שלום חברים! הפעם חשבתי לדבר אתכם על רבי ברוך ממז'יבוז'. היארצייט שלו באמת היה לא מזמן – בח"י כסלו, אבל הסיבה העיקרית לכך שהחלטתי לדבר עליו, היא בגלל שה' זימן לי ספר חסידי שמוקדש כולו לדמותו של רבי ברוך. זכיתי לשבת בשעת בוקר מוקדמת, וכהכנה לתפילה עם כוס קפה חם, קראתי באריכות על הדמות הנפלאה של רבי ברוך. הסיפורים עליו ממש האירו את ליבי, והחלטתי לשתף גם אתכם. באמת, אין כמו שיחת חברים שמתוועדים יחד ומספרים על צדיקים. אז הנה כמה נקודות חסידיות יפות, שהעניין שחורז אותן הוא היותן נקודות מהרבי ר' ברוך ממז'יבוז' זיע"א, נכדו של הבעל שם טוב הקדוש ודודו של רבי נחמן. לחיים!
חמוץ-מתוק
הנקודה הראשונה היא ווארט שאמר בשמו רבי חיים מאיר מוויז'ניץ: "העולם הזה יכול להיות כל כך טוב, מתוק ומאיר, אם רק לא שוקעים בתוכו. והעולם הזה יכול להיות כל כך חמוץ, מר ומתנקם, אם שוקעים בתוכו". כשקראתי את האמירה הזאת שמחתי מאוד. קודם כל, בגלל ששומעים סוף סוף שלמישהו מהצדיקים אכפת מכבודו של העולם הזה. בדרך כלל מה שאומרים על העולם הזה מגיע לרמות ממש מביכות… תמיד כל כך מגנים אותו. פתאום אומר לנו רבי חיים מאיר מוויז'ניץ כזה דיבור בשם רבי ברוך, ונותן רפואה למכה הזאת.
חוץ מזה, האמירה הזאת מחדדת באופן נפלא כמה לא כדאי לשקוע בעולם הזה. העולם הזה לא ייתן לך ליהנות ממנו באמת, אם תשכח איפה מקור החיות שלו. ולכן מצד אחד, העולם יכול להיות "טוב ומתוק ומאיר" אם לא שוקעים בתוכו, ולהפך, הוא יכול להיות מאוד "חמוץ, מר ומתנקם".
הנקודה השנייה מרבי ברוך היא סיפור על רבי שלמה מקרלין, שנסע פעם עם הבן שלו, רבי משה מלודמיר, לשהות אצל רבי ברוך. כשהם הגיעו, הם ראה את רבי ברוך בעיצומו של ויכוח עם אשתו, וכתוצאה מכך הוא לא כל כך התייחס אליהם. רבי משה מלודמיר נעלב בשביל אבא שלו, ורמז לו שהסיטואציה לא מוצאת חן בעיניו. רבי שלמה דחה את ההסתייגות ואמר לו: "אתה לא מבין מה קורה כאן? רבי ברוך עושה כעת תיקון חצות!" דהיינו, מה שקורה עכשיו בינו לבין אשתו מבטא את הוויכוח בין הקב"ה לכנסת ישראל. כמובן, לא כדאי לנסות לקיים תיקון חצות כזה בבית שלכם…
הסיפור הזה יכול גם לגרום לתגובה צינית. הסיפור הזה הוא מסוג הסיפורים שצריך להיות בוחר בחיים בשביל לראות את המסר המאיר שבו ולא לקחת אותו למקום מלגלג. אז מי שעולות לו מחשבות ציניות כאלה, שידע שהן לגיטימיות אבל הן באמת גורמות להפסיד את המתנה שיש בסיפור הזה.
מאבדים מהירות
נקודה שלישית מופיעה בסיפור על רבי אשר מסטולין, שלאחר פטירתו של רבי ברוך הגיע למז'יבוז כדי לעלות לקבר הבעל שם טוב ולקבר של רבי ברוך. אחרי העלייה לקבר הוא בא לבקר את בני המשפחה של רבי ברוך, ובגלל שמיהר לצאת לדרכו הוא עמד לצאת בחיפזון. ברגע מסויים הבת של רבי ברוך עצרה אותו ואמרה לו: "יש לנו קבלה מאבא שלא למהר, והעיקר לעשות את מעשיו ביישוב הדעת". רבי אשר שמע ממנה את הדיבור של רבי ברוך, והחליט להמתין אצלם עוד קצת. בסופו של דבר התברר שבזכות השהייה הזאת הוא ניצל ממארב של שודדים שהמתינו בדרכו.
באופן אישי, הדיבור הזה מאוד נגע בי. כשרבי ברוך אומר לא למהר, אין הכוונה לא להיות זריז. מהירות פירושה לעשות דברים בחיפזון ובלי יישוב הדעת. חסידים דרשו על המילים בקריאת שמע: "ואבדתם מהרה", כלומר שצריך לאבד את המהירות. צריך להפסיק לנהוג במהירות – לעשות דברים בלי הכנה מתאימה, ובסוף גם לבזבז הרבה זמן.
גם רבי נחמן אומר בספר המידות: "מִי שֶׁעוֹשֶׂה מַעֲשָׂיו בִּמְהִירוּת בְּלִי יִשּׁוּב הַדַּעַת, נַעֲשֲׂה בַּעַל חוֹב". עוד אומרים בשם הרבי מקוצק, שאדם שעושה דברים בחיפזון, המידה שלו הפוכה מזריזות. בעצם הוא עצלן, והחיפזון נובע אצלו מתוך עצלות ליישב את דעתו ולרדת לעומק העניין. אמנם לא צריך להתעכב על עניין מסוים מעבר למה שצריך, אבל כן יש לבדוק את כל הנתונים ולעשות את כל ההכנות הראויות לנושא שלפניך.
כשממהרים, הרבה פעמים צריכים אחר כך לחזור על אותה פעולה פעמיים או שלוש. בלי יישוב הדעת, אתה עלול לקחת פנייה לא נכונה, או לצאת לטיול או לדרך בלי שיהיה לך את הציוד ההכרחי. כשבתו של ר' ברוך אמרה שיש לה קבלה מאבא שלה, היה תוקף יותר עמוק לאמירה הזאת מאשר הווארטים שכתובים בספרים. היא ידעה לשלוף את ההדרכה הזאת ברגע המתאים, והיא גם פעלה על אותו צדיק לטובה. לא רק במצב המסוים שהוא ניצל מהשודדים, סיפורי הצדיקים הללו הרבה יותר משמעותיים מאשר הפי-אנד כזה או אחר. עיקר הנקודה היא האמירה של רבי ברוך, שמתאימה גם לכל אחד מאתנו. ה' יברך אתכם שגם אתם תזכו לראות איך הדיבורים האלו יביאו לכם תועלת מרובה במהלך החיים, בזכות הרבי ר' ברוך ממז'יבוז' זיע"א. לחיים לחיים!
