"מאחורי המאמר של ה'צמח־צדק' על 'שורש מצוות התפילה', עומד סיפור די דרמטי" אומר הרב מאיר קליין, מתלמידי הרב שטיינזלץ. "המאמר נכתב על ידי ה'צמח צדק' בגיל צעיר – שש עשרה או שבע עשרה לכל היותר. הוא שמר את עצם קיומו בסוד, כי בחב"ד לא היה מקובל שחסידים כותבים מאמרי חסידות, ובוודאי שלא בגיל צעיר כל כך. בכל זאת, כשנודע לאדמו"ר הזקן שנכדו – הצמח צדק – כותב מאמרים, הוא ביקש מאשתו של הצמח צדק (שכבר היה נשוי), שהייתה גם היא נכדה שלו – שתביא לו את כתב היד כדי לראות אותו.
"הנכדה קיימה את מצוות הסבא הגדול, והביאה ערמה של כתבים שהייתה די גדולה ומכובדת. התוכן של אותם דפים, היה המאמר המדובר – "שורש מצוות התפילה". כשבעל התניא קרא את הכתבים האלה הוא מאוד התפעל ושמח שמחה גדולה. הוא קרא לכמה מזקני החסידים ובירך בפניהם 'שהחיינו', מתוך השמחה הגדולה על האור של הנכד. הוא נהנה לראות את הנכד שלו מבאר דברים עמוקים כל כך בצורה בהירה, יפה ושיטתית, וממשיך בכך את המסורת של לימוד החסידות.
"החלק הסבוך יותר של הסיפור היה, שכאשר ה'צמח צדק' שמע שאשתו לקחה את הכתבים ונתנה לסבא, הוא הקפיד עליה עד כדי שרצה לגרש אותה. הוא סבר שעליו לעיין בדין הזה – האם הוא יכול להמשיך לחיות עם אשתו, כיוון שיש בליבו עליה. בסופו של דבר, הסבא, בעל התניא, הבטיח לו כפיצוי שהוא יקבע אתו חברותא חדשה בחסידות, ורק אז התיישבה דעתו, והכל בא על מקומו בשלום".
ביריד ספרי החסידות השנתי, במסגרת אירועי י"ט כסלו בבנייני האומה, עתיד להופיע לראשונה ספר חדש של הרב עדין אבן ישראל – שטיינזלץ זצ"ל: 'ביאור למאמר שורש מצוות התפילה'. כידוע, בסוף הספר 'דרך מצוותיך' של האדמו"ר הצמח צדק מלובביץ', שעוסק באופן כללי בביאור מצוות התורה על פי דרך החסידות, מודפס מאמר ארוך ושונה בכמה מאפיינים משאר מאמרי הספר. שמו של המאמר הוא "שורש מצוות התפילה", והוא דן בהרחבה בנושאי עומק השייכים לעבודת התפילה. המאמר הוא ארוך ויסודי, ולא תמיד פשוט להבנה. הספר החדש בא לבאר, בדרכו המיוחדת של הרב שטיינזלץ, את דבריו העמוקים של ה'צמח צדק'.
חרציות חסידיות
מקורו של הספר החדש, הוא בשיעורי החסידות של הרב שטיינזלץ. את דרכו כמלמד שיעורי חסידות החל הרב בגיל צעיר מאוד. שנים ספורות לאחר שחזר בתשובה בעצמו, ודבק בתורת החסידות בעוצמה, התחיל, בערך כבר מגיל 17, ללמד אותה במסגרות שונות ומגוונות, מתוך תחושת שליחות עמוקה. הרב חי בכל מאודו את תורת החסידות, וראה בה מענה וצורך קריטי לנפש של כל יהודי, גם כאלה שחיים במרחק גדול – פיזי ומנטלי – מעולם של תורה ומצוות בכלל, ומשייכות לחסידות בפרט.
