשים לב אליה".

פשוט לדבר
את רות (55) פגש נתנאל לפני כשבע שנים, וסיפור היכרותם יכול לשמש חומר להצגת דרמה מרתקת. רות, גרושה ואם לשתי בנות, עמדה על מדרגות הרבנות בתום עשר שנות נישואים לבן זוגה שאותו הכירה בצבא. ילדותה עברה עליה בקיבוץ דפנה שבצפון שם גדלה עד הגיוס. "ילדותי הייתה חצויה", היא מספרת, "מצד אחד מלאת דשאים ונחלים, מלאת יופי, ומצד שני מציאות ביטחונית מאוד קשה. לא היינו גרים עם ההורים, ולמעשה, מהיום שנולדתי לא הייתי עם הוריי חוץ מכמה שעות אחרי הצהריים. זה היה לי מאוד קשה. גידלתי את עצמי. היום אני מדברת על זה הרבה עם נתנאל כדי להבין כל מיני התנהגויות שלי".
במבט לאחור, רות נוטה לראות את משבר הנישואים שחוותה כתוצאה מחוויית הבדידות שליוותה אותה מילדות. "אפשר להגיד שבמערכת הזוגית לא תפקדתי ממש טוב. הייתי כמו ילדה קטנה, נגררת ומובלת. לא הייתי בוגרת. במובן מסוים גם לא היה לי את עצמי. כל התהפוכות שעברתי אחר כך גרמו לי לגדל את עצמי".  
גם רות, כמו נתנאל, חשה שהגירושים היו משבר מהותי בחייה, אך שלא כמוהו הקדישה את הזמן שנפער מולה ריק ומאיים, לתהליך ארוך של גדילה וצמיחה אישית.
"גירושים זה דבר שובר ומפורר. מה עושים מפה? הרגשתי את עצמי ילדה קטנה ומפוחדת. הייתי ממש כמו כד שנשבר לרסיסים קטנים־קטנים ועכשיו צריך למצוא את כל החלקים ולהדביק מחדש. לא הלכתי לפסיכולוג וגם לא הייתי בדיכאון, פשוט דיברתי עם ה'. הייתי הולכת כל יום לנחל שזרם סמוך לביתי ושם מדברת עם ה' שעות. זה ממש הציל אותי והחזיק אותי בחיים".

כביש הדמעות
באותה תקופה עברו שתי בנותיה להתגורר עם אביהן שחזר בתשובה באותה עת והתחתן מחדש. רות מתארת את המצב שיכול להוביל בקלות לכעס ולקנאה, בהשלמה גמורה. "אמרתי לעצמי שאם זה מה שה' רוצה, לתת לי זמן לבדי כדי לצמוח בעצמי, זה מה שיהיה. עם הבנות הייתי בקשר כמעט יום־יומי. עבדתי מבוקר עד לילה כדי לייצב את עצמי וכדי למלא את החלל שנוצר. במקביל עסקתי גם ביצירה: פיסלתי שושנים מפימו, דבר שאני עושה עד היום, כבר 33 שנה".
לפני שאנחנו עוברות לדבר על הנישואים השניים (והמוצלחים), רות משתפת בעוד פרט בלתי שגרתי:
"את אשתו של הגרוש שלי הכרתי עוד לפני כן. היו לנו יחסים טובים והיא זאת שבסופו של דבר הכירה ביני ובין נתנאל. בכל אותן שנים של בדידות הייתי מדברת איתה הרבה ונעזרת בידיעותיה כמטפלת ברפואה סינית. אהבתי את הגישה ההוליסטית שהביאה, המציעה שלוות נפש במקום מלחמות אין־סוף. המצאנו דבר כזה שנקרא 'כביש הדמעות': פשוט נכנסים לאוטו ואת כל הכאב הגדול והנורא פורקים וזועקים לה'. זה מרפא וזה בדוק. אני ובעלי מדברים על כך, שלפעמים אנחנו מפחדים ולא מסכימים לפגוש את הרגשות שלנו במשך שנים, אבל כשאנחנו נפגשים סוף־סוף עם הרגשות שלנו ופורקים אותם – זה עוזר. יש שני סוגים של בכי: בכי של התמסכנות ובכי שמרפא. אם בשעת בכי אנחנו מצליחים לפגוש את הילד המפוחד, הנטוש והכאוב שנמצא אצלנו בפנים, ואנחנו נמצאים איתו שם בלי לפחד – זה מרפא. שמים את הכאבים על פני השטח ונרפאים. אני זעקתי את נשמתי שנים. הזעקה היא לא רק זעקת כאב, היא גם חדווה על היכולת לטפל בעצמי, לרפא את עצמי".

