מכתבי הרבי הריי"ץ מליובאווטש
בתחילת ימי נשיאותו של אדמו"ר הזקן זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, היה עיקר מושב היהודים במדינת פולין ומיעוטם במדינת ליטא, אבל במדינת רוסיא הפנימית – בפלך סמאלענסק – היו רק משפחות בודדות של יהודים ורובם מעמי הארץ העוסקים במלאכת הנפחות וכדומה במלאכות המתייחסות לעבודת האדמה, והיו אנשי כפר, וגם אזרחי הערים – בעת ההיא ובחבל אותה מדינה – חיו חיי כפר.
אחד מחסידי הוד כ"ק אדמו"ר הזקן, ר' יוחנן זאב מעיר האראדאק, שהיה בעל צורה, למדן מופלג ובקי בכמה מסכתות בעל פה עם פירוש רש"י ותוספות, בעל דעה רחבה בידיעת תורת החסידות, והעולה על כולנה, בעל עבודה ובעל מדות טובות, ועסקו – רוכל בכפרים ובחצרות האדונים בעלי האחוזות ומתפרנס בריווח והיה מפריש סכומים הגונים לצדקה.
פעם אמר לו הוד כ"ק אדמו"ר הזקן, שיעשה מהלכו בדבר מסחרו מעבר לגבול במדינת רוסיא בפלך סמאלענסק.
כל יהודי פולין ידעו שמדינת רוסיא בכלל היא מדינה גסה ופלך סמאלענסק בפרט הינו רובו גויים ורק משפחות אחדות של יהודים גרות שם וגם הם התגשמו כל כך עד שאי אפשר להכירם, כי במלבושיהם וארחות חייהם היו כאזרחי הארץ ההיא.
מסיבת בורים ועמי הארץ
החסיד ר' יוחנן זאב עשה כדברי הוד כ"ק אדמו"ר הזקן, אבל הילוכו זה העציבו ביותר, כי תמורת זה שכשהיה עובר בכפרים שבסביבות וויטעבסק והאראדאק היה מוצא הרבה בתי ישראל בכפרים ובמלונות שעל פרשת דרכים והיה מתאכסן אצלם ועוסק בתורה, ולפעמים היה פוגש גם בבן תורה וגם בבני גילו החסידים, ועל הרוב היה חוזר לשבת קודש לביתו או היה שובת באחת העיירות במסיבת בני גילו החסידים, ואילו בהילוכו זה הלך כחמשה חדשים וחג השבועות חגג בסמאלענסק במסיבת אנשים בורים ועמי הארץ.
וכשבא בחודש אלול אל רבנו הזקן ויביא אתו את צרור הכסף – סכום גדול – שהפריש לצדקה מאשר הרוויח בדרך הילוכו זה – פי חמש ויותר מאשר היה מרוויח בהילוכיו הקודמים – ויתמרמר מאד על מצבו ויבך במר נפשו על העבר שהיה במסיבת בורים ועמי הארץ, ויתחנן על נפשו לפוטרו מעבודה קשה זו ולהתיר לו לסחור כבתחילה בחבל של יהודים.
מהפכה בשלש שנים
ויענהו הוד כ"ק אדמו"ר הזקן קשות: "מה' מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ" כתיב, השם יתברך מכונן מצעדי הגבר לפי שהוא יתברך חפץ אשר "דרכו" – דרך ה' – יושלם, ואדם מה הוא אשר יאמר בזה הנני חפץ ובזה אינני חפץ.
אחרי חג הסוכות שוב עשה החסיד ר' יוחנן זאב את הילוכו מעבר לגבול כבתחילה, ולהיות השלג רב והקור גדול, הוכרח להתעכב בכמה מקומות כשבועיים ויותר, והיהודים שהתאכסן אצלם היו פנויים ממלאכתם וישם אל לבו לשוחח עמהם ועם בני ביתם להורות להם את דיני התורה ולעוררם על מדות טובות, וה' הצליח לו ובמשך החורף כבר היו לו כמה בעלי תשובה.
אחרי חג הפסח קרא הוד כ"ק אדמו"ר הזקן בשם כמה אנשים, ושלחם לפלך סמאלענסק בעיירות וכפרים על פי הוראתו של החסיד ר' יוחנן זאב.
וכשעברו רק כשלש שנים נוסדו שם קהילות ויהודי פולין התחילו לסחור את מדינת רוסיא ועשרות משפחות התיישבו שם וירביצו תורה.
זאת אומרת, שהעיקר הוא עבודת הבירורים ולהאיר מחשכי הארץ באור תורה ועבודה, וההילוכים והנסיעות בעניני עסק ומסחר וקנין אינם אלא טפל בלבד.