אחת המסגרות הראשונות בהן לימד הרב שטיינזלץ חסידות בדרכו הייחודית, נקראה "חוגי חן למשנת חב"ד". בירושלים של ימי קום המדינה, יסד הרב של שכונת בית הכרם באותם ימים, הרב אברהם חן זצ"ל, שיעור חסידות בביתו. הרב חן היה יהודי חריג מאוד בנוף של אותם ימים – ציוני ובעל השכלה כללית רחבה מחד, ועם זאת חסיד בלב ונפש מאידך. באי השיעור שייסד הרב חן, היו אנשי רוח ואינטלקטואלים ירושלמיים של אותם ימים – אנשים כדוגמת הסופרת מרים ילין שטקליס, המשוררת זלדה, הפילוסוף הוגו ברגמן, ומי שלימים נתמנה לנשיא המדינה – זלמן שז"ר. אלו היו יהודים שוחרי השכלה, שהמכנה המשותף שהביא אותם ללימוד חסידות, היה חיפוש רוחני בתוך עולם אינטלקטואלי מודרני. לאחר פטירתו של הרב חן נקרא השיעור השבועי על שמו, כשבמשך תקופה מסוימת מי שהעביר את השיעור היה הרב ש"י זוין זצ"ל. בשלב מסוים, ביקש הרב זוין מהרב שטיינזלץ – הצעיר לימים – ללמד את השיעור במקומו.
הסגנון של האברך הצעיר עורר עניין גדול אצל חבורת אנשי הרוח הירושלמית, כפי שכתבה זלדה במכתב: "האיש הצעיר שאני שומעת מפיו על ספר 'התניא', יש לו זקן זהב שדומה לכריזנטמה (=חרצית) מתולתלת וריחנית. פתאום נראו לי הפרחים הללו, כפסוקים בוערים מספר הקבלה".
גם הרבי מלובביץ' התעניין מאוד בנעשה בשיעור המדובר, כשהנשיא שז"ר התייעץ אתו אילו מאמרים ללמוד, והרבי מצידו הדריך וגם ביקש לשמוע פירוט על אופי הלימוד. תיאור נוסף של השיעור באותם ימים, נשלח אל הרבי על ידי ידידו של שז"ר, יהודי חסידי בשם הרב שמואל זלמנוב:
"למראה עיני התגלה מחזה שלא הורגלתי לראות. מסביב לשולחן גדול בסלון ישבו כעשרים איש מבעלי מדע מפורסמים ובתוכם הפרופסור הוגו ברגמן ועוד, וספרי חב"ד פתוחים לפניהם (ספר מאמרי אדמו"ר הזקן שיצא לאור באחרונה). מר עדין שטיינזלץ יושב בראש השולחן ולמד עמהם מאמר עמוק בעניין שבירת הכלים. מר שז"ר ישב בראש השולחן מן הצד וכולם שומעים מקשיבים ברציניות וגם מתווכחים עמו וכנראה יש להם כבר קצת ידיעה בענייני חב"ד.
"האברך מר עדין שטיינזלץ עטור זקן ופאות ארוכים (בלי שום סלסול בשערו) יש לו פה מפיק מרגליות ומסביר העניינים בטוב טעם ודעת שכלי… אחר הלימוד כשעה/שעה וחצי, כובדו המסובים בתה ומשקה ומזונות. מר שז"ר התערב איזה פעמים בוויכוחים בהבנת העניינים. יש בשיעור לימוד כזה משום חידוש גדול ובטח מקרב לבבות לחסידות".
מאז שהתחיל הרב שטיינזלץ ללמד את השיעור, במשך יותר מחמישים שנה, נשמרה הקביעות של שיעור החסידות בימי חמישי, כשהוא פושט ולובש צורה ומקום – בבית הנשיא, בבית הסטודנט בטלביה ועוד, ובסופו של דבר במכון שטיינזלץ בנחלאות.
במהלך השנים, מירב המאמצים של הרב שטיינזלץ בתחום הכתיבה התורנית, התמקדו יותר בספרות תורנית כללית – ביאור התלמוד, הסידור והתפילה ועוד. אמנם הרב פרסם גם קבצים בתחום החסידות – כגון פירוש לסיפורי מעשיות של ר' נחמן ועוד – אבל כנראה, שדווקא את שיעוריו בחסידות, שאותם הרב ממש היה חי, הוא לא תכנן להעלות על הכתב. למעט הסדרה הנפלאה של התניא המבואר, שגם את הוצאתה יזם למעשה תלמידו של הרב שטיינזלץ, הרב מאיר הנגבי שליט"א, כמעט ולא יצאו לאור חיבורים על פי שיעורי החסידות הרבים שהעביר הרב.