מהתיקון שלך לא תברח
על ההיכרות הבלתי־רגילה עם נתנאל היא מספרת: "כבר בפגישה השנייה שלנו אמרתי לו שמה שחשוב לי ביותר זה הכבוד בין הבעל לאישה. איך יישמעו הדיבורים ביניהם. היה לי ברור שזה מה שיוביל לזוגיות טובה. כששני אנשים בוגרים רוצים להקים בית משותף והם יודעים שהדבר הכי חשוב זה הכבוד – זה יכול להצליח. היום אני יכולה להגיד על זוגות אחרים בתוך שנייה, ולא מתוך התנשאות, האם הם מכבדים אחד את השני, ממש ממילה אחת של הבעל או של האישה".
מתוך מה שעברתם במסלול הזוגי הלא־פשוט, מה אתם יכולים לומר על זוגיות בעולם המודרני? מה האתגרים המיוחדים של התקופה שלנו?
נתנאל: "אחד הדברים שאנו עוסקים בו בהקשר הזוגי הוא: מין אחד, האמנם? אנחנו חיים בדור של טשטוש הגבולות בין גברים ונשים. העולם החילוני לקח את זה מאוד רחוק אבל גם אנחנו הדתיים חיים בעידן שבו היטשטשו ההבדלים. 'אני בקריירה שלי את בקריירה שלך, לך האוטו שלך ולי האוטו שלי, אני אשמור על הילדים היום ומחר את'. ככה זה נשמע היום, ולרוב זה לא טוב. גם תקשורת נעימה ונימוסית יכולה להישמע אצל זוגות, אבל מתחת לפני השטח יש המון חוסר סיפוק כי גברים לא מבינים מה זו אישה ואישה לא מבינה מה זה גבר. בתהום הנפש עדיין נשאר משהו שונה לחלוטין וזה צץ. חוסר בהבנה על השוני בינינו גורם להמון חיכוכים וחוסר תקשורת, וזוגות לפעמים לא מבינים איך הם הגיעו לכזאת תהום ולכזה פער".
רות: "אני רוצה להוסיף שבזיווג שני אדם מגיע עם תובנות עמוקות יותר למערכת, אבל זה לא כליל השלמות. חשוב לי להדגיש את זה כי לפעמים אנשים ממהרים לחשוב שיהיה להם טוב יותר עם מישהו אחר ושעדיף להתגרש. אך האמת היא שהיכן שנכשלת בעבר – תיכשל או תתמודד במערכת הבאה. את אותו שיעור שלא עשית שם תצטרך לעשות כאן. מידות לא מתוקנות תצטרך לתקן ולא משנה איפה תהיה. זה לא שעכשיו רק זכית ואין יותר התמודדות".
