שלום חברים! אחרי החגים שמח! אתם יודעים שחסידים אומרים שכפי שאדם מעמיד את עצמו בשבת בראשית, כך נמשכת ומאירה לו כל השנה כולה. ברוך ה', יש לנו כמה הכנות יפות לשבת הזו, ואחת מהן היא היארצייט של רבינו הקדוש, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, שחל בכ"ה תשרי.
חסידים מספרים שבזמנו היה בברדיטשוב אדם אמיד שהיה ידוע כקמצן גדול, ורחוק מכל נתינה שהיא. לאחר פטירתו, החברה-קדישא ביקשו סכום כסף גדול במיוחד בשביל הקבורה שלו, אבל היורשים סירבו. בסופו של דבר, הדין-ודברים הגיע אל רבי לוי יצחק שלא רק הכריע לטובת המשפחה אלא גם ביקש: "תודיעו לי מתי ההלוויה, כי אני רוצה להשתתף בה!".
רבי לוי יצחק אכן הגיע להלוויה, וכמובן מי שומע שרבי לוי יצחק מגיע ולא מגיע בעצמו? כך יצא שהגיעו רבים להלוויה, ואותו גביר קמצן הגיע למנוחתו האחרונה בכבוד רב. החסידים התמהים שאלו את רבי לוי יצחק: "מה ראית לחלוק ליהודי כבוד כל כך לא שגרתי?" רבי לוי יצחק ענה כך: "היהודי הזה היה אצלי בדין תורה שלוש פעמים, ובשלושתם הוא זכה".
יש קונה עולמו
הדין הראשון היה בעקבות מעשה ביהודי אחד מברדיטשוב שרצה לצאת למרחקים כדי להרוויח כסף במסחר. הוא היה במצב כלכלי דחוק מאוד, ואחרי מאמצי שכנוע, אשתו הסכימה שהוא יצא לנסות להתפרנס במרחקים. כשהיא שאלה: "אבל מי יפרנס אותי כשאתה לא פה?" בעלה ענה: "פלוני הגביר שבעיירה", העשיר-הקמצן, מיודענו. "סיכמתי אתו שהוא ייתן לך כל שבוע סכום לקיום של שבוע". היהודי אכן יצא למסחר למשך כמה שנים, ואשתו הייתה הולכת כל יום חמישי ומקבלת זהוב למחייתה מאותו גביר. כך בכל שבוע, ולפני החגים עם עוד תוספת, והכל בשם בעלה.
אחרי כמה שנים חזר הבעל שברוך ה' עשה חיל בעסקיו, ושאל את אשתו איך היא הסתדרה כל השנים. היא התפלאה: "מה זאת אומרת? הרי סיכמת עם אותו גביר שהוא יכלכל אותי, וכך הוא עשה!". היהודי היה המום: "אשתי היקרה, לא נעים לי להודות, אבל בכלל לא תיאמתי אתו כלום. כל כך רציתי שתסכימי ליציאה שלי, אז אמרתי לך שתלכי אליו…" היהודי עשה בזריזות חשבון כמה כסף הגביר הקמצן נתן לאשתו במשך השנים, והוא בא עם צרור כסף כדי להחזיר לו. כמובן הוא היה קצת נבוך, הוא הודה מאוד לגביר ורצה לתת את הכסף. להפתעתו, העשיר סירב בתוקף: "מה פתאום? אני לא מוכן לקבל את הכסף שלך! אתה הרי לא דיברת איתי, ולכן כל מה שנתתי היה במתנה גמורה!". הסוחר התעקש, והם הלכו בסופו של דבר לדין תורה אצל רבי לוי יצחק. רבי לוי יצחק אמר שהגביר צודק, והמצווה תהיה שלו לעולם.