רק לאחר פטירת הרב, לפני כשנתיים, יזמו כמה מתלמידיו פרויקט רחב היקף בשם 'שערים לחסידות', שספר הביאור על שורש מצוות התפילה הוא הסנונית הראשונה שלו. בשלב ראשון, אחרי שהוציאו מהמחסנים קלטות מעלות אבק של השיעורים מ'חוגי חן' ותמללו את התוכן שלהן, התחילו התלמידים להפיץ חוברות של שיעורי הרב על מאמרים בחסידות. התגובות שקיבלו מהשטח היו נלהבות – מבתי כנסת בציבור הדתי לאומי, דרך שטיבלאך חסידיים בבני ברק וכלה בחסידי חב"ד שנעזרו בביאורים החדשים. במשרדי מכון שטיינזלץ התקבל הרושם של צמא גדול לדבר ה'. היוזמים קיבלו עידוד והם ממשיכים לעבד שיעורים, כדי ליצור סדרה של ממש משיעורי הרב שטיינזלץ על מאמרי חסידות.
להבין ולהשכיל
"זכיתי להיות תלמיד של הרב עדין במשך שנים ארוכות" משתף הרב קליין, עורך הביאור של הספר החדש, "התעסקתי בעריכה של כתבים שלו בכמה הזדמנויות, והייתי שותף בהוצאה לאור של הביאור שלו לתנ"ך. הפרויקט של הספר הנוכחי אמנם הגיע לפתחי לא מזמן, אבל אני מרגיש שמדובר ב'בייבי' שלי. בתור תלמיד של הרב, הקשר הבוער לחסידות ממש טבעי לי, ושמחתי בעבודה עליו באופן מיוחד".
כאמור, הספר שיוצא לאור כעת מבוסס על שיעורים שניתנו במסגרת 'חוגי חן למשנת חב"ד'. "במשך השנים הרב לימד בעיקר מאמרים מ'תורה אור' ו'ליקוטי תורה' של אדמו"ר הזקן" ממשיך הרב קליין להסביר, "אבל מידי פעם הוא עבר ללמד גם מאמרים אחרים. ממהלך חמישים שנותיו של השיעור יש לנו שתי סדרות שיעורים של הרב, בהן הוא לימד את המאמר 'שורש מצוות התפילה'. אחת מהסדרות הללו שניתנה אי שם בשנות השמונים, מהווה את הבסיס לספר".
כיום יש ברוך ה' כבר ספרי ביאורים לרוב על מאמרי החסידות. תוכל לאפיין את החידוש שמייחד את הביאור של הרב שטיינזלץ?
"קודם כל, כשקוראים את הספר, ממש מרגישים את הרב", אומר הרב קליין בחיוך. "האופי של הביאורים, שמשובצים בסיפורי חסידים ובאמרות מחודדות, מבטא מאוד את האש החסידית שבערה ברב, ואפשר לחזור ולקבל משהו ממנה. מעבר לכך, הביאור מעיד על דרך לימוד החסידות של הרב, שגם בה יש חידוש חשוב. במאמרים של אדמו"רי חב"ד ישנם מקומות, גם אם לא רבים, שבהם יש ביאורים על דרך הקבלה. בדרך כלל אלה דברים גבוהים הרבה מעל הראש שלנו, ולרובנו אין גישה אליהם. לפעמים, כשאנשים רואים כותרת בספר תורה אור "מאמר ביאור", הם פשוט מדלגים הלאה. הם יודעים שבעל התניא עומד להציג את הרעיונות שלו בדרך שלא מובנת להם. מהבחינה הזאת, המאמר של 'שורש מצוות התפילה' נמצא באותו מצב, מכיוון שיש בו עיסוק נרחב בעניינים של ספירות ומדרגות של עולמות שונים – עד אצילות ולמעלה מאצילות. כשהרב נכנס להסברים של הדברים הללו, אני מעז לומר שאפשר גם לנסות להבין אותם. מושגים כמו 'יסוד אבא', 'זעיר אנפין' ועוד, מתעוררים לחיים. הרב טרח תמיד להבין ולהסביר את כל הרעיונות הגבוהים במילים ששייכות אל הנפש שלנו. בביאור, הוא משתמש במערך עצום של דוגמאות, משלים והמחשות מכל תחום אפשרי – וכידוע היה לו ידע כללי מדהים – והעושר של ההסברים מאוד עוזר לקרב את הרעיונות אלינו ולהבין אותם. כך שגם הדברים המסובכים והגבוהים מתבארים בצורה פשוטה ובשפה ברורה.