נתנאל: "שמעתי נתון מאדם שעובד ברבנות, ש-80% מהנישואים בזיווג שני נגמרים בגירושים. זה באמת מזעזע לחשוב על זה. כמו שרות אמרה, הזיווג השני מתחיל מהמחשבה שעצם ההחלפה של בן או בת הזוג תפתור לי את הבעיה. זה בוודאי לא נכון. אני ממליץ ואפילו מבקש מכל הגרושים והגרושות שלא להיכנס למערכת שנייה בלי ליווי והכנה ראויים. הבחירה של בן הזוג השני היא סבוכה לאין ערוך מהבחירה של בן הזוג הראשון. זוגיות זה דבר שצריך ללמוד, ובזוגיות שנייה על אחת כמה וכמה".
אתה יכול לתת לי דוגמה לעצה מן המופע בנושא זוגיות שקשורה גם לתורתו של רבי נחמן?
נתנאל: "באופן כללי רבי נחמן חזה באופן מדהים את בעיות הדור של ימינו, שהן בעיקר חוסר אמונה מצד אחד והרגשה של 'כוחי ועוצם ידי' מצד שני. יש עצה מיוחדת מתורתו שקשורה בקשר הדוק לעולם הזוגיות והיחסים. יסוד העצה הוא, כמה שזה נשמע מתמיה – הוא התמימות. עיקר הקושי הוא בהבדלי שפה עצומים בין גברים לנשים. אישה מדברת על רגשותיה והגבר חש מותקף, או שגבר שותק כשהוא טרוד בענייניו והאישה חווה אותו כמנותק. היכולת להבין את שפת בן המין השני אינה יכולה להילמד על ידי חוכמות חיצוניות, בגלל עומק הפער שבין המינים. האישה תתעקש לחשוב שהוא מנותק והאיש יחזור להרגיש שהוא מותקף, גם כאשר מובן להם בשכל שזה הבדל מגדרי ולא פגיעה אישית. כאן התמימות יכולה לעזור; איפה שהשכל מפסיק לפעול.
"התמימות היא שריר בנפש שאם נחזק אותו ונתאמן לפעול דרכו לא נרגיש כל הזמן בתסכול מתמיד. אם נתרגל לכך שאיננו מבינים הכל ושעלינו להיפתח מחדש, בתמימות לגמרי, אל עולם שונה לחלוטין – נוכל להכיר את השני באמת.
"רבי נחמן היה מגדלור שהאיר כל יהודי וראה בו בחינת יהלום יקר שמאיר את כל העולמות. אם כל אחד ימצא את הקשר לעצמו בצורה הנכונה הוא ידע את הערך האמיתי שלו ושל זולתו. כל המריבות והחיכוכים שנובעים מן ה'אגו' יתמסמסו. הערך הפנימי שנובע מההכרה שאנו באמת בנים לה' מביא ישירות להרגשה שאנחנו אוהבים את עצמנו, את הנקודה הפנימית שלנו, ומתוך כך גם את זולתנו".
אני נפרדת מבני הזוג שהותירו בי חותם של אמת. תובנות שנרכשו בדם, יזע ודמעות הן מוחשיות ובעלות משקל פי כמה מערמת הקלישאות המוכרת והלעוסה. דברים היוצאים מן הלב – נכנסים.

