אפשר להתחיל מלמטה, הרב ניסן קיוואק
ההכנה לפורים היא חודש אדר. מפורסמת האמירה של רבי נחמן: "בתחילה היו כל ההתחלות מפסח, ועכשיו…" המשפט לא סוים, אך הכוונה ברורה – עכשיו כל ההתחלות מפורים. ניסן ראש לחודשים ופסח הוא זמן של התחלה ולפיכך כל המצוות זכר ליציאת מצרים. אבל היום אפילו את נקודת ההתחלה החמצנו, ולכן עשה לנו הקדוש ברוך הוא נס והוריד עבורנו נקודת התחלה חדשה – פורים. במגילה משולבים כל האלמנטים הארציים: פוליטיקה, רכילות, ושיגעונות של מנהיגים זחוחים. אל תוך ההתרחשות הזו יוצקת ההשגחה נס עצום. זה היופי של פורים וזו הסיבה שהוא כל כך מתאים לנו. פורים מאפשר לחולל מהסוף ומהנמוך התחלה חדשה של התעלות.
לשנן את היעד, הרב אריה הנדלר
אין שום מדרגה רוחנית שאדם זוכה לה, שבאה ללא הכנה והתכווננות, ולכן אי אפשר "ליפול" לתוך פורים. הימים והשבועות שלפני הפורים הם הסוד והאפשרות להגיע להשגה אישית ורוחנית ביום הפורים עצמו. צריך להפנים בתקופה הזו: "עכשיו אני הולך ליום גדול, שבו אצליח לקבל ולהשיג אוצרות גדולים של אין סוף ממש". כשאתה משנן לעצמך את הדבר הזה, ולומד תורות של פנימיות שמחדירות את זה בתוכך, אתה מגיע עם איזושהי מוכנות לפורים. ואז כשהיום הזה מגיע אתה יודע מה אתה רוצה, ובאיזה סביבה לחפש את זה. ללא ההכנה אפשר לבזבז את כל היום בשאלה "באיזה רחוב זה" – לאן אני צריך להגיע, במקום לדעת בבירור את היעד ולצעוד אליו.
לצאת מהקיבעון, הרב איל יעקובוביץ'
חשוב כבר מראש חודש אדר להשתחרר כדי לעלות. "יש עצה – מילי דשטותא", אומר רבי נחמן, וכוונתו היא שצריך לצאת מהקיבעון שלך ולהשתטות, זה יכול להעלות אותך למקומות שעדיין לא היכרת. גם הנביאים היו "משתטים" דקדושה, מכיוון שיצאו מהכלים של העולם כבסיפור "הגם שאול בנביאים".
אם יום כיפור ממקד אותך שכל החיים יהיו בשליטה אלוקית, בפורים אתה משחרר את כל החיים לאלוקות שבהם. חשוב מאוד לפני פורים ללמוד את התורה הזאת, בעיקר בספרי חסידות כרבי צדוק הכהן מלובלין, נתיבות שלום, שם משמואל, שפת אמת ועוד שמרחיבים בנושא זה של פורים.
דבקות כאן ועכשיו, הרב ניסן קיוואק
כל יהודי בעל לב משתוקק לזכות לפורים של דבקות, אבל חשוב מאוד להבין שהדביקות של פורים מיוחדת ושונה. יש דבקות של התעלות, אבל הדבקות הפורימית היא פשוטו כמשמעו: דבקות – דבק. היכן שהינך נמצא, למטה או למעלה, הידבק בה'. כשם שמדביקים שני דברים באמצעות דבק. בפורים לא שואלים מתי אהיה נעלה ומרומם יותר, בפורים מחפשים היכן כאן ועכשיו אני מדביק את עצמי לה'.
קשר שמעבר לגבולות, הרב אריה הנדלר
כל המגבלות ששמתי עלי וששמו אחרים עלי, וששמה המציאות עלי – כל המגבלות האלה הולכות ונעלמות ביום אחד. עבודת ה' שלנו בימים כתיקונם נתונה בתוך הרבה מגבלות שאפשר להסביר אותן והן חשובות. יש יום אחד שבו נותנים את המקום להתפרצות שהיא בלי גבולות. לא שמותר הכל ושאפשר לעשות מה שמתחשק, אלא שמייצרים איזושהי אווירה ודיבור של אין-גבול. זה מאפשר איזושהי השגה שבדרך כלל אנחנו מתקשים להשיג אותה בימים כתיקונן.
צחק על עצמך, הרב איל יעקובוביץ'
פורים הוא למעלה מטעם ודעת. כדי להגיע להארה של פורים חייבים להרפות. לתת לגורל (פור) ולהסתר (מגילת ההסתר) להוביל אותך מעל מה שאתה יכול לדמיין. תכנונים כמו כמה לשתות וממה לשתות, איפה בדיוק להיות ואת מי לשמוע (או איזה שיעור לסכם…) מפספסים את הנקודה. חשוב ללמוד להרפות. כל כך הרבה חשבונות יש לנו, במה אני טוב ובמה לא. צחק קצת על עצמך ועל החשיבות שאתה נותן למחשבות שלך. ה' עליך ואיתך. תירגע. תשתחרר ותתעלה אל עבר העל-מודע שלך.