"בחסידות שמונגשת על ידי ביאורים עדכניים ישנה בעיה – לא פעם ולא פעמיים – שהיא נשארת צמודה לשפה המקורית של עולם המאמרים" ממשיך הרב קליין, "ממילא, היא לא כל כך מצליחה להביא את התכנים הללו למחוזות חדשים. אנשים שעדיין לא מכירים את השפה, מרגישים שגם אחרי הביאור הם נשארו בחוץ. הרב עדין, באופן מכוון, מתרגם את המושגים והרעיונות האלה לעברית מדוברת, חיה ובועטת. הוא מדבר את החסידות בשפה שבני אדם חיים אותה – מבחינת עולם המושגים שלהם ומבחינת צורת החשיבה, וכך היא גם חודרת לעומק הנפש. אני חושב שהרב עדין מגשר בצורה מופלאה בין הלומד בן זמננו לבין המאמרים שנכתבו לפני שנים רבות ועל נושאים כל כך גבוהים.
"בשורש מצוות התפילה, שהוא מאמר מאוד יסודי, שה'צמח צדק' נכנס בו לעומקים אחרים – הביאור של הרב, שהולך יד ביד עם המאמר, נותן ללומד פנינים ואוצרות של יסודות חשובים מאוד בעולם החסידות".
מה מייחד את 'שורש מצוות התפילה' ממאמרים אחרים ב'דרך מצוותיך'?
"המאמר הזה הוא אמנם חלק מספר 'דרך מצוותיך' ומודפס אתו מאז המהדורה הראשונה של הספר, אבל הוא בכל זאת שונה משאר הספר. אמנם הוא מתחיל כביכול באותו ז'אנר של הסבר המצוות על פי החסידות, אבל המבנה שלו שונה מאוד. הוא הרבה יותר ארוך מכל שאר המאמרים בספר, ואפשר להבין למה – התפילה היא נושא מאוד מרכזי בחסידות, ולכן בה, ה'צמח צדק' מרחיב מאוד. בנוסף, הנושאים שבהם הוא מטפל, הם ממש אבני יסוד בכל הגישה של החסידות בכלל. במכתבים של הרבי מלובביץ', הוא התייחס כמה וכמה פעמים לספר דרך מצוותיך כספר מבוא ללימוד חסידות בכלל, והעולה על כולם – שורש מצוות התפילה, שבונה את היסודות הכי בסיסיים בחסידות. הרבי המליץ לאנשים שמתחילים בחסידות ללמוד את המאמר הזה בתחילת דרכם בלימוד החסידות".
של מי התינוק הזה?
כרך הביאור של הרב שטיינזלץ שיוצא לאור לקראת היריד, הוא הראשון מבין שניים. בשורש מצוות התפילה יש מ"ט סימנים, אבל בפועל יש בו רק מז פרקים ( – שני פרקים חסרים באמצע). הכרך הנוכחי של הביאור מגיע עד פרק כ"ז.
"המאמר עצמו מחולק לחטיבות משנה" מסביר הרב קליין. "החלוקה היא כמובן לא רשמית – בספרי חסידות אין כותרות, וגם לא כותרות משנה. אמנם במהדורה של הביאור ניסינו להשלים במידת מה גם את הפערים הללו, אבל מעבר לכך, באופן אמיתי יש חלוקה לנושאים בתוך פרקי המאמר של הצמח צדק. בפרקים הראשונים, הנושא הוא תפילה על פי כוונות המקובלים. בתחילה מוצג שם הקונפליקט – האם יש עניין בתפילה עם כוונות? הצמח צדק מצטט שם משו"ת הריב"ש, שהביא את דברי הר"ש מקינון שאמר: "אני מתפלל לדעת זה התינוק". כלומר, שאין שום עניין בכל הכוונות, אלא צריך להתפלל בפשטות גמורה. היום הרבה אנשים אוהבים את הגישה הזאת – לומר את המילים מעומק הלב, אבל בפשטות הכי בסיסית של פירוש המילות. אנשים אומרים: 'מה לנו עם כל השכל הזה – הסברים, מהלכים, מהויות, ספירות וכו". הצד השני אומר, שעל פי דברי המקובלים יש ערך עצום להעמקה בשמות ובספירות, והיא משדרגת את עבודת התפילה באופן לא רגיל. בהמשך הוא מבאר באופן כללי את מעלת ההתבוננות, ומה הם התהליכים הרוחניים שמתרחשים בתפילה, משמעות הפסוק הראשון של קריאת שמע, היחס בין ייחודא עילאה לייחודא תתאה ועוד. יש במאמר הזה פתח חשוב לכל מי שרוצה באמת להבין את הרעיון של דרך העבודה החב"דית בתפילה. במובן הזה, המאמר הוא אוצר של ממש".