———–

הייתי היום שמעון פרס!
לרב אליהו בן סימון, יועץ נישואים ומטפל זוגי מטעם מכון ינ"ר מזה 12 שנה, עיניים שראו הרבה מהמורות וניסיונות שיקום בתחום הזוגי. זוגיות שנייה, כך הוא סובר, היא שונה מהראשונה בנושא אחד מורכב ורגיש – הילדים, אך אינה שונה בהרבה מזוגיות ראשונה מבחינת דפוסי החשיבה והפרקטיקה הזוגית.
"הכלים והתובנות של הזוגיות הראשונה תואמים לאלו של הזוגיות השנייה. לעשות מזה עסק מיוחד זו החטאה לאמת, כיוון שהתנאים להצלחה בזוגיות הם אותם תנאים. בשני המקרים, גם במערכת הראשונה וגם בזו השנייה, הזוג צריך להידרש לשני מוקדים: א. ידע כיצד לתפעל זוגיות. אם יש קונפליקט איך פותרים אותו, ואם הרצונות של שנינו מנוגדים – באילו כלים להשתמש על מנת שלא יהיו בעיות. ב. עבודת המידות או עבודה עצמית על יכולת ניהול הרגשות. איך אני חולק דברים, איך אני מביע את עצמי.
"אלו שני מוקדים שילכו איתנו לכל זוגיות שתבוא לנו. אולי סיפור הרקע ישתנה, אבל הקושי יישאר אותו קושי.
"אביא לדוגמה מקרה מיוחד שהגיע אליי לקליניקה: גבר בתחילת שנות השבעים לחייו, הגיע אלי עם קשיי זוגיות, כאשר הוא נשוי בשלישית(!). מדובר היה באדם אינטליגנט, נשוא פנים, חייכן, חכם וחביב. היה בו קסם מיוחד ונפש רומנטית ששרדה את כל הקשיים והכשלים בחייו. דיברנו בטיפול על הזוגיות הראשונה והשנייה שהסתיימו במפח נפש, ועל זו השלישית – שגם בה התגלעו קשיים. זה היה מורכב מאוד, כיוון שהיו לו ילדים משתי מערכות הנישואים וגם לה היו ילדים מנישואים קודמים. ממש כמו תשבץ.
"הזוג הזה עשה עבודה ארוכה ומדהימה ביחד. שניהם היו מאוד רציניים ומגויסים למטרה. שניהם גם היו מספיק שבורים כדי להבין שהם צריכים לעבוד על זה.
"בפגישה האחרונה, תוך כדי דברי הסיכום, המטופל רצה לומר משהו רגיש וביקש את רשות רעייתו. הוא בקושי הצליח לדבר. הוא אמר לי כך: 'חשבתי לעצמי בשבועות האחרונים שאם הייתי עושה את הטיפול הזה בזוגיות הראשונה – הייתי מאוד מצליח. אם הייתי עושה את התהליך הזה בגיל עשרים וחמש, הייתי היום שמעון פרס'. אותו אדם מוכשר ובעל קסם התקשה לממש את עצמו בחייו רק בגלל האנרגיות הרבות שהשקיע בלשרוד את מלחמות הנישואין ואחר כך את מלחמות הגירושין.
"אם יש זוגיות טובה, אם יש משפחה מתפקדת – אז יש לנו כנפיים ויכולת לממש את הפוטנציאל שלנו במלואו. אם אנחנו עסוקים בהישרדות לא נוכל להפנות את הכוחות להצלחה ולשגשוג בתחומים אחרים".
מה אתה ממליץ לאנשים שחוו זוגיות מייסרת ומבקשים הזדמנות שניה?
"אנשים כאלה ניצבים בפני צומת מאוד מיוחדת: יש להם הזדמנות לבחור במודעות יותר גדולה את הזוגיות שלהם. בזוגיות שניה הם על פי רוב בוגרים יותר, מנוסים יותר, והכי חשוב – מכירים את עצמם טוב יותר אחרי כל מה שעברו. אני ממליץ לא לפספס את ההזדמנות לבחור נכון, לבחור בזוגיות טובה יותר, וכדאי לשם כך להילוות לאיש מקצוע כדי ללמוד יותר על עצמי ועל זוגיות. מהצד ההפוך אומר שלא כדאי לבחור בבן/בת הזוג מתוך מקום תועלתי. הבחירה צריכה להיות מתוך התאמה, מתוך תיקון, ולא לשם "עסק" שצריך להוסיף אליו גורם נוסף כדי שיתפקד.
"הנושא הרגיש הוא, כמו שאמרתי – הילדים. כאן אפשר להוסיף משפט חשוב: האהבה לילדים של בן/בת הזוג פחות חשובה מאשר הכבוד והאכפתיות. לא רצוי להישאב לתוך אידיאל כוזב של 'אני אהיה תחליף לאב/לאם הבעייתיים'. לא נכון להכניס אדם שהוא לא ההורה הביולוגי לתפקיד הזה. המשקל צריך להיות על כבוד ודרך ארץ כלפי הילדים ופחות על הרצון להיות אמא או אבא שלהם".

אהבת את המאמר? שתפו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד מאמרים שיכולים לעניין אותך

מצאתם טעות בכתבה?

נשמח שתדווחו לנו וככה נוכל לתקן...

דילוג לתוכן