אתם יודעים, הסיפור הזה הוא מסוג הסיפורים שאפשר לקרוא ולעבור הלאה, אבל יותר טוב לנסות להתבונן בהם קצת. תנסו לדמיין את הסיטואציה – את הפעם הראשונה, באותו יום חמישי אחרי שבעלה יצא למרחקים, והגברת הולכת ודופקת בביטחון בביתו של הגביר. מן הסתם הוא שאל אותה: "כן גבירתי, במה אני יכול לעזור לך?" והיא אומרת לו בטבעיות: "בעלי סיכם איתך שאתה תיתן לי כסף להוצאות של השבוע". תחשבו על הגביר שמבין מיד שבעלה שיקר לה, ובהחלטת בזק, במחשבה של רגע, הולך על זה!
חז"ל אמרו על מצבים כאלה ביטוי חזק: "יש קונה עולמו בשעה אחת". לפעמים מגיעה סיטואציה שאדם לא היה מכניס את עצמו לשם מלכתחילה, אבל כשזה נופל עליו, הוא עושה בשנייה אחת החלטה חיובית, ומכאן ואילך הוא זוכה לטוב נצחי. במקום לצעוק עליה "גבירתי, בעלך בלבל במוח, והוא לא דיבר איתי מעולם!" הוא החליט להיענות לה ממש ברוחב לב וקנה את עולמו.
אלו מציאות
הדין תורה השני קרה בעקבות סיפור שאירע ביום השוק בעיר הגדולה. יהודי עני אחד, שלקח הלוואות בשביל העסקים, איבד סכום כסף גדול מאוד. כשהוא קלט את מצבו, הוא התעלף מרוב צער. בעקבות האבדה הזאת נוצרה מהומה במקום. הגביר שלנו הגיע גם הוא לצורך מסחר, וכשראה את המהומה שאל מה קרה, וסיפרו לו שבכל פעם שהיהודי מתעורר ונזכר שהכסף איננו, הוא מתעלף בחזרה מרוב צער. הגביר מיד צעק: "אני מצאתי את הכסף!" באמת, כשהעירו את העני שאיבד את הצרור שלו, הגביר ביקש סימנים, וכעבור זמן מה הוא חזר עם צרור כסף. למרות שהוא לא באמת מצא, הוא ארגן צרור חדש כדי להציל את היהודי. אחרי שהיהודי המסכן חזר לחיים, ושבה לו החיות ושמחת החיים, הגביר שלנו הלך לדרכו.
אלא שכעבור כמה ימים הגיע המוצא האמיתי, שיצרו גבר עליו והוא תכנן לקחת את כל הכסף לעצמו. הוא פנה לעשיר ואמר: "כל כך נגע בליבי המעשה שלך לטובת היהודי, והתמלאתי הרהורי חרטה. אני רוצה לתת לך את הכסף שהוצאת". גם הפעם אמר לו גיבורנו הקמצן: "בשום אופן לא! אני נתתי מכל הלב!" שוב הגיעו לדין תורה אצל רבי לוי יצחק, וגם הפעם רבי לוי יצחק פסק לטובת הגביר.
הסיפור השלישי היה, שכאשר יהודי אחד בא ללוות כסף מהגביר, הגביר שאל מי יהיו הערֵבים, והיהודי ענה "בעל הביטחונות" – כלומר, ה' יתברך. הגביר מיד התרצה להלוות, וכשהיהודי בא להחזיר את ההלוואה, הגביר סירב בטענה שהערב – הקב"ה – החזיר לו את הכסף כבר מזמן. שוב התפתח דין ודברים, ושוב יצא הגביר זכאי בדין תורה אצל רבי לוי יצחק.
כמובן, בסיפור הזה גם מתגלה הדמות של רבי לוי יצחק מברדיטשוב – הסנגור הגדול, שזכה לראות ולדעת שגם אנשים שכלפי חוץ השיפוט החברתי כלפיהם הוא עוין, בפנים הם נראים אחרת. גם מי שכולם רואים אותו כ'גורנישט' ולא מוצאים בו שום אור וטוב, רבי לוי יצחק מכיר אותו כמאיר באור יקרות. לחיים!