להיות יהודי מהמגילה, הרב ניסן קיוואק
מבואר בראשונים שתענית אסתר אינה זכר לחורבן אלא תענית שכל מהותה היא תפילה. מסיפור המגילה עולה ההבנה הברורה שהנס מתחולל מתוך תפילה, "לך כנוס את כל היהודים". מדברים הרבה על "כל הפושט יד נותנים לו" כסגולה לישועות, וזה נכון. ואיזו ישועה נצרכת יותר מאשר ישועת הנפש? פורים הוא חלון הזדמנויות, אפשר לזכות לכל דבר ולהשיג כל טוב רוחני וגשמי. על המפתח מצביעה אסתר המלכה, תפילה. בברסלב מקובל סדר יום פורימי הממזג שילוב מופלא וענוג: בלילה, מחצות ועד ותיקין – יום כיפור. יוצאים ליער ומתבודדים. מרבים בתפילות שכל תוכנן התרפקות על גילויי חג הפורים, מרדכי ואסתר ואורות המגילה. בבוקר פורצת השמחה מאליה כשהיא ספוגה בטעמים נדירים של תפילה ומשמעות, לב ומוח. כאשר הינך ניגש למצוות היום לאחר לילה של עבודה לצידם של מרדכי ואסתר, מקבל הכל עומק חדש, טעם מופלא, ובעיקר – אתה נעשה איש אחר. יהודי מהמגילה.
להתניע את ההארה, הרב אריה הנדלר
בפורים יש לנו את האפשרות למשש דבר שאיננו בר מישוש בימים רגילים. לאורך השנה שואף כל יהודי לכך שהנשמה שלו והחוויה הפנימית שלו יהיו זמינות וקרובות לפני השטח, ושאפשר יהיה לגעת בהן. ההתנעה של מימוש השאיפה הזאת נמצאת בפורים, ואת העוצמה וההארה החד פעמית הזו, אפשר וצריך לקחת גם לימים הרגילים – ולאו דווקא מתוך "נכנס יין". ברגע שנוגעים במקום הזה, אפילו פעם אחת, נעשה פשוט הרבה יותר להבקיע את הדרך בהמשך.
לטבול ולהתחדש לפני קריאת מגילה, הרב איל יעקובוביץ'
המגילה מלאה בתיאורים מיותרים לכאורה של משתאות וסיכת נערות, אבל בעומק כל מילה וכל רגע – מלאים השגחה למעלה מטעם ודעת. צריך להתכוון לשמוע כל פסיק במגילה, כאילו אנחנו שומעים עכשיו את הדברים הכי חשובים בעולם, למרות שזה לא נשמע כך. גם מה שה' עושה איתנו עכשיו לא תמיד מובן לנו, אך זה הכי חשוב בעולם. יש קבלה מרבי פנחס מקוריץ שעל הטבילה במקווה לפני קריאת מגילה יש למסור את הנפש… גם הרב קוק היה נוהג ללכת לפני המגילה לטבול. לטבול לפני המגילה זה לומר – אני רוצה להתחדש, להיות מה שעדיין לא הייתי. תיפתח וזה יקרה. בעזרת ה'.
להיות יהודי של קידוש, הרב ניסן קיוואק
יין מסמל אצלנו הכל: קידוש, ברכת המזון, חופה וברית. היין הוא כלי לכל התחלה חדשה בקדושה. אבל בפורים הוא נמזג בכמות גדושה. משתה הפורים מסוגל להכניס ביהודי כוח עצום של פנימיות התורה, ולרומם אותו אל מעבר לגלות. להיות יהודי של קידוש. לשם כך חשוב כמובן להתכונן כראוי. בברסלב, נראים במשתה היין מחזות שלא מן העולם הזה. אנשים פשוטים חושפים – תוך כדי שתייה – לב ענק שלא מפסיק לחפש ולהשתוקק לקדושה ולהתקרבות. נשמעים סביב בקבוקי השיכר דיבורים של תפילה, וזעקות של גיל וגעגוע. האנשים הללו התכוננו למשתה היין במשך שבועות ארוכים. כאשר הלב והמוח מלאים ברצונות טובים ומחשבות נכונות, השכרות מרוממת ומקדשת.
הכנה נכונה וסביבה מתאימה, הרב אריה הנדלר
יש איזו אשליה שאם נכנס יין, ודאי שיצא הסוד – כאילו הסוד קרוב כל כך לפני השטח, ומספיק שניתן לו רק כמה כוסיות, והכל יהיה בסדר. זה לא בדיוק ככה. נקודת המוצא, מאיפה ייכנס היין, היא חשובה מאוד. מי שמגיע עם ציפיות והכנות גדולות, יש מצב שה"יצא סוד" יעבוד בכיוון הזה. אבל אם בן אדם מגיע גולמי מאוד לתוך הפורים, מן הסתם יחפש היין לעצמו כל מיני אפיקים לזרום בהם, ולא בטוח שאלו האפיקים בהם אנו רוצים. טוב מאוד להימצא עם חבורה של אנשים, שיש להם רצונות ומאוויים משותפים לגבי קדושת פורים.
הזדמנות להמיס מחיצות, הרב איל יעקובוביץ'
כמובן שחשוב להיות בקרב חברים מקשיבים השותפים לחיפוש האור הזה של פורים, אבל זה לא תלוי בזה. תמיד יש את השכנים שבדרך כלל לא נכנסים אליהם הביתה: משפחת עולים מבוגרים מרוסיה, משפחה חד הורית או סתם זוג שתמיד לא בבית. בפורים, מספר שכנים, ואני ביניהם, לוקחים כלי נגינה ומשלוחי מנות נחמדים ופשוטים, ועם כל הילדים דופקים בדלתות שמסביב. ריקוד קטן, מסכה על הפנים וילדים צבעוניים ממיסים כל מחיצה מדומיינת.
