בס"ד

יום שני, 15 אוגוסט, 2022
הכי עדכני

פורים אחד ירדתי בסמטה המובילה לבית הכנסת, כאשר אני מייחל בלבי, שהפעם אזכה לטעום סוף סוף את טעם החג, לאחר הפורימים האחרונים שהיו שגרתיים מדי.

לא הרחק מרחבת בית הכנסת הוצא שולחן ענק ועליו סעודת פורים כיד המלך. זה היה בחצר ביתו של אמנון, איש כבן חמישים, שערו כסוף וזקנו אפרפר, בעל חוטם מחודד ועיני נץ.

הוא היה האדם האחרון שרציתי לפגוש בו.

למרות שהכיר אותי מהשכונה, מעולם לא הביט לעברי, אפילו לא להרף עין, כאילו לא הייתי קיים. ניסיתי ללכוד את עיניו באלכסון, כחכחתי בגרוני, בסך הכול שנינו יהודים שומרי תורה ומצוות שמתגוררים באותה שכונה, אבל מאמצי