מה בכל זאת ההבדל בין המקובלים לחסידים?
"חסידים לא נהגו להתפלל על פי כוונות המקובלים, אבל כן כיוונו להתבוננות בתפילה" אומר הרב קליין. "למעשה, החל מהתניא ואילך, כל המאמרים של חב"ד מנסים לתת ללומדי החסידות חומר למחשבה כדי לחיות אותו ולחשוב עליו בזמן התפילה. אצל אדמו"ר הזקן, בתורה אור וליקוטי תורה זה בולט במיוחד. בכל פעם שהוא מגיע לאיזה עניין שנוגע לתפילה, הוא מרחיב מאוד. רואים שהוא ממש מצמצם את הרצון שלו לפרוץ ולדבר על מושגים גבוהים של אלוקות, כדי להסביר את ענייני התפילה בצורה שמתיישבת על פי השכל. חסידי חב"ד לומדים את המאמרים הללו כהכנה לתפילה, גם אם לא כל יום, אז לפחות בשבתות, וכשמבינים באמת איזה עניין לעומק, התפילה משתנה לגמרי.
"היום ב"ה הרבה אנשים לומדים חסידות, יש שיעורים והתוועדויות, אבל להתפלל ממש עם חסידות זאת עוד מדרגה. מהבחינה הזאת, הרב עדין היה דוגמא חיה לכך. אצלו החסידות לא הייתה רק חוויה. הוא היה בקיא ומונח בהגות העמוקה של החסידות, וחי את הניסיון להבין עד הסוף מה אמרו אדמו"רי חב"ד. יחד עם זה, הוא בער בתפילה. כשקוראים את הדברים שלו, מרגישים שיש כאן אדם שעבד עם הדברים האלה. בכל שבת הוא היה מתבונן ומתפלל – בבית הכנסת 'צמח צדק' שברובע היהודי – שעות על גבי שעות. מי שמוכן לעמול בדרך הזאת, יכול לזכות לתענוג חסידי אמיתי".
אילו עוד נושאים מתבארים במאמר?
"בהמשך ה'צמח צדק' מדגים איך מיישמים את ההתבוננות בחלקים השונים של התפילה" אומר הרב קליין. "הוא מבאר את המבנה של קריאת שמע – היחס בין הפרשה הראשונה לשנייה, והיחס ביניהן לבין תפילת שמונה עשרה. מתואר שם תהליך מרתק, שבו מתברר איך המהלך הכללי הגדול שאנחנו עוברים במהלך חגי תשרי, מראש השנה ועד שמיני עצרת, חוזר על עצמו בכל יום בקריאת שמע וברכותיה ובתפילת שמונה עשרה. יש במאמר מיקוד מאוד משמעותי בפסוק הראשון של קריאת שמע. המילה 'אחד' מתפרשת בו בכמה אופנים, וכן המושגים יחודא עילאה ויחודא תתאה, והיחס בין הקב"ה לעולמות. הפירוש של הרב עדין מתווך לנו את המושגים הגבוהים הללו, ובמקומות שהרב מאוד האריך, העברנו את העיונים למסגרות בצד הדף, כדי לשמור על השטף של לימוד המאמר של הצמח צדק. ניסינו לעזור ללומד כמה שאפשר, בין השאר ביצירת כותרות וסיכומים, כדי שבסופו של דבר נזכה לינוק אור וחיות מתורת החסידות ומדרכו המיוחדת של הרב עדין זצ"ל".
