תסתכלו להם בעיניים,

תכירו אותם,

אתם תחליטו מי מהם יותר עובד ה'.

*

חיים הרצמן.

בן 40, נשוי פלוס 6, מלמד בישיבה חסידית מהנחשבות.

הנתונים של חיים טובים מאוד. התפילות שלו ארוכות ומתוקות, אנשים מגיעים מכל הארץ רק כדי לשמוע את התפילה שלו. כמה דמעות הוא שופך על צרות ישראל, על המשיח, על הגאולה.

ההתלהבות של חיים בכל מה שקשור לקיום מצוות ולימוד תורה יוצאת דופן, ממש אפשר להרגיש לידו את האש שבוערת בו, אש קודש. כל מצווה מקבלת את מלא תשומת הלב, הוא ממש מרגיש את קרבת ה' בקיום המצוות שלו.

גם הרגשות הפנימיים של חיים יוצאי דופן. הוא מהיחידים שממש מרגיש אהבה לה', לפעמים האהבה בוערת בו, מעוררת בו צימאון. לפעמים האהבה היא כמו מים, הוא פשוט מתענג על ה' וקרבתו.

לפעמים מרוב אהבה לה' ודבקות עמוקה חיים לא ממש מגיע לקיום מצוות בפועל, הוא בעיקר עסוק בקשר העמוק שלו עם ה', גם אם זה לא תמיד יורד לחיי המעשה. במילים אחרות, חיים מתכונן היטב למצווה שאותה הוא הולך לקיים, הוא ממש עובד קשה עד שהוא מרגיש את המצווה חודרת לו לעומק הנפש. עד שהוא לא מרגיש את ההתלהבות והאהבה מתעוררות הוא לא ניגש לקיים את המצווה, גם אם זה אומר שהוא לא יקיים את המצווה בכלל.

ממש ברור לחיים שהעיקר הוא הרגשת הלב והכוונה, ובלי שהן נמצאות המצווה לא שווה כלום. לכן עדיף לא לקיים מצוות אם הלב לא במקום הנכון.

חיים, אשריך, הסיכויים שלך נראים טובים מאוד.

*

עובד אלפועל

בן 52, נשוי פלוס 8, סבא ל-10 נכדים בלי עין הרע כן ירבו, רצף.

עובד מקפיד להתפלל שלוש תפילות במניין. התפילות שלו שגרתיות לחלוטין, בלי התלהבות מיוחדת. הוא משתדל לכוון לפי הכוונות הפשוטות שכתובות בסידור ולרוב גם מצליח, אם הוא לא עייף במיוחד.

אחרי תפילת שחרית עובד מתיישב ללמוד חק לישראל וקצת ספרי מוסר, ובין מנחה לערבית הוא משתתף בשיעור בבית הכנסת. חוץ מזה הוא לא למדן גדול, גמרא הוא לא ממש פותח ובטח לא מונח בסוגיות. בזמנו הפנוי הוא משתדל לקרוא תהילים.

מצוות עובד מקיים לפי מה שכתוב בבן איש חי, אם יש לו שאלות הוא שואל את הרב של בית הכנסת. אין התלהבות גדולה במצוות שלו, האהבה ויראה שלו לא מתפרצות כמו לבה. בכלל הקשר שלו עם ה' יתברך סולידי משהו.

הוא לא מבין גדול, אבל נראה לו שה' רוצה פשוט שנעשה את מה שהוא אמר. את הילדים שלו הוא לימד שקשר אמיתי עם ה' לא משיגים בהתלהבות, אלא בקיום מצוות פשוט.

אשריך עובד, בהצלחה בהתמודדות עם חיים.

*

קדימה חברים, עכשיו אתם.

לפני שהשופטים נותנים הכרעה סופית זה הזמן שלכם להשפיע. מי יותר עובד ה', חיים או עובד?

איזה מתח באוויר! האחוזים מטפסים! כבר עברנו את החצי. האחרונים שעוד מתלבטים מוזמנים להצביע. עשר שניות לסיום ו…

יש לנו הכרעה ברורה.

חיים. כל כך לא מפתיע, אתה חביב הקהל.

*

עכשיו הכרעת השופטים.

המעטפה עם המנצח כבר נמצאת אצלי ביד, המתח עולה. השם שרשום על הפתק בתוך המעטפה הוא הזוכה הגדול שלנו.

הנה אני פותח את המעטפה, מוציא את הפתק.

תופים בבקשה.

יש לנו מהפך!

עובד!

*

תרשו לי להקריא לכם את הנימוקים של השופטים להחלטה:

ברור שטוב ונכון שעבודת ה' תהיה מתוך רגש והתלהבות, בסוף הקשר עם ה' צריך להיות חי.

אבל! חשוב לזכור שכל הרגש וההתלהבות הם בסך הכל אנושיים, הרגש הוא שלי, ומבטא את הנפש שלי. בסוף באיזשהו מקום אני נמצא במרכז ולא ה'.

מהצד השני המצוות הן הרצון של ה'. מי שמקיים מצווה, אפילו אם הוא לא מרגיש כלום, הנפש והגוף שלו עסוקים עכשיו רק בה' וברצון שלו.

לכן מי שמאוד אוהב את ה' אבל לא מביא את הקשר לידי מעשה בפועל פשוט מאבד את העיקר, ונשאר בתוך המעגל הסגור שלו עם עצמו. הדרך לקשר אמיתי עוברת בהכרח דרך קיום פשוט של מעשים פשוטים.

עומק הקשר.